המועצה הישראלית לצרכנות
המועצה הישראלית לצרכנות היא חברה ממשלתית ישראלית ללא כוונת רווח, שמטרתה לפעול להגנת הצרכנים ושמירת זכויותיהם, וכן לחנך לצרכנות נבונה.
הקמה
המועצה הישראלית לצרכנות הוקמה במהלך חודש אוגוסט 1966 על ידי שר המסחר והתעשייה, חיים יוסף צדוק. בראש המועצה הועמדה חברת הכנסת שולמית אלוני, אשר ראתה את מטרתה העיקרית של המועצה לחנך את הציבור לפקח על המחירים ולהימנע מתשלום יתר. לטענת מקימיה, אופן תיקצובה, על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאפשר לה לפעול כנגד עסקים מבלי שייווצר חשש לניגודי עניינים[1]. בשנת 1970 הפכה המועצה לחברה בע"מ ש-75% ממניותיה היו בידי הממשלה ו-25% בידי מכון התקנים הישראלי[2].
בשנת 2008 נחקק בכנסת "חוק המועצה הישראלית לצרכנות"[3] בו הוגדר לראשונה בחוק מעמדה של המועצה כגוף עצמאי, בלא תלות, שמטרתו לפעול לטובת הצרכן.
מטרות המועצה
מטרת המועצה לצרכנות לפעול להגנת הצרכנים ושמירת זכויותיהם, וכן לחינוך לצרכנות נבונה. המועצה לצרכנות פועלת במספר מישורים מרכזיים:
טיפול בתלונות הצרכנים ומתן ייעוץ בנושאי צרכנות.
קידום פתרונות והסדרים לתופעות של עוולות צרכניות, ייזום הצעות לחקיקה בתחום הגנת הצרכן.
ייצוג הצרכנים מול בעלי העסקים, נותני השירות ורשויות המדינה.
חינוך והסברה באמצעות כלי התקשורת, אינטרנט ופעילויות שטח.
עידוד וארגון הציבור להפוך לשותף פעיל במאבק למימוש זכויותיו הצרכניות.
עריכת תחקירי שטח ובדיקות השוואתיות.
נקיטת הליכים משפטיים, הגשת תובענות ייצוגיות ועתירות מול בתי המשפט.
מתן חוות דעת בענייני צרכנות.
שיפור תהליך ההסדרה והאכיפה של החוקים לטובת הצרכנים.
קידום חברה הוגנת לצרכנים
צמצום הפגיעה של עסקים בצרכנים.
הגברת ההגנה של רשויות המדינה על הצרכנים.
חיזוק כוחם של הצרכנים והעצמתם.
פעילות
בשנת 1967 קיימה המועצה את "שבוע הצרכנות"[4], ובשנים מאוחרות יותר קיימה את "יום הצרכן"[5][6]. בשנת 1970 יצאה המועצה ביוזמה למנוע עליית מחירים, קראה לצרכנים לדווח על כל העלאת מחירים ולהימנע מקניית מוצרים שמחירם עלה[7].
בשנים 1970–1971 שיווקה המועצה את חבילת מז"ל שכללה "מצרכי מזון שחייבים להיות בבית על כל מקרה"[8].
המועצה גם טיפלה בניתוב תלונות צרכנים[9] לגופים אחרים שיטפלו בהם[10][11]. בשנת 1983 עברה המועצה לטפל באופן פרטני בתלונות צרכנים ולצורך כך הקימה עשרה סניפים שנוהלו בעיקר בידי מתנדבים[12], מתוך 25 סניפים שהתכוונה להקים[13]. נכון להיום (2015) פעילות המועצה והטיפול בתלונות מתבצעים ממשרדי המועצה בתל אביב והגשת התלונות מתבצעת באתר, בפקס ובטלפון, המועצה מדווחת כי היא מקבלת כ־40 אלף פניות מצרכנים בשנה.
ב-2013 כתב מבקר המדינה כי "המועצה מייעדת חלק ניכר מתקציבה לטיפול בתלונות צרכנים, אך אינה ממלאת את כל תפקידיה משיקולים תקציביים. בכלל זה, היא ממעטת בנקיטת הליכים משפטיים, כמו הגשת עתירות לבג"ץ ותובענות ייצוגיות".
פעילות המחלקה המשפטית
פעולות שונות שהמועצה לצרכנות נוקטת לטובת הצרכנים מתנהלות בזירת המשפט ובזירות אחרות. המועצה לצרכנות הוסמכה לבצע סוגי פעילויות בזירות אלה כגון הסמכה להגיש תובענות ייצוגיות אף ללא שיש בידה עילה אישית, להתייצב לדיון בהליכים ייצוגיים, פעילות בנושא חוזים אחידים, סיוע לצרכנים בהגשת תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות ועוד. דוגמאות לפעילות המועצה בתחומים אלה
• הגשת תובענות ייצוגיות בשם צרכנים. בשנים האחרונות הוגשו בסך הכל שמונה תובענות ייצוגיות.
• בקשת הצטרפות כידיד בית משפט בתובענות ייצוגיות - המועצה לצרכנות מוסמכת לבקש מבית המשפט לאשר הצטרפותה לדיונים בתובענות ייצוגיות על מנת לסייע לבית המשפט ולהציג את עמדתה בתיק. במקרים המתאימים, המועצה מבקשת להתייצב כארגון מוכר על ידי משרד המשפטים לפי סעיף 51 לחוק זה.
• התנגדויות להסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות - המועצה לצרכנות בודקת הסכמי פשרה המוגשים לאישור בית המשפט בתובענות ייצוגיות, וכאשר מתברר שההסכם פוגע בקבוצה או אינו סביר והוגן, היא מגישה התנגדויות לאישור הסדרי פשרה לפי סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006
• פעילות המועצה לצרכנות בבית הדין לחוזים אחידים. המועצה לצרכנות הייתה פעילה לטחרונה בשש תביעות שכאלו.
• סיוע בהגשת תביעות קטנות וייצוג צרכנים בית המשפט לתביעות קטנות. המועצה לצרכנות ניסחה למעלה מ-2,000 כתבי תביעה לעבור הצרכנים, ללא תשלום. בתום 4 שנות פעילות המועצה הישראלית לצרכנות עומדת על %96 הצלחה בתיקים בהם סייעה לצרכנים בניסוח כתבי תביעה. בהתייחס לכתבי התביעה שנוסחו עבור הצרכנים בתקופה הנ"ל וההליך בעניינם הסתיים בהצלחה או בדחייה, השבנו לצרכנים עד כה סכום כולל של 4,172,342 ₪ ממוצע של 3,557 ₪ לתיק.
• פעילות בתחום ההגבלים העסקיים - המועצה פועלת בתחום ההגבלים העסקיים במספר אופנים: במסגרת תובענות ייצוגיות, הגשת עמדת המועצה לצרכנות בשימוע הרשות, פניית המועצה לצרכנות לרשות להגבלים העסקיים בחשש להטעיה.
פעילות מחלקת חינוך והסברה
מחלקת חינוך, הסברה ומידע אחראית על קידום אחד היעדים החשובים ביותר של המועצה לצרכנות - טיפוח התנהגות צרכנית נבונה והגברת המודעות לזכויות הצרכניות בקרב כלל האוכלוסייה. דגש מיוחד מושם על חינוך לצרכנות נבונה בקרב ילדים ונוער. החינוך לצרכנות נבונה הוא ערוץ ייחודי להכשרת הדור הצעיר להשתלבות בחיים המודרניים של החברה הדמוקרטית כאזרחים החופשיים לעשות את בחירותיהם הצרכניות באחריות ובחכמה. המחלקה לחינוך, הסברה ומידע פועלת ליישום יעדים אלה באמצעות מגוון ערוצי פעולה, וביניהם:
• תוכניות לימודים: פיתוח תכנים ופעילויות בנושאי צרכנות בזיקה למקצועות הלימוד בבתי-הספר, כגון: חינוך לשוני, אזרחות, מולדת וחברה, גאוגרפיה, מתמטיקה ועוד.
• מבצעי הסברה: מעת לעת מובילה המחלקה מבצעי הסברה בנושאים צרכניים נבחרים, בהתאמה לקהל יעד ספציפי, כדוגמת הקמפיין "פראייר מי שמבזבז" לגילאי 10-12 בשיתוף פעולה עם ערוץ הילדים.
• הפקת מצגות, דפי טיפים, עיתון קיר, סרטוני הסברה ומשחקים: המחלקה מפיקה חומרי הסברה שונים כחלק ממאמצי ההסברה לצרכנות נבונה.
• הפקת ערכות הסברה: המחלקה פיתחה ערכות הסברה להעברת סדנאות דינמיות וחוויותיות בנושאים שונים, כגון: זכויות הצרכן, סלולר, הטעיות ומבצעים.
• פרויקט הגליל: המחלקה חברה לרשות לפיתוח הגליל לפרויקט משותף, שמטרתו המרכזית היא לקדם ולהעלות את המודעות באזור לזכויות צרכניות, כמו-גם להעצים ולפתח את ההגנות העצמיות של תושבי הגליל בנושאים צרכניים, הן בקרב המגזר היהודי והן בקרב במגזר הערבי. הפרויקט כולל סדנאות הסברה לקבוצות שונות בקהילה, שילוב ושיתוף מרכזי הצעירים בגליל, יוזמות למעורבות ועשייה חברתית פעילה בקהילה.
• יום הצרכן הבינלאומי: מדי שנה, לרגל אירועי יום הצרכן, המחלקה מובילה פעילות חינוכית בנושא צרכני נבחר לרגל אירועי יום הצרכן, ומשתפת פעולה עם גופים חינוכיים שונים במטרה לציין את היום החשוב הזה ולמנף סביבו את מאמצי ההסברה.
פרויקט סמ"ל – סיירת המועצה לצרכנות
פרויקט סמ"ל, סיירת המועצה לצרכנות, הוקם בשנת 2013 ביוזמת שר התמ"ת, השר שלום שמחון. זהו מערך של "נאמני צרכנות" שיופעל על ידי המועצה לצרכנות, והן לשמש "עיניים" נוספות בשטח לבחינת מצב כיבוד הזכויות של הצרכנים בבתי-העסק ולהגברת המודעות לקיומן של זכויות אלה הן בקרב בתי העסק והן בקרב הצרכנים. המערך נועד לאיסוף פרטי מחיר מוצרים ופרסומם על מנת להביא להוזלת מחירי סל מוצרים וכן להקל על הצרכנים הוזלת מחירים.
בעקבות פעילות הסדרתית נמרצת של משרד התמ"ת וחברי כנסת התחזקה בשנים האחרונות ההגנה החוקית על הצרכנים וזכויותיהם. המועצה הישראלית לצרכנות, בצד פעילותה בהגנת הצרכנים ובייצוגם, עוסקת רבות בחיזוק המודעות של הצרכנים לזכויותיהם, בין היתר על ידי פעולות חינוך והסברה. הפעילות המוצעת תבטא את החשיבות ששר התמ"ת רואה בהגברת ההגנה על ציבור הצרכנים ובהעברת המסר של יושר והגינות בחיי הסחר בישראל כמכנה משותף של יצרנים, משווקים וצרכנים.
פרויקט סמ"ל פעל בשני אפיקים מרכזיים: תצפיתנות מחירים ותצפיתנות עוולות. הסיירים סיירו בבתי עסק כ"לקוחות סמויים" כשבידיהם רשימת סל אחיד של 40 מוצרים, והם התבקשו לדווח על מחירי המוצרים האלה בנקודות מכירה מסוימות באזור פעילותם. מדי שבועיים נבדקו למעלה מ-300 נקודות שיווק ברחבי הארץ.
המועצה לצרכנות פרסמה מדי שבוע את הנתונים והמליצה לצרכנים להביא אותם בחשבון בהחלטתם היכן ובאיזה מחיר לקנות את קניותיהם. מהלך זה היה חלק ממאבקה של המועצה לצרכנות בפער הרווחים הבלתי-סביר בשוק מוצרי המזון. סיירי המועצה לצרכנות בחנו את התנהלות בתי-העסק כלפי הצרכנים בהיבטים שונים של זכויות הצרכן, כגון: הצגת מחירים, הצגת מוצרים בפיקוח, דרכי פרסום, מכירות מיוחדות (מבצעים).
במקרה של פגיעה בצרכנים בהתאם לדיווח מפורט שנשלח למועצה לצרכנות על ידי איש ס.מ.ל. המועצה דיווחה לבית העסק על הממצא, קראה לו לתקן את ההתנהלות הפוגעת בצרכנים והודיעה לו כי ייערך סיור נוסף בבית-העסק.
החל מחודש אפריל 2016, המידע שנאסף מסתמך על מאגר המחירים האינטרנטי ומתצפיות שטח. בהתאם לנתונים שהעבירו הרשתות למאגר המחירים האינטרנטי אשר מופקים באמצעות פלטפורמת פרייסז.
פרסומים
בשנים 1969–1970 המועצה הוציאה רבעון שנקרא "דע מה"[14] ולאחר מכן "מה כדאי"[11]. בשנת 1983, כדי לחסוך בהוצאותיה, יצא "מה כדאי" כמוסף חודשי של מעריב[12].
בשנים 1998–2001 הוציאה המועצה ירחון בשם "בדוק", שעלה כ-1.2 מיליון ש"ח לשנה, כ-30% מתקציב המועצה, אך היו לו רק מנויים מעטים[15].
עמדות
בנוסף לחינוך הציבור, המועצה גם הביעה עמדות לגבי מדיניות ממשלתית שעלולה לפגוע בצרכן. למשל, המועצה בקשה לעכב את הקמת מועצת המדגה ומועצת הדבש כדי לוודא שלא יפגעו בצרכנים[16].
כן יצאה המועצה נגד האיסור על שיווק חלב בשקיות פלסטיק ונגד הקמת קרטל הגז בראשית שנות ה-70 וקרטל ביטוח באמצע שנות ה-80[17]. בשנת 1982 סוכם עם שר התעשייה והמסחר שנציגי המועצה לצרכנות ישותפו בדיונים על הגנות מפני יבוא[18].
המועצה הביעה התנגדות לשיווק בעזרה הגרלות[19] ולפרסומות בטלוויזיה[20].
מבנה המועצה
המועצה כללה בראשיתה עד 15 חברים, בהם נציגים של ארגוני צרכנים, נציגי ציבור ונציגי הסוחרים, בהם דוד שיפמן מזכ"ל התאחדות הסוחרים וישראל גלעד מאיגוד המסחר הזעיר. בסוף שנת 1968 שונה הרכב המועצה והוצאו ממנו רוב נציגי ארגוני הצרכנים בטענה שהם אינם מייצגים. בתגובה טענו בארגוני הצרכנים שהמועצה מורכבת מאינטרסנטים[21]. באמצע שנות ה-80 עלו תלונות שאריאל שרון ממנה למועצה מקורבים פוליטיים רבים, בהם לימור לבנת[22].
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות הוא עו"ד אהוד פלג, המכהן בתפקידו מאז ינואר 2007.
לפי רישומי רשות החברות הממשלתיות, המועצה פעלה ללא דירקטוריון מיוני 2014 עד אפריל 2016. באפריל 2016 מונה למועצה דירקטוריון של 7 חברים[23].
יושב ראש
באמצע שנת 1970 התפטרה שולמית אלוני מראשות המועצה ובמקומה נבחר לתפקיד יוסף לם[24]. בסוף שנת 1974 מונתה מועצה חדשה שבראשה הועמד חבר הכנסת משה שחל[25]. אחד הנושאים העיקריים בהם נאבק שחל היה משרד החקלאות שגרם, לטענת המועצה, למחירי מזון גבוהים כדי להגן על החקלאים[26]. את שחל החליף עו"ד הלל אשכנזי[27]. בראשית שנות ה-80 כיהן כיו"ר המועצה, דב ברזילי[28], שהתפטר באמצע 1986 לאחר שמחצית המועצה הוחלפה על ידי שרון לאנשי מפלגתו, ולטענתו של ברזילי "התברר כי לא אצליח לשכנע את החברים החדשים לעסוק בענייני צרכנות"[29]. בשנת 2002 מונתה יעל ארן ליו"ר המועצה. בראשית 2012 נתמנתה מיקי הרן ליו"ר המועצה[30] אך סיימה את תפקידה ביולי 2014. באפריל 2016, עם מינוי הדירקטוריון החדש נבחרה אורנית רז לכהן כיו"ר.
מנהל
מנהל המועצה עד שנת 1970 היה עוזי ביתן[31] ובשנת 1971 מונה לתפקיד שאול ענבר[32]. החל משנת 1974 שימשה כמנהלת המועצה, מאיה תבורי, שהייתה קודם לכן היועצת המשפטית של המועצה[10]. בשנת 1983 החלה עדה לבנון, שקודם לכן הייתה הסמנכ"ל, לנהל את המועצה[12]. בסוף שנות ה-90 ניהלה את המועצה ריאלה רבדל-נדקוב. בשנת 2000 מונתה גלית אבישי למנכ"לית המועצה לצרכנות. היא התפטרה בסוף שנת 2004 בעקבות טענתה להתערבות של משרד המסחר והתעשייה בפעילות המועצה[33]. לאחר שנתיים ללא מנכ"ל, בינואר 2007 מונה אהוד פלג למנהל המועצה[34] וסיים את כהונתו באוגוסט 2016[35].
החל מחודש מרץ 2017, מנכ"ל המועצה לצרכנות הוא ג'וש (יהושוע) גולדשמיד[36].
תקציב ועובדים
בשנות ה-70 כלל צוות העובדים של המועצה מנכ"ל, סמנכ"ל, שלוש וחצי משרות פקידים ויועצת משפטית בחצי משרה[37]. בסוף 2006 המועצה העסיקה 13 עובדים ובסוף 2014 היו למועצה 48 עובדים קבועים ובנוסף להם, מתנדבים.
בשנות ה-2000 עמד תקציב המועצה על בין 3–4 מיליון שקלים[38][39]. בשנים 2010–2011 הוגדל תקציב המועצה לצרכנות ונע בין 7–8 מיליון שקל ובשנים 2012–2014 נע התקציב בין 10–14 מיליון שקל[40][41].
יחסים עם ארגוני צרכנים
היחסים בין המועצה לצרכנות לבין ארגוני צרכנות אחרים היו מורכבים. עם הקמתה, כללה המועצה נציגים של ארגוני צרכנים אחרים, אך במשך השנים צומצם ייצוגם של ארגונים אלו. המועצה גם נהגה בתחילה להעביר תקציבים לארגונים אחרים (בשנת 1974 יותר מ-40% מתקציבה), אך בסוף שנות ה-70 הוחלט להעביר תקציבים לארגונים האחרים רק על פי פרויקטים[42][37]. במהלך השנים היו חיכוכים רבים בין המועצה לבין הרשות להגנת הצרכן של ההסתדרות וארגוני צרכנים עצמאיים. בשנת 1978 עלו טענות על ניסיונה של המועצה לדחוק החוצה מועדות לקביעת תקנים את נציגי הארגונים האחרים[43]. כן נשמעו טענות הדדיות בין המועצה לרשות[44].
קישורים חיצוניים
- אתר המועצה הישראלית לצרכנות
- פורום זכויות צרכניות של המועצה לצרכנות
- חוק המועצה הישראלית לצרכנות, תשס"ח-2008
- מירב קריסטל, המועצה לצרכנות: תחום התקשורת - הכי גרוע, באתר ynet, 4 בינואר 2009
- גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, המועצה לצרכנות מקימה סיירת: "להעניש" על הפרת זכויות, באתר TheMarker, 14 בינואר 2013
מנכ"ל המועצה לצרכנות: דעו את זכויותיכם, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2013- רותי לוי, מה ההבדל בין המועצה לצרכנות לרשות להגנת הצרכן, באתר TheMarker, 12 במאי 2015
- רותי לוי, מוצר פגום: כך ביזבזה המועצה לצרכנות מיליונים מכספי הציבור, באתר TheMarker, 1 ביולי 2016
הדר קנה, 6,200 שקל בחודש עם תואר אקדמי לאנשים שמחזירים מיליוני שקלים בשנה לכיס שלנו, באתר TheMarker, 16 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ עדה כהן, תוקם מועצה לאומית לצרכנות, מעריב, 9 במאי 1966
- ^ שאול אברון, המועצה לצרכנות משותקת, מעריב, 22 באפריל 1970
- ^ חוק המועצה הישראלית לצרכנות, ה'תשס"ח 2008, באתר המועצה הישראלית לצרכנות
- ^ המועצה לצרכנות תפעל, דבר, 9 באפריל 1967
- ^ חולקו פרסים על חיבורים בצרכנות, דבר, 25 ביוני 1973
- ^ עודד שורר, הצרכן הישראלי דפוק, מעריב, 3 בינואר 1984
- ^ המועצה לצרכנות תפרסם רשימה של מעלי מחירים, דבר, 3 בפברואר 1970
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בחבילת מז"ל, דבר, 18 בספטמבר 1970 - ^ תלונת צרכנים, דבר, 2 באוקטובר 1969
- ^ 10.0 10.1 רזי גוטרמן, נדהמתי לראות שהאדם היחיד בארץ שאינו מוגן - זה הצרכן, מעריב, 6 ביוני 1974
- ^ 11.0 11.1 לתשומת לב המועצה הישראלית לצרכנות, דבר, 20 במרץ 1975
- ^ 12.0 12.1 12.2 הגר אנוש, רק זוגות צעירים מתלוננים יחד, דבר, 21 במרץ 1983
- ^ המועצה לצרכנות תפתח 25 סניפים בארץ, דבר, 9 בנובמבר 1979
- ^ אנפורמציה חשובה אבל יקרה, דבר, 26 ביוני 1969
האמת על אבקת כביסה ביו, דבר, 14 בדצמבר 1970 - ^ שושנה חן, המועצה לצרכנות סגרה את ירחון בדוק לאחר 3 שנים, באתר ynet, 15 באוקטובר 2001
- ^ המועצה הישראלית לצרכנות והאריזה החדשה לחלב, דבר, 22 בדצמבר 1966
- ^ מועצה נגד מועצה, מעריב, 4 באוגוסט 1985
- ^ נציגי צרכנים ישותפו בדיונים, מעריב, 20 בדצמבר 1982
- ^ ח"כ אלוני גינתה ביטול חלוקת החלב בשקיות פלסטיק - כניעה ל-16 איש, מעריב, 22 במרץ 1967
- ^ המועצה לצרכנות מתנגדת, דבר, 27 בינואר 1977
- ^ מרים גורן, דם חדש למועצה לצרכנות בלי ארגוני הצרכנים, דבר, 12 בדצמבר 1968
- ^ מינויים מפלגתיים למועצות מנהלים, מעריב, 10 בספטמבר 1985
מיכל הולצמן, שרון הכניס חברי חרות למועצה לצרכנות, מעריב, 15 בדצמבר 1985
מיכל הולצמן, שרון ממשיך במינויים מפלגתיים, מעריב, 27 בפברואר 1986 - ^ הדר קנה, רותי לוי, לאחר שנה וחצי של שיתוק: ימונו שישה דירקטורים למועצה לצרכנות, באתר TheMarker, 31 בינואר 2016
- ^ שולמית אלוני הגישה התפטרותה מהמועצה הישראלית לצרכנות, דבר, 15 ביוני 1970
- ^ דניאל בלוך, מתנגדים למינוי שחל, דבר, 10 בספטמבר 1974
- ^ יימשך המאבק להוזלת הבשר הקפוא המיובא, דבר, 4 במאי 1975
ח"כ משה שחל יפרוש מראשות המועצה לצרכנות, דבר, 6 ביולי 1976 - ^ היו"ר החדש לא שיפר היחסים, דבר, 16 במאי 1977
- ^ יו"ר המועצה הישראלית לצרכנות, מעריב, 3 בינואר 1984
- ^ התפטר דב ברזילי, יו"ר המועצה לצרכנות, מעריב, 18 באפריל 1986
- ^ חזקי עזרא, יו"ר חדש למועצה לצרכנות: ד"ר מיקי הרן, באתר ערוץ 7, 11 בינואר 2012
- ^ מועצת הצרכנות מחדשת פעילותה, דבר, 3 בנובמבר 1970
- ^ המועצה לצרכנות תבדוק רווחיות הבנקים, דבר, 9 ביוני 1971
- ^ טל פמסון ויעל גרוס, גלית אבישי התפטרה מהמועצה לצרכנות, באתר nrg, 22 בנובמבר 2004
- ^ שלומי דונר, רשמית: אהוד פלג - מנכ"ל המועצה לצרכנות, באתר ynet, 17 בינואר 2007
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', מנכ"ל המועצה לצרכנות אהוד פלג הודיע על סיום כהונתו, באתר גלובס, 21 ביוני 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', מנכ"ל חדש למועצה לצרכנות: ג'וש (יהושוע) גולדשמיד, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2016
- ^ 37.0 37.1 יאיר קוטלר, המועצה לצרכנות סוגרת את הברזים, מעריב, 12 בפברואר 1979
- ^ הדס מנור, אולמרט: אגדיל את תקציב המועצה לצרכנות ל-3 מיליון שקל; המועצה: זה לא מספיק, באתר גלובס, 5 באפריל 2005
- ^ אולמרט : למרות הקיצוצים הרוחביים בתקציבי התמ"ת תקציב המועצה הישראלית לצרכנות יוכפל פי שניים (4.4), אפריל 2005
- ^ שר התמ"ת סיכם עם משרד האוצר על הכפלת תקציב המועצה לצרכנות, 19 בפברואר 2012
- ^ רותי לוי, בזבוז, חוסר יעילות, הישגים עלובים: כך מתנהל ארגון הצרכנים הממשלתי של ישראל, באתר TheMarker, 12 במאי 2015
- ^ איגוד הצרכנים הראשון בארץ בפני פירוק, דבר, 23 בינואר 1979
- ^ ארגוני הצרכנים מפריעים להם לעבוד, דבר, 13 באפריל 1978
- ^ יאיר קוטלר, שתי הגברות הראשונות של הצרכנות, מעריב, 11 בפברואר 1979
