המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:13, 19 בינואר 2020 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 26779494)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין היא מועצה ציבורית האחראית על שידורי החברות "הוט" ו"יס", ומקבילה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בנוסף, אחראית המועצה על בחירתו במכרז של הגורם המשדר בערוץ הכנסת, על קביעתם של תנאי הרישיונות ועל הכללים בדבר תוכן השידורים ובדבר הפיקוח השוטף על הערוץ[1]. עד לחודש מרץ 2018, המועצה הייתה אחראית על הערוצים הייעודיים לשעבר: ערוץ 20, ערוץ 24, ערוץ 9 וערוץ הלא TV, שבעקבות חקיקה הועברו לאחריותה של הרשות השנייה.

מבנה

המועצה לשידורי כבלים ולוויין היא מועצה ציבורית, המתכנסת אחת לשבוע. חבריה מכהנים במועצה ללא שכר, ב"שליחות למען הציבור", ולכל אחד מהם עיסוקים אחרים. האדם היחיד המקבל שכר, שעיסוקו העיקרי הוא בתפקיד זה, הוא היו"ר.

המועצה לשידורי כבלים ולוויין מורכבת משלושה עשר נציגים מלבד היו"ר:

יושב ראש

תפקיד יו"ר המועצה נחשב לתפקיד נחשק שרבים קופצים עליו והמתמודדים אף פנו לבג"ץ בניסיון להיבחר לתפקיד.

בין השנים 1991-1993 כיהן בתפקיד אברהם דורון שהיה מנכ"ל משרד התקשורת. בשנים 1993-1997 כיהנה בתפקיד היו"ר מיכל רפאלי כדורי (כיום סמנכ"ל הרגולציה של חברת yes וממייסדי החברה), אחריה כיהן עו"ד צבי האוזר לימים מזכיר הממשלה, בשנים 2000-2003 כהנה בתפקיד דורית ענבר[2]. בינואר 2004 מונה ליו"ר המועצה עו"ד יורם מוקדי[3]. מוקדי פרש בסוף 2006[4]. באפריל 2008, חודשיים לאחר עזיבתו של יגאל לוי, סמנכ"ל משרד התקשורת אשר שימש כממלא מקום היו"ר[5], בחרה ועדת איתור של משרד התקשורת את איש התקשורת ניצן חן לתפקיד יו"ר המועצה.

באוקטובר 2012 נבחר אריאל משעל לתפקיד על ידי ועדת איתור, אך המינוי הוקפא בגלל הבחירות לכנסת התשע עשרה. משעל עתר לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה להשלים את מינויו[6], ובמקביל התלונן חיים גרון על כך שלא זכה בתפקיד[7]. לאחר הבחירות, החליט השר הנכנס, להרחיב את ועדת האיתור כדי לשקף שינויים במדיניות. בג"ץ התיר לשר לעשות זאת, ובסופו של יום נבחרה לתפקיד ד"ר יפעת בן חי שגב[8].

הצעות לרפורמה

בשנת 2005, החליטה שרת התקשורת דאז דליה איציק להקים את "ברית המועצות" (רשות לאומית לתקשורת) כאיחוד בין המועצה לשידורי הכבלים והלוויין לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, אולם האיחוד לא יצא אל הפועל.

בפברואר 2018 ניסתה חברת הכנסת שרן השכל לקדם חוק לפיו תבוטל המועצה, ופעילותה תמוזג אל תוך הרשות השנייה[9]

החלטות המועצה

המועצה השפיעה על שוק הכבלים והלוויין בישראל דרך החלטות שהתקבלו בנושאים שונים: ב-2002, תיקנה המועצה את הכללים הנוגעים לשידור ערוצים זרים בישראל, המשדרים פרסומות ישראליות. המועצה קבעה בהחלטתה, כי איסור שידור הפרסומת הקבוע בחוק התקשורת, והאוסר שידור פרסומות בכבלים ובלוויין (למעט בערוצים ייעודיים ובערוץ 2 ו-10), חל גם על "שידורים המיועדים בעיקרם לישראל" המשודרים בערוצים זרים. ככלל, מנעה המועצה שידור תוכני פרסומת בערוצים זרים המיועדים ללקוחות ישראליים, שאינם נושאים בכל אותן מחויבויות רגולטריות המוטלות על ערוצים ישראליים המבקשים לשדר תוכני פרסומת. המועצה ניסחה מאפיינים הקובעים מה הם "שידורים המיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו", עליהם החילה את האיסור הנ"ל. בין המאפיינים: מחצית מן השידורים הם בעברית ושידורים אשר מיועדים בתכניהם לקהל הישראלי. ב-2009, החליטה המועצה כי החברות הוט ויס יתנו למנויים זכות יציאה מן החוזה למשך 30 ימים, ללא קנס, כל עת שתנאיי החוזה הראשוניים הופרו, כגון הורדת ערוץ מחבילת התוכן. מהלך זה נולד בעקבות הסרת ערוצי טלוויזיה מחבילות התוכן על ידי הוט ויס כמהלך חד צדדי וללא פיצוי נאות למנויים, שנאלצו לקבל את השינוי כמו שהוא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0