הספינקס הגדול של גיזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:01, 9 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:Sphinx from Gizeh.jpg
הספינקס הגדול של גיזה כיום

הספינקס הגדול של גיזה (ערבית: أبو الهول, אבו אלהול) הוא פסל גדול הבנוי כגוף אריה עם ראש אדם. הספינקס נמצא בגיזה שבמצרים, בקרבת פירמידות רבות, בסמוך לקהיר המודרנית. הספינקס הגדול של גיזה הוא אחד מהמבנים הגדולים ביותר בכדור הארץ שנחצבו מסלע יחיד.

תיאור והיסטוריה

קובץ:GreatSphinx1867.jpg
הספינקס כפי שנראה בשנת 1867, לפני ששופץ ושוקם. כל גוף הספינקס עד הצוואר עדיין שקוע בחול ולא נחפר.

הספינקס הוא פסל עצום, צורתו חצי אנושית, והוא בעל פני אדם המונחים על גוף אריה. ככל הנראה, הראש עוצב בדמותו של חפרע. הספינקס נוצר מגילוף של אבן גיר. אורכו 57 מטרים, רוחבו 6 מטרים, וגובהו כ-20 מטרים, דבר ההופך אותו לפסל הגדול בעולם המגולף מאבן יחידה. הספינקס ממוקם על הגדה המערבית של נהר הנילוס, בתוך מתחם הפירמידות בגיזה, בסמוך לפירמידות ושרידים אחרים ממצרים העתיקה. ראשו של הספינקס פונה מזרחה, וקיים רווח קטן יחסית בין שתי רגליו המושטות קדימה שבו מצויים שרידי מקדש לאליל השמש רע.

בימינו, עמדת האגיפטולוגים היא כי הספינקס נבנה בידי אנשי מצרים העתיקה בסביבות המאה ה-26 לפני הספירה, כנראה בין 2723 ל-2550 לפני הספירה. תארוך זה אינו ודאי, והוא מבוסס על שנות חייו של הפרעה חפרע, שלדעת הרוב הוא בונה הספינקס. בתקופה זו הייתה הממלכה העתיקה של מצרים העתיקה בשיא פריחתה.

לאחר ירידת עוצמתה של הממלכה העתיקה של מצרים העתיקה, בסביבות שנת 2200 לפני הספירה, ועם היווסדה של הממלכה התיכונה, נעזב מתחם הפירמידות בגיזה שבו שוכן הספינקס; הספינקס נשכח, פגעי הטבע הרסו חלקים ממנו והוא נקבר בחול עד מעל לכתפיו. ניסיון החפירה הראשון לאחר העזיבה בוצע על ידי הפרעה תחותמס הרביעי במאה ה-14 לפני הספירה. לפי המסורת, נרדם הפרעה הצעיר מתחת לספינקס, וחלם כי ישאר בשלטון לנצח לו רק ינסה לחפור בסביבות הספינקס ולחדשו.

מיד לאחר שהתעורר משנתו, החל לחפור במרץ בסביבות הספינקס בניסיון להוריד ממנו את החול המכסה אותו. לאחר מאמץ רב, הצליח הנסיך להוציא את אחת מרגליו של הספינקס מבעד לחול. כדי להנציח השג זה, יצר מצבת גרניט, שנקראה 'מצבת החלום' או 'אסטלת החלום', ומוקמה בין שתי רגליו הקדמיות של הספינקס. רק כעבור אלפי שנים, בשנת 1817, נערכה במקום החפירה הארכאולוגית הראשונה, שבמהלכה התגלה הספינקס כמעט במלואו ורוב מעטה החול הוסר ממנו. החפירה הסופית בספינקס בוצעה בשנת 1925, אז נחשף הספינקס הענק במלוא הדרו. כיום, מוגן הספינקס בחומת אבן נמוכה, כדי למנוע את נזקי החול ופגעי טבע אחרים וכיסויו שוב בחול.

ככל הנראה, מאבני הגיר שנותרו לאחר גילוף הספינקס מסלע גיר גדול, נבנו מבנים אחרים ששימשו את המצרים העתיקים לפולחנם הדתי.

לא ידוע כיצד כינו המצרים העתיקים את הספינקס. בערבית נקרא הספינקס "אבו אל חול", כלומר "אבי האימה". השם 'ספינקס' ניתן בזמן יוון הקלאסית, ומושתת על האגדה היוונית שבה מתואר הספינקס כיצור עם גוף אריה וראש של אישה, זאת למרות שלספינקס המצרי ראש של גבר.

תעלומות הספינקס

הספינקס של גיזה הוא אחד מהמבנים העתיקים והגדולים בעולם. עם כל זאת, ולמרות עבודות חקירה מאומצות שנעשו, פרטים רבים אודות עברו עודם לוטים בערפל. בין השאר, לא ידוע בבירור פניו של מי מהווים את המודל לפני הספינקס, מתי בדיוק הוא נבנה, לשם מה, ועל ידי מי. תעלומה נוספת, אחת המפורסמות מכולן, היא האף החסר של הספינקס, שאודות נסיבות נפילתו נוצרו סרטים וסדרות טלוויזיה רבות.

פני הספינקס וזהות הבונה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
פני הספינקס. מאחור ניתן לראות את הפירמידה של חפרע. בשל הסמיכות בין השניים סוברים כיום רוב החוקרים כי חפרע אחראי לבנית הספינקס וכי פני הספינקס הם דיוקן של פניו.

המענה לשאלה על בסיס פניו של מי בנויות פני הספינקס איננו ודאי. התאוריה הרווחת והידועה ביותר היא כי פני הספינקס הם דיוקן של פני הפרעה חפרע. מניחים גם שהוא אחראי לבניית הספינקס, אולם גם לתאוריה זו אין אישוש של ממש, והיא מבוססת אך ורק על העובדה כי הספינקס ניצב לפני הפירמידה של פרעה זה, השייך לשושלת הרביעית של פרעוני מצרים, וחי בין השנים 2558 ל-2532 לפני הספירה.

בשל החוסר בראיות שיוכיחו באופן חד משמעי תאוריה זאת, הועלו גם השערות אחרות. בשנת 2004 האגיפטולוג הצרפתי ואסיל דוברב, הכריז כי לאחר 20 שנות חקירה ובחינה מחדש של הממצאים הארכאולוגים הקשורים לספינקס, הוא הגיע למסקנה שפרעה דגדפרה (Djedefre), שהוא אחיו למחצה של חפרע ובנו של ח'ופו, שבימיו נבנתה הפירמידה הגדולה של גיזה, אחראי לבניית הספינקס. על פי השערתו של דוברב, בנה דגדפרה את הספינקס כדי להנציח את אביו ח'ופו, ופני הספינקס הם דיוקן פני אביו.

תאוריות אלטרנטיביות אחרות מתארכות את בניית הספינקס לתחילתה של הממלכה התיכונה של מצרים העתיקה, אולם תיארוך זה אינו עומד בקנה אחד עם הממצאים.

האף החסר

קובץ:SphinxProfil.jpg
צילום פרופיל של פני הספינקס. ניתן לראות שהאף חסר.

במרכז פניו של הספינקס ישנו שקע ברוחב של מטר אחד. שם היה אף הספינקס, שאיננו נמצא עוד. אחת מהתאוריות המוכרת והידועות אומרת כי האף נשבר ונפל מיריית פגז תותח של צבא נפוליאון. כיום ידוע כי תאוריה זו אינה נכונה. הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden) צייר את הספינקס בשנת 1737, ופרסם אותו בשנת 1755. בציור זה, נראה הספינקס ללא האף, וזאת לפני בוא צבאו של נפוליאון למצרים (ניתן לראות ציור זה כאן, הציור השלישי מלמעלה).

ההיסטוריון המצרי אל-מקריזי, כתב במהלך המאה ה-15 כי מעשה הוונדליזם שבמהלכו הורד אף הספינקס נעשה על ידי שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), מנהיג מוסלמי סופי פנאטי. על פי אל-מרקיז, עשה זאת אל-דהאר בשנת 1378, לאחר שראה איכרים מוסלמים מקומיים סוגדים לספינקס בקוותם כי הוא יגרום להגדלת יבולם. דאהר זעם על החטא שעשו בכך שהתפללו לפסל, וכרת את אף הספינקס. בתגובה, האיכרים שחשו כי דהאר פגע באל שלהם וכעת לא יצמח להם יבול בשדותיהם, ערכו בו לינץ' והרגוהו.

דעה זו, של ההיסטוריון אל-מקריזי, קיבלה לאחרונה חיזוק בדמות ממצאים ארכאולוגים - נמצאו בקרבת הספינקס שרידי שני מוטות חדים, ששימשו ככל הנראה לכריתת אף הספינקס.

בנוסף לאף החסר, חלק מהחוקרים סבורים כי לספינקס בגיזה היה גם זקן טקסי, אולם ככל הנראה הזקן הוסף בתקופה אחרת ולא בעת בניית הספינקס, זאת על בסיס העובדה שהמצרים בממלכה הקדומה והממלכה התיכונה לא ייחסו חשיבות לזקן. הזקן החל לקבל חשיבות דתית-טקסית רק מאוחר יותר, אז נהגו לגדל הפרעונים זקן קלוע דק, בעוד שאר שיער פניהם מגולח למשעי.

תאוריות חלופיות

קובץ:Sphinx de gizeh de profil.JPG
הספינקס, מבט כללי.

כמו מבנים רבים שנוצרו בימי קדם, דוגמת הפירמידה הגדולה של גיזה וגלגל רפאים, הספינקס הגדול של גיזה משך במשך השנים תשומת לב והיווה מושא לתאוריות שונות ומשונות. החל מאגיפטולוגים, וכלה במיסטיקנים, מצביאים וסופרים. הסיבה להתייחסיות רבות אלה נעוצה בכך שבהיסטוריה ובייעוד האמיתי של הספינקס נשזרו, מטבע הדברים, אגדות וסיפורים מיתולוגיים רבים, כמו גם חישובים ותאוריות שונות של אסטרולוגים, סיפורים על תרבויות נשכחות שאחראיות לבנייה, דוגמת אטלנטיס, וכדומה. אגיפטולוגים אינם מתייחסים ברצינות לתאוריות האלו.

זמן בנייה מוקדם יותר וקשר לגרמי השמים

קובץ:Leo constellation map he.png
קבוצת הכוכבים אריה. על פי התאוריה של הנקוק וביובאל, סדר ומיקום הנילוס, הפירמידות והספינקס תואם את מיקום גרמי השמים בקבוצה זו.

אחת מהתאוריות האלטרנטיביות המוכרות היא תאוריה שנהגתה וגובשה בידי שני סופרים חסרי ידע ממשי באגיפטולוגיה, גראהם הנקוק (Graham Hancock) ורוברט ביובאל, בסדרה של מספר הכרזות ופרסומים על ממצאיהם ומסקנותם, יחד ובנפרד, מסוף שנות השמונים. על פי התאוריה שלהם, הספינקס נבנה בסביבות. צורת האריה שלו מתייחסת לקבוצת הכוכבים אריה, והמתאר ופניית הספינקס מזרחה, יחד עם הפירמידה הגדולה של גיזה ותוואי נהר הנילוס הם השתקפות מדויקת של מיקום הכוכבים בקבוצת הכוכבים אריה, אוריון ושביל החלב כולו בהתאמה.

תאוריה זאת, וה'גילויים' המדעיים, כביכול, שעליהם הם מסתמכים, בתחום האסטרונומיה והארכאולוגיה הופרכו לחלוטין על ידי מספר רב של חוקרים ואנשי מקצוע שבדקו אותם. המדענים מצאו כי אין כל שחר בטענה כי הזוויות וצורת המבנים של מצרים העתיקה קשורה באופן כלשהו או מקבילה למערכות גרמי שמים.

סחיפה על ידי מים

מדענים שבדקו את הספינקס מצאו בבסיס הספינקס סימנים לסחיפה מתמשכת של אבן הגיר על ידי מים. מכיוון שבאלפי השנים האחרונות לא זרמו במדבר המצרי כמות מספיקה של מים בשביל לשחוק אבן שכזו, יש הטוענים כי הספינקס עתיק הרבה יותר מן המקובל, וגילו, אז המדבר היה סוואנה שבה זרמו לעיתים מים. לדעתם, הספינקס היה במקורו אבן גיר ענקית שעם השנים נשחקה על ידי מים ועוצבה על ידי המצרים לצורה הקרובה לספינקס של היום, ובתקופת מצרים העתיקה הספינקס כבר היה בנוי ברובו, והם רק שיפצו אותו לצרכיהם.

זיהוי אתני

מספר תאוריות ניסו לשייך את הספינקס לגזע אדם מסוים. אחת הדעות המפורסמות היא ניסיון להציג את הספינקס כאדם בן הגזע הנגרואידי-אפריקני. האגולוג והפרופסור מאוניברסיטת בוסטון, רובר סקוץ', אמר כי "פני הספינקס בעלי מאפיינים לשחורים נגרואידים". אחד מהתיאורים המוקדמים ביותר של הספינקס כבן לגזע הנגרואידי הוא תיאורו של הנוסע הצרפתי, קונסטנטין-פרנסואה דה שסבוף, רוזן דה וולנה, (Constantin-François de Chassebœuf, Comte de Volne) שאמר כי: "הספינקס נראה כנגרואידי אופייני בכל תכונותיו ומראהו". כמו כן, הסופר הצרפתי גוסטב פלובר ביקר במצרים בשנת 1849 וכותב:

עצרנו מלפני הספינקס; הוא שיתק אותנו במבטו החודר. עיניו עודן נראות מלאות חיים; צדו השמאלי מוכתם בלשלשת ציפורים (גם על קודקודה של פירמידת חפרע מצויים אותם כתמים לבנים מאורכים); הוא ניצב היישר מול השמש העולה, ראשו אפור, אוזניו ארוכות מאד ובולטות כאוזני כושי, צווארו סחוף-רוחות; ניתן לראותו בשלמותו מן החזית הודות לבור עמוק וגדול החפור בחול; העובדה כי אפו חסר מבליטה עוד יותר את הרושם השטוח, הנגרואידי; יתרה מזו, הוא לבטח אתיופי; השפתיים עבות."

[1]

קישורים חיצוניים