הכשרת מורים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־10:01, 15 ביוני 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכשרת מורים בישראל נעשית במסלולים אחדים, המקנים את ההכשרה הבסיסית לעיסוק בהוראה:

  • מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות המתמקדות בהכשרת מורים וגננות, ומעניקות לבוגריהן תואר ראשון.
  • בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות - בתי ספר אלה מלמדים בוגרי אוניברסיטה לקבלת תעודת הוראה, בנוסף לתואר האקדמי.
  • הסבה להוראה - מסגרות המשמשות להסבה להוראה של יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון ושל אקדמאים שלא מתחום החינוך.

בהמשך להכשרה הבסיסית מתקיימות השתלמויות מגוונות למורים, להכשרתם בנושי הוראה ספציפיים ולהמשך התפתחותם המקצועית. מכון אחיה מפעיל מרכז להכשרת מורים בקהילת החינוך החרדית בישראל ומוביל את תחום הכשרת המורים לחינוך מיוחד ולילדים הסובלים מקשיי למידה.

הכשרת מורים נעשתה בארץ ישראל מתחילת המאה ה-20, במוסדות שנקראו "סמינר למורים" או "סמינר למורים וגננות". בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכו הסמינרים למורים בהדרגה למוסדות המעניקים תואר אקדמי (.B.Ed) לבוגריהם, ובהתאם לכך שונו שמות המוסדות כך שבמקום "סמינר" הם נקראים "מכללה" או "מכללה אקדמית".

מכללות אקדמיות לחינוך

מכללות אלה מכשירות עובדי הוראה, מורים, מחנכים וגננות לגיל הרך, לחינוך המיוחד, לבית הספר היסודי ולבית הספר העל יסודי, וכן מורים לספורט, כל אחת על פי תוכניות הלימוד הנהוגות בה:

תהליך ההכשרה מקנה ידע ומיומנויות בהוראה, מדגיש ומפתח מעורבות ומחויבות אישית בתהליך הלמידה ומקיים התנסות מורכבת בעבודה החינוכית. התהליך מטפח את ההכרה בדבר חשיבותו, מרכזיותו ותרומתו של המחנך והמורה לחברה הישראלית. כחלק מהחובות לתואר תלמידי המכללות מחויבים בהתנסות מעשית בהוראה. חלק מהתנסות זו נעשית במהלך שנות הלימוד וחלקה כסטאג' עם סיום הלימודים.

חלק מהמכללות קיבלו היתר להעניק תואר שני, לרוב בחינוך.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0