הכרמל
הר הכרמל, מבט מדרום מכיוון קיבוץ מעגן מיכאל | |
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 546 מטר |
מיקום | חיפה |
מסלול ההעפלה הקל | כביש |
קואורדינטות | 32°43′59″N 35°2′59″E / 32.73306°N 35.04972°E |
הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل, (הר הכרמל) ג'בל אל-כרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.
יש המשערים כי מקור השם הוא מהצירוף "כרם־אל" - כרמו של האל, מכיוון שהיה עשיר בכרמים ועצי פרי, אולם 'כרמל ' על פי במופיע בתורה הינו במשמע גרגרי תבואה ירוקה הנאכלת קלויה.
גאולוגיה
- ערך מורחב – גאולוגיה של הכרמל
הכרמל מאופיין במורדות תלולים ובקרקע סלעית ומחורצת היוצרת ערוצי נחלים עמוקים ומצוקיים. הקרקע עשויה ברובה מסלעי משקע. אופי הסלעים ועובי השכבות אינו אחיד ומשתנה בין אזורי הכרמל השוניםבשל הגעשיות שהותירה בו סלעי בזלת וטוף ושינתה את תוואי השטח. הכרמל נמצא בתהליך התרוממות איטי מאד מעל פני השטח.[1]. במקומות רבים בכרמל מצויים צנירים.
גאוגרפיה
הכרמל מחלק את מישור החוף לשתי יחידות:
- יחידה צפונית – עמק חיפה ומישור עכו
- יחידה דרומית – השרון ומישור חוף יהודה
מכל הרי ישראל, הכרמל הוא הקרוב ביותר לים התיכון. הצמחייה הרבה הנובעת מכמות המשקעים הרבה העניקה לו את הכינוי "ההר הירוק".[2]
הכרמל כולו מורכב משלושה אזורים גאוגרפיים הנבדלים זה מזה בגאולוגיה, באקלים ובצמחייה. החלק המזרחי הוא רכס אמיר (הרי אום אל פחם), מערבה ממנו רמות מנשה, ובחלק המערבי הנושק למפרץ חיפה ולחוף הכרמל הר הכרמל עצמו, המופרד מרמות מנשה על ידי נחל יקנעם. שטחו של הרכס 232 קמ"ר והוא מתחלק לשלוש יחידות נוף עיקריות: בצפון - "הכרמל הגבוה", המתנשא לרום של כ־450-500 מטר וכולל את הפסגות רום כרמל (546 מ') הר אלון (516 מ') וקרן הכרמל (המוחרקה) (474 מ'), במרכז - "הכרמל התיכון", המתאפיין בשטח מחורץ יותר, בפסגות בולטות מעל פני השטח ובנחלים מחורצים ופסגתו היא הר שוקף (497 מ'), ובדרום - "הכרמל הנמוך", שהוא מעין רמה נמוכה בגובה של כ־200 מטר מעל פני הים ומתאפיינת בבקעות ובשלוחות רחבות כדוגמת בקעת מהר"ל ושלוחת הנדיב. שלוחת הנדיב היא השלוחה הדרומית ביותר של ההר, ומסתיימת בחוטם הכרמל בדרום, ובצוקי חוטם בדרום-מערב, מעל לשפך נחל תנינים.
גבולות הכרמל: במזרח - עמק יזרעאל, במערב - מישור חוף הכרמל, ובדרום-מזרח - אזור הגבעות הקרטוניות של רמות מנשה, שהוא חבל המעבר בין הר כרמל לצפון הרי שומרון.
אקלים
האקלים ברכס הכרמל הוא ים-תיכוני ממוזג והאזור עשיר במשקעים בזכות הקירבה לים התיכון והמורדות התלולים הפונים אליו במערב הכרמל. כמות המשקעים הממוצעת נעה בין 600-700 מ"מ בשנה ובפסגות (רום כרמל) היא מגיעה אף ל־750 מ"מ בשנה, זאת לעומת 550 מ"מ בלבד בנמל חיפה הנמוך יותר. שלג בכרמל הוא נדיר ביותר, וכיסה את פסגות ההר בפברואר 1950 (50 ס"מ), בינואר ובפברואר 1992, בינואר 1998 ובינואר 2015. הטמפרטורה הממוצעת היא כ-19 מעלות. בשל הקירבה לחוף דומה הטמפרטורה לזו של מישור החוף וגבוהה מהטמפרטורה שבהרי השומרון והגליל. הלחות היחסית היא 69% בממוצע רב-שנתי.
מבט אל מורדות הכרמל בתחומי העיר חיפה
מקדש הבאב בחיפה וטראסות גני המרכז הבהאי העולמי במעלה הכרמל
הכפר הדרוזי עספיא
הגשר התלוי בפארק נשר
חי וצומח
מבנה הקרקע והאקלים הגשום הביאו להתפתחות צמחייה עשירה בכרמל, המורכבת ברובה מחורש ים תיכוני - אלון מצוי, חרוב מצוי, אורן ירושלים ועוד - עצים לא נשירים שהיקנו להר את הכינוי "ההר הירוק כל ימות השנה". בזכות הצמחייה המגוונת היה הכרמל בית גידול טבעי למינים רבים של חיות בר כגון יחמור פרסי, אייל הכרמל, צבי ארץ ישראלי, דרבן מצוי, גירית מצויה, נשר ואוח שהיו נפוצים באזור. במאה ה-20, כתוצאה מהתיישבות המואצת של האדם בסביבת הכרמל, התפתחות התעשייה, הציד וההדברה, יחד עם שריפות, חלה הידלדלות באוכלוסיית החיות וצמצום במגוון. בשנים האחרונות נעשים מאמצים להחזיר את בעלי החיים לסביבתם הטבעית בהר על ידי הכרזה על חלקים מהכרמל כשמורת טבע ועל ידי מפעלים לאקלום ושחרור חיות בר כמו ה"חי-בר".
היסטוריה
על הרכס עצמו נמצאו שרידים ליישובי קבע קטנים מתקופת הברונזה המאוחרת. הכרמל מוזכר מספר פעמים בתנ"ך: בתקופת השבטים היה הכרמל חלק מנחלתם של שבט מנשה ושבט אשר. בהמשך נכבש ההר על ידי הפיניקים שנעזרו בו להגנה על ערי הנמל באזור (עכו, עתלית). בתקופה הצלבנית עלתה חשיבותו של האזור עוד יותר והוקמו בו ביצורים ומצודות, משום שהצלבנים היו תלויים בסיוע מאירופה שהגיע ברובו בדרך הים. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים איבד הכרמל מחשיבותו והיישוב בו הידלדל.
במהלך התקופה העות'מאנית החלה ההתיישבות הדרוזית בכרמל, ממנה נותרו כיום שני יישובים בולטים - עספיא ודלית אל כרמל. עם התפתחות הציונות והעלייה לארץ, החלה ההתיישבות בכרמל: ב-1882 הוקמה המושבה זכרון יעקב בתמיכת הברון רוטשילד ואחריה בת שלמה ושפיה. במסגרת יישובי חומה ומגדל הוקמו בכרמל יישובים נוספים, ביניהם קיבוץ בית אורן. עוד בתקופת המנדט הבריטי החל תהליך של הפיכת ההר לשמורת טבע. ממשלות ישראל המשיכו בתהליך. בשנות החמישים והשישים התנהל "מאבק על הכרמל" בין יזמים פרטיים ובעלי אדמות מצד אחד והציבור על הפיכתו של ההר לפארק לאומי. את המאבק הובילה החברה להגנת הטבע. בשנת 1963 בהחלטת ממשלה הוקפאו תוכניות בנייה שונות על ההר. לאחר תהליך ארוך שהסתיים ביום 1 ביולי 1971 הוכרז על הקמת פארק הכרמל. ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על שמורה ביוספרית בכרמל.
במהלך ההיסטוריה זכה ההר לכינויים כמו "הר אלף המערות", "אף איילה","הראש הענק" וה"ראש הקדוש" (או "ריש קדש"), יש המשערים שהשם מורכב מצירוף המילים כרם-אל, על שום כרמי הגפן והזית שכיסו אותו. הערבים מכנים אותו "ג'בל מר אליאס" על שם הנביא אליהו שהוא מורה הנביאים ופטרון הנזירים המתבודדים שנאבקו באלילות.
ב-2 בדצמבר 2010 פרצה שריפה ליד עוספיה שהתפשטה לכל אזור הכרמל, והפכה לאסון השרפה הגדול בתולדות ישראל. בשריפה נספו 44 איש, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, קרוב ל-25 קמ"ר וכ-5 מיליון עצים עלו באש.
אזכורים בתנ"ך ובתרבות העברית
העימות בין אליהו הנביא לנביאי הבעל התרחש במוחרקה (קרן כרמל). (ספר מלכים א', פרק י"ח).
הכרמל בולט על רקע שאר נופי ארץ ישראל משום שהוא מוריק כל השנה ואילו שאר הארץ מדברית, או מוריקה רק בעונה הגשומה.
על הרקע הזה נתפש הכרמל בתרבות העברית כסמל לפיריון (כפי שמעיד שמו העברי), למשל הנביא עמוס משתמש בכרמל כמטאפורה לשכבות החזקות מבחינה כלכלית:
- ”וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ; וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל” (ספר עמוס, פרק א', פסוק ב')
הכרמל מוזכר עוד פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושר ויופי -
- ”וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ” (ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ז') כינוי למקום פורה, עתיר כרמים ועצי פרי
- ”רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל” (מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ו') שם נרדף ליופי ולנוי
- ”וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ” (ספר ישעיהו, פרק י', פסוק י"ח)
- ”הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן” (ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב'')
בירמיהו מופיע תיאור גאוגרפי של הר הכרמל-
- ”וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא” (ספר ירמיהו, פרק מ"ו, פסוק י"ח)
המשורר יורם טהר לב, שגדל ובגר בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל חיבר את השיר "ההר הירוק תמיד":
"ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
,לנשום רוחותיך כבראשונה
.לשכב בצלך, כרמל"
כלומר כאן מוזכרת נצחיות היער על הכרמל כניגוד לכך שימיו של אדם חולפים.
דתות אחרות
במהלך המאה ה-12 הוקם בהר הכרמל מסדר הכרמליתים, מסדר נוצרי קתולי שעם השנים היה לאחד המסדרים הקתוליים המרכזיים בעולם. הכרמליתים טוענים כי הם צאצאי יהודים שהתגוררו בהר מימי אליהו הנביא. על מנזריהם בהר נמנה מנזר קרן הכרמל השוכן בסמוך ליוקנעם עילית.
על הצלע הצפון-מערבית של ההר, בשטח העיר חיפה, שוכן המתחם הבהאי על הר הכרמל המהווה חלק מהמרכז הבהאי העולמי. במקום שוכנת כיפת הבאב בה טמון הבאב, הנביא שהניח את היסוד לדת הבהאית, וסביב קברו של הבאב הוקמו הגנים ומבני המרכז. אלה המהווים כיום אתר עלייה לרגל הן למאמינים בהאים והן לתיירים אחרים. הר הכרמל נחשב להר קדוש בדת הבהאית.
בכפר כבביר, שהפך עם השנים לשכונה בתחומי העיר חיפה במורדות המערביים של הכרמל, נמצא "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" וסביבו מתגוררת קהילה אחמדית פעילה.
יישובים
למרגלותיו הצפון מערביים של הכרמל שוכנת העיר חיפה ובצמוד אליה נשר. על רכס הכרמל עצמו נמצאים היישובים הדרוזים עספיא ודאלית אל-כרמל. ההתיישבות היהודית באזור מרוכזת בעיקר בשולי הכרמל, שם שוכנים חלק מיישובי מועצה אזורית חוף הכרמל, וכן היישובים - יקנעם, יקנעם עילית, יגור, כרם מהר"ל, עופר, עין הוד, עין חוד, ניר עציון, אליקים, גבעת עדה, בת שלמה, טירת כרמל, זכרון יעקב, מעין צבי, פוריידיס, גבעת וולפסון ובית אורן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, רמת הנדיב מקור למקורות - עיון במקורות היהודיים על הכרמל וחוטם הכרמל, הוצאת החברה להגנת הטבע, 2001.
- שמעון דר, ישובים כפריים על הכרמל בעת העתיקה, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, עמ' 240.
- אלי נחמיאס, רון שפיגל, הר הכרמל "ראשך, עליך ככרמל": קורותיה של ההתיישבות בכרמל, חיפה: ועד הר הכרמל, 2012.
- נעמי קן-לי כרמי, מיזוג בין צרכים אקולוגיים והעדפות חברתיות ליצירת מערכת בת-קיימא בשמורה הביוספרית בכרמל, עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה – בית הספר לניהול, החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, יולי 2012.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הכרמל |
- טיולים בכרמל - רשימת אתרי טבע מוכרזים ומסלולי טיול בכרמל באתר: "טבע ונופים בישראל".
- טיולים בחוף הכרמל - שמורות טבע לאורך חוף הכרמל, מאתר "טבע ונופים בישראל".
- שמורת חי בר כרמל - מאמר באתר סנונית
- מפה המתארת את המבנה הגאולוגי של הר הכרמל
- הכרמל ביהדות בעת העתיקה באתר אפרתה
- טיולים-מובניים סיור בעקבות השרפה בכרמל
הערות שוליים
- ^ הערכות החוקרים המעודכנות לקצב ההתרוממות של הכרמל נעות בין כ-60 עד 330 מ"מ לאלף שנה.
- ^ "ההר הירוק תמיד" ב"שירונט"
אזורים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
רמת הגולן וסביבתה | הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן | |
הגליל והעמקים | הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל | |
מישור החוף | מישור החוף הצפוני • הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי | |
הבקע הסורי-אפריקני | בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק בית שאן • הערבה • בקעת ים המלח | |
מרכז שדרת ההר המערבית | השומרון • הרי בנימין • השפלה • יהודה • מדבר יהודה | |
שאר עבר הירדן | הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום | |
הנגב | הנגב הצפוני • חבל אשכול (חבל הבשור) • בקעת באר שבע • מכתשים בנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת |