המחנה הציוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־18:59, 6 בינואר 2019 מאת Cantor (שיחה | תרומות) (הרחבה, עדכון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מפלגה

פרמטרים [ שנת פירוק, מספר חברים בפרלמנט, שנת ייסוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המחנה הציוני
Zionist Union.svg
מדינה ישראל
מנהיגים אבי גבאי וציפי לבני
אפיון רשימת מרכז-שמאל
אידאולוגיות שתי מדינות לשני עמים, ציונות סוציאליסטית, פרוגרסיביזם
כנסות הכנסת העשרים
אותיות אמת
שיא כוחה 24 מנדטים
נוצרה מתוך העבודה, התנועה, התנועה הירוקה
מטה יגאל אלון 56 תל אביב
צבעים רשמיים כחול
פתק הצבעה למחנה הציוני

המחנה הציוני הייתה רשימה פוליטית לשעבר וסיעה משותפת של מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי ושל מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני. הרשימה הוקמה בדצמבר 2014, על ידי יו"ר מפלגת העבודה יצחק הרצוג ויו"ר מפלגת התנועה ציפי לבני לשם ריצה משותפת בבחירות לכנסת ה-20 במרץ 2015, ואליהם הצטרפה מפלגת התנועה הירוקה.

ב־1 בינואר 2019 הודיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי, על סיום השותפות עם מפלגת התנועה.

היסטוריה

במסגרת הבחירות לכנסת ה-20, הרשימה המשותפת כללה את לבני ומועמדים מטעמה במקומות השני, השמיני, ה-16, ה-21, ה-24 וה-25 (מקום שהוקצה על ידי לבני ליו"ר מפלגת התנועה הירוקה). שאר המקומות הוקצו למועמדים מטעם מפלגת העבודה. במסגרת מסע הבחירות הציגה הרשימה הצעת ממשלה חלופית מטעמה, הכוללת את הרצוג ולבני ברוטציה כראשי הממשלה, פרופ' מנואל טרכטנברג כשר האוצר ואת האלוף (במיל') עמוס ידלין (מבלי שיכלל ברשימה) כשר הביטחון.[1][2][3]

ב-16 במרץ 2015, פחות מיממה לפני הבחירות, הודיעה לבני כי היא מוותרת על הרוטציה עם הרצוג, אם הדבר יהווה מכשול להקמת ממשלה בראשותו.[4]

הרשימה זכתה ב-24 מנדטים בבחירות לכנסת ה-20 והייתה לסיעה השנייה בגודלה בכנסת.

לאחר הבחירות

ב-9 בפברואר 2016 הודיע חבר הכנסת עמיר פרץ על מעברו מן התנועה חזרה למפלגת העבודה;[5] למרות מעברו לעבודה המשיך המימון השוטף בגינו להתקבל על ידי התנועה.

ב-4 ביולי 2017 התקיים הסבב הראשון בבחירות לראשות מפלגת העבודה. אבי גבאי ועמיר פרץ העפילו לסבב השני, ואילו היו"ר המכהן יצחק הרצוג הודח מראשות המפלגה וגם מראשות המחנה הציוני. ב-11 ביולי 2017 התקיים הסבב השני בבחירות לראשות מפלגת העבודה. בבחירות ניצח אבי גבאי והתמנה ליו"ר מפלגת העבודה.

בעקבות מינויו של יצחק הרצוג ליו"ר הסוכנות היהודית באמצע 2018, החליט גבאי על מינויה של ציפי לבני לראש האופוזיציה בכנסת.

ב־1 בינואר 2019, הודיע יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי על פירוק השותפות עם מפלגת התנועה, באומרו כי ”קיוויתי והאמנתי שהשינוי והשותפות החדשה יובילו לצמיחה שלנו, לחיבור של ממש, לפירגון הדדי; אבל הציבור חכם, הוא רואה שזה לא מצב הדברים והתרחק. אני עדיין מאמין בשותפות, בחיבורים, בלאחד מחנה גדול ומחויב לשינוי; אבל חיבורים מוצלחים מצריכים חברות, עמידה בסיכומים ונאמנות לדרך. זה לא קורה בשותפות הזאת ולכן אני שוב בוחר בציבור"”;[6]בהמשך אותו יום אישרה ועדת הכנסת את הפילוג, תוך כדי ציון שסיעת העבודה מונה 18 מנדטים וסיעת התנועה 6 מנדטים; הפיצול בוצע בהתאם להסכם המקורי בין המפלגות, והמנדט של עמיר פרץ נשאר בסיעת התנועה.

נציגי המחנה הציוני בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-20 (2015) 24 מנדטים

רשימת המועמדים המלאה לכנסת ה-20

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0