הלנת שכר
ערך זה עוסק בהלנת שכר בדיני העבודה. אם התכוונתם להלנת שכר בהלכה, ראו הלנת שכר היא מצב שבו עובד אינו מקבל את מלוא שכרו במועד המתחייב על-פי החוק. בישראל עוסק בכך חוק הגנת השכר.
מקור קדום לגישה הרואה חשיבות מוסרית בהקפדה על תשלום השכר במועד הוא במקרא, בו נכתב: "לא תלין (כלומר לא תשהה למשך הלילה, מלשון "לינה") פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ג), וכן "ביומו תתן שכרו" (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ט"ו).
על פי חוק הגנת השכר מועד תשלום השכר לשכר המשולם על בסיס חודשי, הוא בתום החודש. שכר שלא שולם עד היום התשיעי ממועד זה, נחשב ל"שכר מולן".
הלנת שכר מתרחשת כאשר מעוכב כל שכרו של העובד לחודש מסוים, אך גם כאשר מעוכב רק חלק מהשכר. יחד עם זאת, ההגנה אינה ניתנת לכל רכיבי השכר, אלא רק לאלה הנכללים בשכר המוגן כהגדרתו בחוק הגנת השכר. תשלומי החזר הוצאות, למשל, שלא שולמו במועד, אינם בגדר שכר מולן.
לעובד ששכרו הולן קובע החוק פיצוי כספי, לפי הערך הגבוה מבין שני התחשיבים הבאים:
- בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - פיצוי בסך 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - פיצוי בסך 10% מהשכר המולן.
- הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה.
בשתי החלופות מדובר בפיצוי גבוה מאד יחסית לנזק הכספי שנגרם לעובד. מטרתו של הפיצוי איננה רק לפצות את העובד על הנזק הכספי, אלא להוות גורם מרתיע כלפי המעסיקים.
בית הדין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוק הגנת השכר, באתר של משרד התמ"ת
- תני גולדשטיין, מכת המדינה החדשה - הלנות שכר, באתר ynet, 29 באפריל 2005
- פיצויי הלנת שכר, באתר כל זכות
- בנימין בראון, 'הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים: לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?'
