המשביר לצרכן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:22, 1 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית חברה מסחרית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "המשביר" מפנה לכאן. לערך העוסק בגוף כלכלי של ההסתדרות הכללית, ראו המשביר המרכזי.


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המשביר לצרכן
HaMashbir.svg
נתונים כלליים
מייסדים ההסתדרות הכללית
תקופת הפעילות 1947–הווה (כ־77 שנים)
חברת אם קבוצת שביט (66.84%)
משרד ראשי נתניה
הכנסות 723 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי הפסד של 4.05 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח הפסד של 12.4 מיליון ש"ח (2018)[1]
אנשי מפתח מנכ"ל - רמי שביט
יו"ר - דבורה יצחקי
 
www.mashbir.co.il

"המשביר 365 החזקות בע"מ" (לשעבר המשביר לצרכן החדש בע"מ), או בקיצור הנפוץ, "המשביר לצרכן", היא רשת בתי כלבו המספקת מגוון מוצרים רחב לבית ולמשפחה ונחשבת לגדולה בישראל בתחומה. במשך שנים רבות נקראה הרשת "המשביר לצרכן" והייתה שייכת לאגודות הקואופ. לאחר שקרסה והועברה לבעלות קבוצת שביט ב-2003, היא התנהלה תחת המותג "המשביר החדש לצרכן". בשנת 2016 שונה שמה ל"המשביר 365".

לרשת יש נכון ל-2018 37 חנויות, חלקן במרכזי קניות פתוחים, חלקן בקניונים סגורים והיתר ניצבים ברחובות הערים. כמו כן החברה פעילה בתחומי הפארם, התיירות, ציוד משרדי וריהוט משרדי. החברה מעסיקה כ-4,800 עובדים, מתוכם כ-1,600 בבתי הכלבו ועוד כ-1,900 דיילי מכירה של זכיינים וספקים העובדים בחנויות הכלבו של המשביר. על פי דו"חותיה הכספיים ל-2011 עמדו הכנסותיה מבתי הכלבו על כ-761 מיליון שקל, הקוסמטיקה והדראגסטור כ-1.1 מיליארד שקל, הייזום העסקי 40 מיליון שקל, התיירות 509 מיליון שקל, אלקטרוניקה, ציוד משרדי וריהוט כ-602 מיליון שקל[2].

היסטוריה

חנות הכלבו הראשונה של המשביר לצרכן בבנין העמודים ברחוב יפו בירושלים
סניף המשביר בראשון לציון
בניין המשביר לצרכן, ירושלים. הכלבו שכן בבניין בשנים 1978–2011.

סניפים

המשביר לצרכן הוקם בשנת 1944 על ידי המשביר המרכזי (אשר הייתה שייכת להסתדרות), כזרוע קמעונאות לצורך מכירה ישירות לצרכנים[3]. בראשיתה היו לה שתי חנויות נעליים, בתל אביב ברחוב הרצל ובירושלים בצומת האיקסים[4].

במהרה הוחלט על הקמת חנויות כלבו בשיתוף עם האגודות הצרכניות[5]. ביוני 1947, כשהוחלט לסגור את חנות "חפציבה" בירושלים, החליטה המשביר לצרכן להתרחב ולהקים כלבו על ידי רכישת הסניף[6] וב-1 בספטמבר 1947 נפתחה חנות הכלבו הראשונה של המשביר לצרכן, בשותפות עם האגודה הצרכנית (התאגדות הקואופ) של ירושלים[7]. שטח החנות היה כ-180 מ"ר[8].

בשנת 1949 נפתח כל בו של המשביר לצרכן ביפו[9], ששירת גם את תושבי תל אביב. בנובמבר 1949 נפתח סניף כל בו של המשביר לצרכן בחיפה על פני קומה שלמה של בניין ההסתדרות ברחוב החלוץ[10]. בשנת 1950 נפתח סניף בבאר שבע, בשטח של 60 מ"ר, ובמרץ 1950 נפתח סניף של המשביר לצרכן בנתניה[11] ובכך הגיע מספר סניפי המשביר לצרכן בישראל לחמישה[12]. בתחילת 1951, הוקמו סניפים חדשים בחדרה ובאילת[13] וזמן מה לאחר מכן הוקם סניף באשקלון[14], בשטח של 60 מ"ר[15]. בסוף 1951 הוקם סניף ברחוב אלנבי בתל אביב[16][17], על שטח של כ-300 מ"ר[8]. בתחילת 1953 היו למשביר לצרכן עשרה סניפים, בעקבות התווספות הסניף בפתח תקווה[18]. בשנת 1954 נפתחו שלושה סניפים נוספים בתל באביב[19], סניף נוסף בירושלים וסניף נוסף בחיפה, כך שמספר החנויות הגיע לחמישה עשר[20], בהם עבדו כ-150 עובדים[21]. בתחילת 1960 נפתח סניף ברעננה בשטח של 120 מ"ר[22].

הנהלת המשביר לא מיהרה לפתוח סניפים חדשים בכל מקום ודרשה מאגודות צרכניות מקומיות להשתתף בעלויות פתיחת הסניף[23].

חנויות הכל בו הגדולות

בשנת 1959 נפתחו שלוש חנויות כל בו גדולות בתל אביב, חיפה ובאר שבע. החנות בתל אביב, בכיכר דיזנגוף, על מגרש שנרכש בשנת 1950[24], נפתחה באפריל 1959 בנוכחות שר העבודה, מרדכי נמיר[25]. חנות זאת הייתה בשטח של 1800 מ"ר והורחבה ביוני 1966 ל-2400 מ"ר[26][27]. החנות בחיפה, בשטח 1740 מ"ר, נפתחה בספטמבר 1959[28] החנות בבאר שבע, בשטח של 710 מ"ר, נפתח בדצמבר 1959[29]. באפריל 1968 נפתחה החנות המורחבת בשטח של 3300 מ"ר[30].

בנובמבר 1963 נפתח חנות כל בו בשטח של כ-500 מ"ר בראשון לציון[31][32]. במרץ 1965 נפתח סניף גדול באשקלון, על שטח של 1300 מ"ר בשלוש קומות, במקום הסניף הישן[15]. בדצמבר 1968 נפתחה החנות הגדולה ביותר ברחוב אלנבי 115 בתל אביב, על שטח של כ-6000 מ"ר[33].

עם השנים, התמקדה הרשת בחנויות הכל בו הגדולות, וחנויות הרשת היו מבנים בעלי קומות אחדות בהם סיפקו לצרכן הישראלי מגוון מוצרים רחב. תרבות קניות זו תאמה את הצרכנות המודרנית שהתפתחה והציעה לקונה מרכז אחד גדול של מוצרים במקום כיתות רגליים לאורך רחוב עם חנויות. בתי הכל-בו של המשביר לצרכן הקדימו את הקניונים, משכו אליהם את ההמונים, ובשיא פריחתה עד שנות ה-90, היו לרשת למעלה מ-40 חנויות כל בו וסניפים של חברות בנות.

תחרות

הקמת החנויות הרגיזה את הסוחרים הפרטיים שהרגישו שהמשביר לצרכן נכנס לתחומם ובנוסף העלתה דרישות לשותפות מצד האגודות הצרכניות המקומיות[34]. הקמת סניפי המשביר לצרכן הביאו למחאות של הסוחרים שטענו לפגיעה בפרנסתם[35].

התאחדות הסוחרים גם הוציאה הודעות נזעמות כנגד מבצעי נוזלות של המשביר לצרכן[36].

סחורה ומדיניות

חנויות הכל בו מכרו מגוון של מוצרים לבית. בעת פתיחת הסניף בחיפה בשנת 1949 צויין שהכל בו מכר הלבשה, הנעלה, בדים, מכשירי ספורט, סדקית ותמרוקים, צעצועים, ספרים ומכשירי כתיבה[10]. בחנות החדשה בכיכר דיזנגוף שנפתח ב-1959 נכללה מחלקה מיוחדת לנערות[37]. באותה שנה הוכנסו גם מכשירי חשמל לחנויות הכל בו[38].

למרות שדיבורים על שיווק של תוצרת חקלאית על ידי המשביר לצרכן הופיעו כבר בשנת 1950[39], המשביר לצרכן לא נכנס לתחום המזון. בשנת 1957, עם כניסת שופרסל לישראל, הודיעה המשביר לצרכן שבבתי הכל בו החדשים שלה יהיו גם מחלקות מזון[40]. אולם בשנת 1959 הנושא היה עדיין במחלוקת, שכן חלק מהנהלת המשביר לצרכן חששו מגיעה בתנועה הצרכנית[41]. לראשונה הוכנסה מכירת מזון לחנות של המשביר לצרכן לכל בו המוגדל בבאר שבע בשנת 1968[30]. מכירת מזון נערכה גם בסניף אלנבי שנפתח בסוף 1968[33].

בשנת 1962 נכנסה המשביר לצרכן לתחום סוכני הנסיעות[42]. בשנות התשעים קיבלה המשביר לצרכן זיכיונות של מותגים שונים, כמו זארה ומרקס אנד ספנסר,

כבר מראשית הדרך הוסכם שהמשביר לצרכן ימכור לכל הציבור ולא רק לחברים המאוגדים באגודות הצרכניות, אף שאלה יזכו להטבות תמורת "בולים"[43][44].

התרחבות

בשנות ה-90 רכשה את רשת שקם גאלרי בעלת 11 סניפים, העסיקה 2,000 עובדים ועוד 1,500 דיילי מכירות, ונמנתה עם חברות המסחר והשירותים הגדולות בארץ.

בתחילת שנות ה-2000 החלה הידרדרות בתוצאות הכספיות של הרשת. תרבות הקניונים התעצמה בתקופה זו והרשת הגדולה כבר לא הייתה מוקד משיכה ייחודי. גם ניהול הרשת לא היה יעיל במיוחד וסדרת החלטות שיווקיות לא תאמו את הטעם הצרכני הישראלי. הבחירה בשיווק מוצרי מרקס אנד ספנסר ורכישת שקם גאלרי התגלו כפעולות לא מוצלחות. כל אלה, על רקע האינתיפאדה השנייה שהקטינה את הפדיון בכל ענפי המסחר והשירותים, גרמו לתפיחת חובותיה של הרשת עד ליום בו עמדו על כ-700 מיליון שקל. הרשת, שהייתה בבעלות משותפת של קואופ הריבוע הכחול (80%) וקואופ צפון (20%), נאלצה לפנות להליכי פירוק ומכירה תחת פיקוח בית המשפט המחוזי בתל אביב. ההליכים נמשכו כשנה וחצי, במהלכם פוטרו כ-600 עובדים, נסגרו סניפים, נבנתה תוכנית הבראה במסגרתה ויתרו הנושים על חלק ניכר מכספם, והרשת יצאה לדרך חדשה.

המשביר לצרכן החדש

ב-2003 נרכשה הרשת על ידי רמי שביט וקבוצת משקיעים ועברה לפעול תחת השם "המשביר לצרכן החדש" (מאז היא ידועה גם בשם: "המשביר החדש לצרכן").

בחודש אוקטובר 2007 רכשה קבוצת שביט מ"קמן אחזקות" 68% ממניות רשת ניו פארם ומאז נסחרת החברה בבורסה הישראלית[45]. באוקטובר 2008 נרכשו מחצית מההחזקות ברשתות האופנה "ג'אמפ" ו"אירית". חברת הבת רכשה את חברת "קשרי תעופה", אשר גם היא חברה ציבורית.

מועדון 365

ב-2005 הקימה הרשת חברת בת בשם "מועדון 365", שגייסה בבורסה לניירות ערך בתל אביב כ-71 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ואופציות. הנכס העיקרי של חברת הבת הוא הזכות להשתמש במאגרי המידע של חברת האם, המתהדרת במועדון לקוחות הכולל כמיליון בעלי כרטיס מועדון בכ-588 אלף בתי אב[2]. בעבר המועדון פעל בשיתוף פעולה עם לאומי קארד, וכיום פועל בשיתוף פעולה עם חברת כרטיסי אשראי לישראל. כחברה, מועדון 365 מחזיק נתחים מהחברות "קשרי תעופה", ניו פארם, סיבוס, אופיס דיפו ועוד. כ-78% מהרוכשים ברשת המשביר לצרכן ב-2011 היו חברי המועדון[2].

קבוצת 365, בניהולה של שירלי פאר, כוללת את "מימון 365", המנפיקה את כרטיס האשראי "מולטי 365", "פיננסים 365", "תקשורת 365" ו-"e365", השולטת ב"סיבוס ארוחות עסקיות", ב"המכרז החדש של המדינה" ומפעילה את אתר האינטרנט של הקבוצה.

במרץ 2012 שינתה החברה את שמה פעם נוספת לשם "המשביר 365 החזקות בע"מ"[46].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשביר לצרכן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 המשביר לצרכן: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 המשביר 365: דוח תקופתי ושנתי לשנת 2011, באתר הבורסה לניירות ערך
  3. ^ מפעלים כלכליים ומכשירים כספיים לעזרת המסחר הקמעוני, דבר, 12 באפריל 1944
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    המשביר לצרכן בע"מ, משמר, 30 באפריל 1944
  5. ^ המועצה לקואפרציה צרכנית בתל אביב והסביבה, משמר, 20 בפברואר 1946
  6. ^ ירושלים - המשביר לצרכן מרחיב מסגרת פעולתו, דבר, 1 ביוני 1947
  7. ^ ירושלים נפתח המשביר לצרכן, דבר, 2 בספטמבר 1947
  8. ^ 8.0 8.1 זיוי שורר, הכל בחנויות "כל בו" של "המשביר", דבר, 15 בספטמבר 1965
  9. ^ לעולים נותנים את החנויות ולמשביר את הסחורה, מעריב, 19 ביוני 1949
  10. ^ 10.0 10.1 בקואופרציה הצרכנית, דבר, 2 בנובמבר 1949
    בקואופרציה הצרכנית - המשביר לצרכן חיפה נפתח, דבר, 16 בנובמבר 1949
  11. ^ המשביר לצרכן נתניה, דבר, 8 בפברואר 1950
  12. ^ נפתח המשביר לצרכן בנתניה, דבר, 31 במרץ 1950
  13. ^ בקואופרציה הצרכנית, דבר, 23 בינואר 1951
  14. ^ המפעלים הכלכליים, דבר, 16 בינואר 1952
  15. ^ 15.0 15.1 כל בו גדול ומשוכלל של המשביר לצרכן נפתח באשקלון, דבר, 23 במרץ 1965
  16. ^ המשביר לצרכן בתל אביב (תמונה), דבר, 16 בינואר 1952
  17. ^ בהלת הקניות נמשכת, על המשמר, 19 בפברואר 1952
  18. ^ תא צרכני חדש ביישוב חדש, דבר, 16 בינואר 1953
  19. ^ המשביר לצרכן מוזיל מחיריו, דבר, 14 במאי 1954
  20. ^ הסיסמה - סחורה טובה במחיר זול, דבר, 24 בספטמבר 1954
  21. ^ ר. מרינוב, המשביר לצרכן, דבר, 22 בדצמבר 1955
  22. ^ סניף חדש של המשביר לצרכן, דבר, 14 בינואר 1960; הסניף נסגר ב-1969 מחוסר כדאיות כלכלית. ראו: "המשביר לצרכן" מקים בתי "כל־בו" חדשים בחיפה ובי־ם, דבר, 2 ביולי 1969
  23. ^ תביעה לשיפור שירותי הצרכניות, על המשמר, 21 בנובמבר 1952
  24. ^ המשביר המרכזי דורש חלקו בייבוא, דבר, 18 במאי 1950
  25. ^ נפתח הכל בו של המשביר לצרכן בת"א, דבר, 8 באפריל 1959
  26. ^ בסוף השבוע שעבר (תמונה), דבר, 15 ביוני 1966
  27. ^ המשביר לצרכן מנהיג שיטות מכירה חדשות, דבר, 13 ביוני 1966
  28. ^ הכל בו נפתח היום, דבר, 22 בספטמבר 1959
  29. ^ נפתח כל־בו "המשביר לצרכו" בבאר־שבע, דבר, 16 בדצמבר 1959
  30. ^ 30.0 30.1 כל־בו חדש של המשביר לצרכן בבאר־שבע, דבר, 7 באפריל 1968
  31. ^ כל בו חדש של המשביר בראשל"צ, הצופה, 8 בנובמבר 1963
  32. ^ כל בו חדיש של המשביר לצרכן נפתח בראשון לציון, דבר, 11 בנובמבר 1963
  33. ^ 33.0 33.1 נפתח כל בו אלנבי של "המשביר לצרכן", דבר, 16 בדצמבר 1968
  34. ^ המשביר המרכזי - המרכז הסיטוני של הקואפרציה הצרכנית, דבר, 1 באוגוסט 1945
  35. ^ סוחרי מגדל גד מוחים נגד פתיחת "המשביר לצרכן", חרות, 25 בדצמבר 1950
  36. ^ מזכיר: התאח' הסוחרים - בחיפה מגנה את מנהל הכל בו של "המשביר לצרכן", חרות, 21 באוקטובר 1959
  37. ^ יפתחו חנות בת 5 קומות, מעריב, 10 במרץ 1959
  38. ^ ענפים ומדורים חדשים ב"המשביר לצרכן", דבר, 17 באוגוסט 1959
  39. ^ המשביר לצרכן הולך ומתרחב, דבר, 22 בפברואר 1950
  40. ^ חניון תת קרקעי ייבנה בחיפה, דבר, 18 בפברואר 1958
  41. ^ מועצת "המשביר המרכזי" אישרה השותפות במפעל הזרחן, ב"אינגום" וב"סופרמרקט", דבר, 7 בינואר 1959
  42. ^ "המשביר לצרכן" מארגן: טיולים לחו"ל בתנאי חסכון, דבר, 5 באפריל 1962
  43. ^ שיחות ירושלים - המשביר לצרכן, דבר, 21 באוקטובר 1947
  44. ^ הקואופרצייה הצרכנית תובעת הגדלת הרווח והאשראי, על המשמר, 20 בפברואר 1952
  45. ^ דניאל רוט אבנרי, ‏ממזכירה ועד ליו"ר, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017
  46. ^ שינוי שם ני"ע/חברה להמשביר 365 החזקות בע"מ, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0