המכון הישראלי לדמוקרטיה
תבנית:ארגון חברתי המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה שנוסדה בשנת 1991 על ידי ד"ר אריק כרמון ואיש העסקים ברנרד מרכוס, כגוף מחקר העוסק בתכנון מדיניות ורפורמות במערכת השלטונית של ישראל. במכון פועלים חוקרים בתחומי המשפט, הכלכלה, הדת והמדינה, התקשורת, הדמוקרטיה, הטרור ועוד, המציעים למקבלי ההחלטות הצעות יישומיות לשיפור הדמוקרטיה הישראלית. המיזמים השונים של המכון כוללים תוכניות מחקר ארוכות טווח ופרויקטים בתחומים ספציפיים, ובמסגרתם מספק המכון מידע לקהלי היעד השונים: מחוקקים, מקבלי החלטות, עובדי מדינה והציבור הרחב.
מטרתו העיקרית של המכון, לפי פרסומיו, היא "חיזוק מוסדות הדמוקרטיה המתהווה בישראל וגיבוש ערכיה".
בשנת 2009 הוענק למכון פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, אך מבקר המדינה מתח ביקורת על ניגודי עניינים חמורים שהיו בהענקת הפרס.[1]
בשנת 2014 התמנה יוחנן פלסנר לתפקיד נשיא המכון במקומו של אריק כרמון, שביקש לסיים את כהונתו לאחר 22 שנים ולהתמקד במחקר.
מבנה המכון
במכון פועלים מרכזי המחקר הבאים:
- המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים - מטרתו המוצהרת של המרכז היא התמודדות עם השחיקה במחויבות כלפי דמוקרטיה מהותית וערכיה. עבודות המחקר והיישום במרכז מתמקדות במה שהוא רואה ככשלים במימוש עיקרון הפרדת הרשויות ועצמאות המוסדות השלטוניים המרכיבים את המשטר (בתי המשפט, הכנסת, הממשלה, רשויות רגולטוריות, רשויות התביעה והייעוץ המשפטי, השלטון המקומי והתקשורת).[2]
- המרכז ללאום, דת ומדינה - מתמקד בשאלה כיצד לאזן במדינת ישראל מאפייני זהות יהודיים פרטיקולאריים (לאום ודת) עם מאפייני זהות דמוקרטיים-ליבראליים. לפי הצהרתו, עוסק המרכז בחידוש התשתית הרעיונית לציונות יהודית-דמוקרטית. פועלים חוקרי המרכז פועלים גם למציאת דרכים לשילוב חרדים בחברה ובמשק.[3]
- המרכז לממשל וכלכלה - פועל על מנת לקדם רפורמות במערכת הפוליטית, בשירות הציבורי ובשוק התעסוקה בישראל, במטרה לשפר את תפקודן של מערכות אלו ולהגביר את אמון הציבור בהן.[4]
- המרכז לביטחון ודמוקרטיה - ממפה את האתגרים שהמלחמה בטרור מציבה בפני חברות דמוקרטיות ובודק כיצד לאזן בין שמירה על זכויות אדם לבין צורכי הביטחון.[5]
- מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות (לשעבר מכון גוטמן לסקרים), פועל במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז שנת 1998.[6] המרכז מתמקד באיסוף וניתוח של נתונים אמפיריים על החברה והפוליטיקה בישראל. המחקרים המתבצעים באמצעות ובשיתוף המרכז כוללים, בין היתר, את מדד הדמוקרטיה[7] ואת מדד השלום.[8] מאגר הנתונים של המרכז כולל יותר מאלף סקרי דעת קהל שנערכו מאז 1947 בנושאים פוליטיים, חברתיים ותקשורתיים. המרכז נקרא של שמו של פרופ' אליהו (לואיס) גוטמן אשר ייסד בשנת 1949 את "המכון למחקר חברתי שימושי" אשר פעל במתכונות שונות ובשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים עד לסגירתו ב-1996. בראש המרכז עומדת פרופ' תמר הרמן.[9] בין פרסומיו הבולטים של מרכז גוטמן בשנים האחרונות: דתיים? לאומיים!; מדד הדמוקרטיה השנתי; מדד השלום החודשי (הנערך בשותפות עם אוניברסיטת תל אביב) וסקר ייעודי על תפיסות והתנהגויות בקרב המחנה הדתי לאומי בישראל.[10]
פעילויות המכון הישראלי לדמוקרטיה
ליבת פעילות המכון מתבססת על מיזמים קבועים הפועלים בטווח ארוך בניהולם של העמיתים הבכירים במכון: התהליך החוקתי; דת ומדינה; שחיתות שלטונית בישראל; רפורמות פוליטיות; רפורמות כלכליות; אי שוויון; פוליטיקה ואנטי-פוליטיקה; ביטחון לאומי ודמוקרטיה ועוד.
כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (פורום קיסריה)
ערך מורחב – פורום קיסריה להתווית מדיניות כלכלית לאומית
משנת 1993 עורך המכון כינוס כלכלי שנתי ערב הדיונים על תקציב המדינה. במהלך שנות קיומו הפך האירוע לכנס הכלכלי החשוב ביותר במדינה, ונדונות בו הסוגיות העיקריות שעל סדר יומו של המשק הישראלי. יושב ראש הכינוס הוא שר האוצר המכהן, ומשתתפים בו ראשי ממשלה (בהווה ובעבר), שרים, חברי הכנסת, ראשי המשק והכלכלה, אנשי ציבור ואנשי אקדמיה.
מדד הדמוקרטיה הישראלית
מדי שנה מפורסם מדד הדמוקרטיה הישראלית,[11] באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת כנס הנשיא לדמוקרטיה, ומציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה בישראל. הפרויקט נועד להעמיק את הידיעה בעניין הדמוקרטיה הישראלית ומצבה, וליצור מאגר מידע רחב ומקיף. במסגרת זו מדי שנה נערך סקר דעת קהל רחב (1,200 נשאלים) על אודות הערכים והיעדים הדמוקרטיים בישראל. אותן סוגיות נבדקות גם במסגרת השוואה בינלאומית בין ישראל לבין 35 דמוקרטיות.
בצד ההערכה השנתית, מדי שנה ישנה התמקדות בנושא מסוים הקשור לדמוקרטיה הישראלית. בין הנושאים שנבחנו במסגרת זו: עמדות הנוער בישראל (2004), התקשורת בדמוקרטיה הישראלית (2005), עשור לרצח רבין (2005), מערך המפלגות (2006), לכידות בחברה שסועה (2007), החברה האזרחית בישראל (2008), ועשרים שנה לעלייה מברית המועצות (2009).
דת ומדינה
שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות ביותר בחייה התרבותיים והפוליטיים של החברה הישראלית – היא מייסדת מפלגות ומפילה ממשלות, היא ממלאת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי בנוגע לחוקה, למשפט ולזכויות האזרח, והיא עומדת במוקד סוגיית הזהות והתרבות הלאומית. המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקש לבחון את שאלת היחסים בין הדת למדינה, לעסוק במתחים החברתיים והרעיוניים אשר עולים מאפיונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ולהציע הבחנות חדשות ופתרונות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה שוקד על גיבוש רעיונות והסדרים בנושאי הקשר בין דת ומדינה מתוך תפיסה שמחויבת להגדרתה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", ומתוך רצון להרגיע את המתחים החברתיים הפנימיים.
תיקון שיטת השלטון בישראל
הפורום לתיקון שיטת השלטון בישראל הוקם על ידי אריק כרמון מתוך "תחושה של צורך בהנעת תהליכים אשר יחוללו מפנה משמעותי ביכולות ואופני התפקוד של בית הנבחרים בכלל והאוחזים בהגאי השלטון בפרט", כדבריו. בראש הפורום עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר ומשתתפים בו יושב ראש הכנסת, אקדמאים, שופטים בדימוס, ראשי ציבור ואנשי עסקים.
חברי הפורום יבחנו את ההשפעות הצפויות מרפורמות בשיטת הבחירות, הממשל והמפלגות שהוצעו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, וינסו לגבש הצעות מעשיות לחקיקה וקביעת מדיניות לשינויים בשיטת הבחירות.
טרור ודמוקרטיה
בשנים האחרונות עורך המכון מחקר העוסק בהתמודדותן של מדינות דמוקרטיות עם תופעת הטרור. במסגרת מחקריו בנושא מבקש המכון להציע דרכי יישום חדשות שמחד ייתנו ביטוי לצורך בלחימה בלתי מתפשרת בטרור ומאידך יצמצמו למינימום ההכרחי את הפגיעה בזכויות האדם הנגרמת כתוצאה מלחימה זו. נוסף על כך הוקם פורום קבוע של מומחים מתחומי המשפט, הביטחון והחברה כדי לשמש מסגרת לדיון בנושאים העולים במהלך המחקר.
חוקה בהסכמה
בשנת 2001 הקים המכון את המועצה הציבורית של חוקה בהסכמה בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) מאיר שמגר, במטרה לגבש חוקה לישראל. המועצה הציבורית מנתה כמאה חברים, ובהם שרים וחברי כנסת, חילונים, חרדים, דתיים לאומיים, ערבים, אנשי ימין ואנשי שמאל, נציגים של האקדמיה ושל עולם המשפט, אנשי דת ואישי ציבור. במשך חמש שנים ביררו חברי המועצה הציבורית את מגוון העמדות הנוגעות לנושאים החוקתיים אגב ניסיון לגבש את ההסכמות ואת הפשרות הנדרשות בדרך לחוקה בהסכמה. דיוני המועצה הציבורית היוו הבסיס וההשראה להצעת חוקה בהסכמה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
פרלמנט – כתב עת מקוון
פרלמנט,[12] הוא כתב עת מקוון העוסק בנושאי ממשל, משפט וחברה מנקודת מבט מקומית ובינלאומית. הגיליון הראשון ראה אור בדפוס בשנת 1993, ועד שנת 2007 עסקו הכתבות בו בנושאים כגון בחירות בישראל ובעולם, החברה הישראלית, חוקה וחוקי יסוד, דת ומדינה, ביטחון וצבא, השתתפות פוליטית, מפלגות, האיחוד האירופי ועוד נושאים רבים אחרים. בשנת 2007 שונתה מתכונתו של כתב העת, ומאז כל גיליון מוקדש לנושא מרכזי אחד. כמו כן, הפך כתב העת למקוון, ואינו יוצא עוד בגרסה מודפסת.
שנתון החברה החרדית
שנתון החברה החרדית בישראל הוא פרי עבודה משותפת של צוות חוקרים ממכון ירושלים לחקר ישראל ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ומתעדכן מדי שנה.[13] מטרתו לשרטט תמונה שלמה של החברה החרדית על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים, בהם דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, דפוסי הצבעה בבחירות לכנסת ואורחות חיים.
הבלוג "סיווג ביטחוני"
הבלוג הוא פורום מקוון לניתוח סוגיות העומדות בתפר שבין ביטחון לאומי ודמוקרטיה, ומטרתו לתרום לדיון האקדמי-ציבורי בנושא זה מנקודות מבט שונות, בהן משפט, אתיקה ומדעי החברה. עורכי הבלוג הם חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה. הבלוג, לפי הצהרתו, אינו מייצג את עמדת המכון והוא במה להבעת עמדות מכל קצות הקשת.
בחירות ומפלגות
כלי השוואתי שפותח במכון הסוקר את מערכות הבחירות בישראל מאז קום המדינה ואת המפלגות שהתמודדו בהן. המידע על המפלגות כולל את המצעים שלהן, את מנהיגיהן הבולטים, את הישגיהן בבחירות לכנסת (מספר קולות ומספר מנדטים), את ייצוגן בממשלות ואת רשימות המועמדים המלאות. המידע על כל מערכת בחירות כולל תיאור של הנושאים המרכזיים שעמדו במרכזה וההיערכויות הפוליטיות לקראתה.
מבט עולמי משווה
כלי המציע מידע פוליטי על 50 מדינות דמוקרטיות, לרבות ישראל. המידע כולל נתונים גולמיים על כל מדינה (אוכלוסייה, שטח, שפה), המנהיגים הנוכחיים, שיטת הממשל ושיטת הבחירות, סוג הממשלה הנוכחית ומבנה הרשות המחוקקת. בנוסף, הוא מאפשר לבחון היכן ממוקמת כל מדינה בשורה של מדדים השוואתיים כגון מדד חופש העיתונות, מדד תפיסת השחיתות, אחוז הנשים בפרלמנט ומדד ג'יני לבחינת אי שוויון.
תוכניות עבר במכון
שיח הזכויות
בראשית שנות התשעים נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. על פי בקשת שר המשפטים של הממשלה ה-26, פרופסור דוד ליבאי, המכון הישראלי לדמוקרטיה נטל על עצמו חלק ממשימת הבחינה המחודשת של החקיקה הקיימת כך שתתאים לרוח חוקי היסוד. כמו כן, המכון מבקש לעקוב אחר התפתחויות בחקיקה וביישום חוקים כדי להבטיח ששיטת המשפט בישראל תהיה דמוקרטיה מהותית באופייה, זאת תוך דיון במושגי יסוד מתחום המשפט כגון כבוד האדם, איזון, מידתיות, שוויון, ניגוד עניינים, אקטיביזם ואיפוק שיפוטי.
שאיפת המכון היא להעשיר את השיח הציבורי ולהשפיע על החקיקה, ההתדיינות המשפטית, הפסיקה ומדיניות הממשלה.
רפורמות כלכליות
המכון מבקש לבחון את המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל ואת הפעילות הכלכלית שנגזרת מהן. במסגרת זו, המכון מציב במרכז השיח הציבורי סוגיות כגון מבנה הפיקוח על שוק ההון, תהליך קביעת תקציב המדינה, והמניעים לרפורמות הכלכליות שהוצעו מאז שנת 1985. בנוסף מעלה המכון הצעות לרפורמות בתחומים אלו, שפעמים רבות יש להן השפעה על מקבלי ההחלטות, כגון הרפורמה בוועדת הכספים אשר אומצה בעקבות המלצות המכון.[14]
התוכנית החינוכית
התוכנית החינוכית של המכון התוכנית פעלה בין השנים 2001–2009. התוכנית הוקמה במטרה לסייע בהענקת החינוך המיטבי לדמוקרטיה ולאזרחות לתלמידים בישראל. התוכנית עוסקת בדילמות הנוגעות לזהותה של המדינה, להתנהלותה ולערכיה, במטרה לעודד חיברות דמוקרטית ולהבטיח צמיחה של אזרחים מעורבים, אחראים ופעילים. בשנות פעילותה פעלה התוכנית בלמעלה מ-200 בתי ספר ברחבי הארץ, וקנתה לעצמה מוניטין בקרב מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ובבתי הספר שהשתתפו בה.
הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה
מחלקת ההוצאה לאור של המכון הישראלי לדמוקרטיה מפיקה ספרים ומחקרי מדיניות, פרי עטם של עמיתי המכון ועוזרי המחקר שלהם, וכן דברי ימי עיון וכינוסים שהמכון יוזם (למשל, חוברות פורום קיסריה). תכליתה של סדרת הפרסומים לקדם ולהעשיר את הדיון הציבורי בסוגיות העומדות בראש סדר היום של הדמוקרטיה הישראלית. המכון רואה בשיתוף הציבור הרחב בממצאי המחקרים ובהמלצות נדבך חשוב בתהליך חיזוקה של הדמוקרטיה בישראל.
רבים מהמחקרים זמינים לציבור באתר האינטרנט[15] של המכון.
ביקורת והפולמוס סביב פעילות המכון הישראלי לדמוקרטיה
עם הצעת המכון כמועמד לפרס ישראל, הגישו מספר עמותות עתירה לבג"ץ נגד הענקת הפרס, בטענה לניגוד עניינים של חלק מחברי ועדת הפרס ובעיקר השופטת מרים נאור. בג"ץ דחה את העתירה בנימוק שלא עולה חשש לניגוד עניינים בפעילותה של ועדת הפרס. בפרסומים המזוהים עם הימין נטען שהדיון בבג"ץ עצמו נגוע ומוטה, מכיוון שהמכון תומך בקו של נשיא בית המשפט לשעבר אהרן ברק, באקטיביזם שיפוטי ובחוקה אזרחית המבצרת את כוחו של בית המשפט ומשמרת את מהלך איושו.[16][17]
עוד בטרם החל הדיון, מרים נאור, אחת מן השופטות פרשה מרצונה מן הדיון כשהתברר ששמה מופיע ברשימת חברי המועצה הציבורית לכינון חוקה בהסכמה, אף שלא נמנתה עמהם מעולם.[16][18][19] באותה תקופה נערכו גם תחקירים עיתונאיים על היבטים שונים של המכון, בעקבותיהם נמתחה ביקורת על גובה השכר של מנהל המכון, אריק כרמון ועל הצגת תוארו האקדמי כפרופסור.[20][21]
החל משנת 2006 נחשפה לכאורה רשת קשרי הון ושלטון והיבטים פוליטיים בהתנהלות ועדות המכון ובכיריו, הקמת רשת הגנה משפטית לאנשיו, והשפעה בלתי מבוקרת על התקשורת בישראל דרך מימון יקר באופן חריג לעיתונים ועיתונאים.[22][23][24][25] כמו כן נחשפו קשריהם והשפעתם של אישים ומוסדות הקשורים למכון כמו המרכז הבינתחומי הרצליה, והכנסים הכלכליים והבטחוניים שעורך המכון, על בכירים בממשלה ובמשק הישראלי, ועל החלטות ומדיניות שנקבעו בעטיים בלא שקיפות ובקרה ציבורית מתאימה. הטענות התמקדו בעיקר בנוגע למערכת המשפט, מערכת הביטחון וצה"ל, וגם למערכת החינוך, והדגישו את קשריו של השר לשעבר אמנון רובינשטיין עם המכון, ובדומה את קשריהם של אנשים רבים המזוהים עם מפלגת קדימה בתחילת דרכה, ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וראש לשכתו לשעבר עורך הדין יורם טורבוביץ'. בין האישים המשפיעים המזוהים עם המכון דווח על הפרופסורים עליזה שנהר ומרדכי קרמניצר.[22][24][25][26]
ביקורת על המכון הועלתה גם על ידי התנועה המסורתית, אשר טענה שלא הוזמנו רבנים קונסרבטיבים או רפורמים לדיוני המכון בנושאי דת ומדינה.[27]
המחלוקת על מדיניות לימודי אזרחות
המכון עמד לצידו של חבר המכון אדר כהן בשנת 2012, בפולמוס על פיטוריו מתפקיד המפקח ומרכז מקצוע האזרחות במשרד החינוך, בעקבות החלטותיו על תוכנית הלימודים, ועל ספרי לימודים, וטענות על כניסה והדחת קודמתו לתפקיד בשל סיבות פוליטיות.[26][28] כתבה בערוץ 10 הראתה את עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובה הוצגה המחלוקת בין דעות "לאומניות" לבין דעות "ליברליות ומאוזנות", אשר לטענת אנשי המכון בכתבה נדחו בידי משרד החינוך והשר דאז, גדעון סער, לטובת עמדה בלתי מאוזנת.[29] אתרים ימניים ובהם אתר לאטמה ראו זאת כמאבק פוליטי בין אנשי מפלגת מרץ כפרופסור מרדכי קרמניצר לבין השר ארדן מהליכוד.[30]
ב-2014, אדר כהן מונה בידי שי פירון לצוות ההיגוי בוועדה לבחינות "גבולות השיח הפוליטי" במערכת החינוך הישראלית. בראש הוועדה מונה אריק כרמון. בשנת 2015 המכון פרסם את ספרו של אדר, 'שניים יחדיו: מורה דרך לחינוך יהודי דמוקרטי'. גורמי ימין טענו שזיהו בכך ההטייה פוליטית של המכון הטוען לאי מעורבות.[31][32] בתגובה נכתב ב"הארץ" שהספר מאוזן ועומד כנגד "הרעל ששותים הילדים".[33]
תקציב המכון
המכון הישראלי לדמוקרטיה מתקיים ברובו מתרומות, שבשנת 2017 הגיע גובהן ל-9 מיליון דולר.[34] את המכון ייסד המיליארדר היהודי-אמריקני ברנרד מרכוס, חבר מועצת המנהלים של חברת צ'ויס-פוינט הסוחרת במודיעין אזרחי, אשר תורם רבות למכון.[22] בשנת 2008, עלות שכרו של נשיא המכון לשעבר, אריה כרמון, בלטה בגובהה, והגיעה באותה שנה ל-1.5 מיליון ש"ח.[35] הוצאות הנהלה וכלליות היו 7.8 מיליון שקל שהם כ-28% מהמחזור.[36]
לקריאה נוספת
- אריק כרמון, באין חוקה, סיפור ישראלי, עם עובד, 2012
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הישראלי לדמוקרטיה- דף הפייסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מידע על המכון הישראלי לדמוקרטיה, אתר פרס ישראל
- נימוקי השופטים בהענקת פרס ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה, אתר פרס ישראל
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- גדעון דוקוב, המכון לדמוקרטיה מתנער מהתדמית השמאלנית, באתר nrg, 15 בפברואר 2015
הערות שוליים
- ^ יהלי מורן זליקוביץ', המבקר על פרס ישראל: אין נשים, יש ניגוד עניינים, באתר ynet, 11 במאי 2010
- ^ המרכז לערכים דמוקרטיים - המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ המרכז ללאום דת ומדינה - המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ המרכז לממשל וכלכלה
- ^ המרכז לביטחון ודמוקרטיה - המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ מרכז גוטמן לחקר דעת קהל - המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ Loading site please wait..., www.idi.org.il (באנגלית)
- ^ מדד השלום, באתר www.peaceindex.org
- ^ Loading site please wait..., www.idi.org.il (באנגלית)
- ^ Loading site please wait..., www.idi.org.il (באנגלית)
- ^ מדד הדמוקרטיה הישראלית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ פרלמנט
- ^ שנתון החברה החרדית
- ^ צבי זרחיה, רפורמה בוועדת הכספים: גפני יוזם שינוי בדרך אישור העדכונים בתקציב בוועדה, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2009
- ^ אתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה http://www.idi.org.il
- ^ 16.0 16.1 המכון השמאלני לדמוקרטיה עמנואל שילה, 1 במאי 2009 (אתר ערוץ שבע)
- ^ בג"ץ 3346/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב-26.4.09
- ^ השופטת שתדון בהענקת פרס ישראל למכון לדמוקרטיה, מופיעה באתר הבית שלו תומר זרחין, 22 באפריל 2012 (הארץ. פורסם גם באתר וואלה חדשות)
- ^ על החלפתה הפתאומית של נאור בעקבות הפרסומים מאמר באתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
- ^ חשיפה: כרמון מתחזה כפרופסור יואב יצחק, 7 בנובמבר 2006 (חדשות המחלקה הראשונה)
- ^ חגיגת השכר במכון הישראלי לדמוקרטיה אור קשתי, 3 באפריל 2009 (אתר הארץ)
- ^ 22.0 22.1 22.2 איילת פישביין, הון שלטון וקשרי המכון, באתר חדשות מחלקה ראשונה, מיום ה-14 בנובמבר 2006
- ^ מירב ארלוזורוב, הדמוקרטיה הישראלית רוקדת לצלילי המכון לדמוקרטיה, באתר TheMarker, 2 ביולי 2009
- ^ 24.0 24.1 המכון הישראלי לדמוקרטיה? רעי לוי, 4 באפריל 2008, חדשות המחלקה הראשונה
- ^ 25.0 25.1 המכון הישראלי לדמוקרטיה והפוליטיזציה הלא פוליטית של צה"ל רן ברץ, 13 במאי 2015, אתר מידה
- ^ 26.0 26.1 הרפתקאות אדר כהן וחבריו במשרד החינוך יעקב אסתרליס, 10 באוגוסט 2012, אתר חדשות המחלקה הראשונה
- ^ קובי נחשוני, הקונסרבטיבים נגד המכון הישראלי לדמוקרטיה, באתר ynet, 15 במרץ 2009
- ^ פרשת אדר כהן כמו שלא שמעתם בשום מקום קלמן ליבסקינד, 12 באוגוסט 2012, אתר מעריב
- ^ המאבק על לימודי האזרחות: האם השר מערבב פוליטיקה בחינוך (הטעות הלשונית במקור), 18 באוגוסט 2012, אתר נענע 10
- ^ שיעור בתקשורת ערוץ 10 מלמד אזרחות (אתר לאטמה)
- ^ אדר כהן יכהן בוועדה לשיח פוליטי 16 בפברואר 2014
- ^ כנס במכון הישראלי לדמוקרטיה לכבוד הוצאת ספרו של אדר כהן 'שניים יחדיו'
- ^ "הוא מציע לדבר על ירושלים כעיר קדושה לשלוש דתות בלי להכריע בסוגיית הקדושה! הוא מציע לשאול — שומו שמים: 'המנון המדינה — האם מייצג את כל תושביה?' " ספר אחד כנגד כל הרעל הזה שבתוכו גדלים ילדי אריאנה מלמד, 7 באוגוסט 2015, הארץ
- ^ תקציב המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ אורי בלאו, כוכב השכר של העמותות - אריק כרמון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בינואר 2010
- ^ אורי בלאו, לאן באמת הולכים כספי התרומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
