הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל. מפורסם בעיקר כמי שתיקן את הלוח העברי הקבוע.
תקופתו
הלל חי בארץ ישראל, במקביל לזמן בו חיו ופעלו אביי ורבא בבבל, ומעט אחריהם. בתקופתו של הלל זכתה הנצרות בהכרתו של הקיסר קונסטנטינוס, ולהגמוניה באימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל. הדבר הביא לרדיפות נגד היהודים, המתוארות באיגרתו של רב שרירא גאון, לחורבן רבות מישיבות ארץ ישראל, להגירה יהודית החוצה מארץ ישראל ולפגיעה במעמדה של ההנהגה היהודית בארץ ישראל.
המקורות על הלל
הלל אינו מוזכר במפורש באף אחד מן התלמודים. כל "הלל" שנאמר בגמרא כוונתו להלל הזקן, או להלל נכדו של רבי יהודה הנשיא (שחי בדור הראשון לאמוראים). יש בגמרא גם אזכור לרב הלל, אמורא בבלי מהדור השישי. במקום אחד בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים (דף קטו ע"א), יש אזכור של השם הלל אשר היעב"ץ שיער בהגהותיו על הש"ס שמדובר בהלל נשיאה, אך רבים גורסים שם בגמרא "רב הלל". ישנו גם רבי הלל בן וולס מוזכר במסכת כלאיים פ"ב ה"ח שנדרש לשאלה שרבן גמליאל ברבי כבר ענה עליו, ולא סביר שזהו בנו, אלא דור מאוחר יותר שנדרש לדון מחדש בשאלת כלאי הדלעת היווני
המעט שידוע על הלל מגיע מדברי רב האי גאון ומדברי הראשונים, כך שהמידע ההיסטורי עליו לוט בערפל.
הלל היה צאצא למשפחת הנשיאים של רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, השושלת של הלל הזקן. בכתבי הגאונים והראשונים הוא נזכר כ"הלל בנו של רבי יהודה נשיאה", אבל יש השערות שונות לגבי הייחוס המדויק שלו. יש הטוענים שהוא היה בנו של רבי יהודה נשיאה הראשון, אחרים שיערו שהיה בנו של רבי יהודה נשיאה השני (נכד של הנ"ל), אך רבי יצחק אייזיק הלוי ועוד הוכיחו וקבעו כי היה בנו של רבי יהודה נשיאה השלישי.
הכינוי "הלל נשיאה", או "הלל השני", בא להבדילו מראש המשפחה, הלל הזקן. יש שמכנים אותו "הלל השלישי", כיון שקדם לו הלל בן רבן גמליאל ברבי אחי רבי יהודה נשיאה הראשון.
תיקון הלוח העברי
ערך מורחב – גיבוש הלוח העברי הנוכחי
המסורת על תיקון הלוח
הלל נשיאה מפורסם בעיקר כמי שהוביל את מעבר הלוח העברי לקביעוּת על פי חשבון, במקום על פי ראיית הלבנה, כפי שהיה מקובל עד אז.
לפי המסורת, שאחד המקורות הקדומים שלה הוא באיגרת רב האי גאון, תקנה זו תיקן הלל בשנת ד'קי"ט. תאריך זה מקובל גם לפי ראיות היסטוריות עקיפות.
הרמב"ן, בחיבורו "ספר הזכות", מציין זאת גם כן: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה (סמכות) הסנהדרין בארץ ישראל, ובטלו ממנה מומחים, והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות".
צורך השעה
תקנתו זו של הלל הייתה צורך השעה. הצרות התגברו, וגזירות שמד רבות נגזרו על היהודים. בנוסף לכך, היו ניסיונות שונים של הנוצרים לשבש את קידוש החודש ואת קביעתם של התאריכים והמועדים היהודיים. גם סמכויותיה של הסנהדרין קוצצו ונשללו ממנה בזו אחר זו.
לנוכח כל הצרות הללו, שתכפו ובאו, ריחפה סכנה ממשית מעל האפשרות שהעם המתפזר בגלות יוכל להמשיך ולשמור על המועדים, בהיעדר סמכות תורנית עליונה שתמשיך את קביעת ראשי החודשים והשנים, וכתוצאה מכך עלול להתבלבל התאריך האחיד שלפיו נקבעים המועדים, ולא יהיה אפשרי לחגוג אותם בזמנם.
מה בדיוק תיקן הלל?
בראות הלל את כל זאת, עמד הוא ובית דינו ותיקנו, שמעתה לא ייקבע ראש החודש על פי מופעי הירח, אלא לפי חשבונות מסודרים וקבועים, שיסודם הוא המולד ומהלך הירח הממוצע (="אמצעי" בלשון הראשונים). גם קביעת השנה המעוברת נתונה לחשבון קבוע, במקום בית דין שישב ודן בכל פעם האם לעבר את השנה.
ראשונים רבים דנו בתקנת הלל, ויש מחלוקות מה בדיוק היה כלול בה, ומנין הייתה להלל הסמכות לכך. יש שטוענים, שהסמכות לכך היא מתוקף הלכה למשה מסיני, שקובעת שהלוח ייקבע לפי חשבון במקרים מסוימים או בכלל. ואולם יש שטוענים שלהלל הייתה סמכות לכך מכח היותו נשיא הסנהדרין, בית דין של סמוכים, והלל קידש את החודשים והשנים מראש ("למפרע").
האם הלל סיכם את כל פרטי חשבון הלוח?
גם בנושא זה היו מחלוקות במשך הדורות.
ואולם, מניתוח של מסמכים שנתגלו בגניזה הקהירית ומראָיות אחרות עולה, שכללי הלוח נתגבשו במשך השנים מאז תקנתו של הלל ובמשך הדורות, והגיעו לחתימה סופית רק כחמש מאות שנה אחריו. בתוך תקופה זו, ומעט אחריה, היו הכללים שמורים בסוד, ולכן קשה לעקוב אחרי התפתחות הפרטים, וחוקרים שונים העלו כמה השערות בנושא זה.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "הלל האחרון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 375-374, באתר היברובוקס
- הלל נשיאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הלל נשיאה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מן הראייה אל הקביעה - באתר של מכון קידוש החודש. על תקנתו של הלל, תוך מבט היסטורי על מאורעות התקופה.
- רחמים שר-שלום, מתי נוסד הלוח העברי? מתי תוקן ומתי נחתם? - פרקים בהיסטוריה של הלוח העברי, סיני, כרך ק"ב, ניסן-אייר תשמ"ח, עמ' כו-נא.
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| אמוראי ארץ ישראל | ||
| הדור הראשון (עד 250) | רבן גמליאל ברבי • רבי חייא • רבי ינאי • רבי אושעיא • רבי אפס • רבי יהושע בן לוי • חנינא בר חמא • לוי בר סיסי • בר קפרא • רבי ירמיה (הראשון) | |
| הדור השני (עד 280) | רבי יהודה נשיאה • רבי שמעון בר אבא • רבי יוחנן • ריש לקיש • רבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינא • רב כהנא (השני) • רבי יעקב בר אידי • חזקיה • רב יהודה בריה דרבי חייא • רבי אבא דמן יפו • רבי מנא בר תנחום • איסי אבוה דרבי זירא • גמליאל זוגא | |
| הדור השלישי (עד 310) | רבן גמליאל הרביעי • רבי אמי • רבי אסי • רבי אבהו • רבי אבין • רבי חייא בר אבא • עולא • רבי זירא • רב שמואל בר רב יצחק • רבה בר בר חנה • רבי אלעאי • רב עוירא • רבי חנינא בר פפי • רבי ירמיה (השני) • רב הושעיא • רב חנינא • רבי אבא בר ממל • תחליפא בר מערבא • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי אבא הראשון • רבי פרידא • רבי אלכסנדרי • אבימי בר פפי • רבי יצחק עטושיא • רבי אבא דמן עכו • רבי חגי • רבי פרנך • וסטיני • רבי שילא איש כפר תמרתא • רבה בר נתן | |
| הדור הרביעי (עד 340) | חסא דאשתמוע • רבי יהודה נשיאה השני • רבי ירמיה • רבי אחא • רבי ברכיה • רבי יוסי בר זבידא • רבי יונה • רבי חלקיה • רבי זריקא • יצחק בן אלישיב • רבי הושעיא איש טריא • רבי יהודה בן פזי • רבי אבא בר זבינא • אבימי בריה דרבי אבהו • אבימי בר טובי • רבי יוסנא | |
| הדור החמישי (עד 380) | הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בון • רבי מנא • רבי חגי • רבי חנניה דציפורין • רב יצחק קסקסאה | |
| הדור השישי (עד 410) | רבי יהודה נשיאה השלישי • רבי תנחומא • רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון | |
| אמוראים שזמן דורם לא ידועה | ויתור מעונה | |
| אמוראי בבל | ||
| הדור הראשון (עד 250) | רב כהנא • רב • שמואל • מר עוקבא • קרנא • רב שילא • רב אסי • אבוה בר איהי • רב אשי הקדמון • שילא בר אבינא | |
| הדור השני (עד 280) | רב הונא • רב יהודה • רב המנונא (השני) • רב המנונא סבא (אמורא) • רבה בר אבוה • רב ירמיה בר אבא • רב כהנא (השני) • רב ברונא • חייא בר יוסף • רב גידל • רב חייא בר אשי • רבה בר ירמיה • רב קטינא • אביי קשישא • מר זוטרא רבה • רבין סבא | |
| הדור השלישי (עד 310) | רב נחמן • רב ששת • רב חסדא • רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רבה בר בר חנה • רמי בר אבא • רבי אבא הראשון • רב הונא (הכהן) • מר זוטרא חסידא • שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי • רב שמואל בר אמי • רב נחמיה ריש גלותא • עוקבן בר נחמיה ריש גלותא • רבה בר נתן | |
| הדור הרביעי (עד 340) | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב עוקבא בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב דימי • רבין • רב חייא בר אבין • רב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילא ; רפרם בר פפא • רבי אושעיא איש טריא • מר זוטרא בריה דרב נחמן | |
| הדור החמישי (עד 380) | רב נחמן בר יצחק • רב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זביד • רב חמא • רב פפי • אמימר • מר זוטרא • רב משרשיא • רב אדא בר אבא • רב דימי מנהרדעא • רבה בר ליואי • רב עובדיה | |
| הדור השישי (עד 430) | רבינא • רמי בר אבא (השני) • רב אשי • רב הונא בריה דרב נתן • רב כהנא (הרביעי) • רב אחא סבא • רב איתי | |
| הדור השביעי (עד 465) | רב יימר • מר בר רב אשי • רפרם • רב אחא בריה דרבא • רב אחא מדפתי • יהודה בר מרימר | |
| הדור השמיני (עד 500) | רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי | |
| אמוראים שזמן דורם לא ידועה | ||
