הספר הלבן (1922)

הספר הלבן הראשון, הנקרא גם הספר הלבן של צ'רצ'יל (באנגלית: Churchill White Paper), הוא ספר לבן שפורסם בחודש יוני 1922 על ידי שר המושבות של בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, ותיאר את הכוונות המדיניות של בריטניה בנוגע לעתידה של ארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי. ב-24 ביולי 1922 קיבלה מועצת חבר הלאומים את נוסח כתב המנדט המתוקן - הספר הלבן הראשון, ובכך היה למסמך בינלאומי מחייב.

צ'רצ'יל בביקורו בארץ, לצד הנציב העליון הרברט סמואל, 1921

שמו של הספר נגזר מכינויו באנגלית: "White paper" - כינוי למסמך המוצג בפני הפרלמנט, לשם אישור המדיניות המפורטת בו. את התואר "ראשון" קנה לו הספר הלבן מפאת היותו הראשון מבין שלושה מסמכים אשר פורסמו בנושא.

רקע

בתחילת שנות העשרים של המאה ה-20 גברה ההתנגדות בקרב ערביי ארץ ישראל לשלטון המנדט הבריטי וליחס המועדף כראייתם אל תושביה היהודים של הארץ. התסיסה בקרב ערביי הארץ הגיעה לשיאה בחודש מאי של שנת 1921 עם פרוץ מאורעות תרפ"א לאחר ביקורו של צ'רצ'יל באזור, ביקור בו דרשו הערבים לבטל את הצהרת בלפור ולהפסיק את עליית היהודים לארץ. הבריטים, שנחפזו לשגר כוחות צבא להחזרת הסדר אל כנו, חיפשו פתרון קבע למצב הבעייתי באזור אחריותם. הספר הלבן הראשון מהווה למעשה התייחסות פרטנית לארץ ישראל, התייחסות המהווה חלק מתוכנית שלמה להסדר פוליטי חדש במזרח התיכון. כחלק מהסדר זה התכוון צ'רצ'יל להעניק את עיראק של ימינו לאמיר ההאשמי פייסל איבן חוסיין בעוד בארץ ישראל המזרחית - עבר הירדן המזרחי, תוקם מדינה ערבית אותה יקבל אחיו של פייסל עבדאללה.

תוכן המסמך

בספר הלבן הראשון מובאות שלוש נקודות עיקריות:

1. בריטניה ממשיכה לתמוך בעקרונות הצהרת בלפור בדבר הקמת "בית לאומי" ליהודים בתחומי ארץ ישראל. צ'רצ'יל מדגיש בספר כי לראייתה של בריטניה היהודים נשארו בעלי זכות על הארץ וישוכנו בה "בזכות ולא בחסד". כדי לפייס את הערבים החרדים מיישום הצהרת בלפור הוסיף צ'רצ'יל כי זכותם כתושבי הארץ לא תיפגע וכי בכוונתו לקצוב את השטח בו יוקם הבית הלאומי היהודי לתחומים מוגבלים בארץ ישראל ולא על כלל שטחה.
2. בעקבות טענות ערביות על פגיעה בפרנסתם כתוצאה מהמוני העולים היהודיים לארץ, קבע צ'רצ'יל כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית, מבלי שהדבר יהפך לעול על כתפי תושבי הארץ הקיימים.
3. ארץ ישראל המזרחית - עבר הירדן המזרחי, תופרד מארץ ישראל המערבית ותחת שתשמש עתודה קרקעית לבית הלאומי של העם היהודי, תוקם בשטחו ממלכה ערבית אשר מלכה יהיה עבדאללה. למעשה מדובר כאן על נסיגה בריטית ראשונה מכתב מנדט חבר הלאומים - הגושפנקא הבינלאומית לשלטונה של בריטניה בארץ ישראל. צעדו זה של צ'רצ'יל בא בעקבות הבטחתו לחוסיין בן עלי מנהיג ערביי חצי האי ערב ומלך החיג'אז בדבר מתן טריטוריה עצמאית לבנו עבדאללה. גורם נוסף אשר תרם להחלטה היה רצונו של צ'רצ'יל לעצור את רעיון הקמת "סוריה הגדולה" בעבר הירדן המזרחי על ידי קביעת עובדות בשטח.

התגובות לספר

לפני אישור המסמך בפרלמנט, העבירו אותו הבריטים לאישור ראשי ההסתדרות הציונית וכן לידיה של משלחת מנהיגים ערבים אשר שהו באותה העת בלונדון. מנהיגי ההסתדרות, ובראשם הדוקטור חיים ויצמן, התחבטו בינם לבין עצמם על אישור המסמך אשר "גוזל" חלק מהאדמה אשר הובטחה ליהודים, אך לבסוף אישרו אותו. הערבים, מאידך, לא הסכימו להתפשר על רעיון מתן חלקת ארץ ליהודים והחזירו אותו לבריטים תוך שהם משיבים את המשלחת חזרה אל המזרח התיכון.

היישוב היהודי מצדו הגיב לספר הלבן בהרחיבו את ארגון "ההגנה" מארגון מקומי של יודעי סוד לארגון כלל-ארצי אשר משתף נציגים מכל רחבי הקשת הפוליטית ואשר ישמש כמעין נציגות רשמית ליישוב היהודי בארץ ישראל. מתוקף כך הקימו אנשי היישוב את ועד ההגנה הארצי - "מרכז ההגנה" אשר שימש כמכלול הנציגים של הארגון המורחב. פעולה נוספת שננקטה בקרב היהודים בארץ היא תחילתן של הכנות צבאיות מקיפות אשר כללו אגירת נשק והסלקתו וקיום אימונים צבאיים, וזאת לאחר שהבינו כי בדעת הערבים להשיג את מבוקשם באמצעות פרעות קשות ביהודים.

נוסח המנדט, מיולי 1922 כלל התייחסות לכך כי עבר הירדן המזרחי ינוהל בנפרד שלא במסגרת המנדט (סעיף 25 בכתב המנדט [1]).

ראו גם

• הספר הלבן של פאספילד: פורסם בחודש אוקטובר 1930 על ידי שר המושבות של בריטניה, סידני וב
• הספר הלבן של מקדונלד: פורסם בחודש מאי 1939 שר המושבות של בריטניה, מלקולם מקדונלד, וקבע שבשטחי ארץ ישראל המנדטורית תוקם מדינה דו-לאומית, והגביל את עליית היהודים ורכישת קרקעות על ידי יהודים.

קישורים חיצוניים

• תרגום עברי לטקסט של הספר הלבן הראשון בעמל-נט
• הטקסט המלא באתר אוניברסיטת ייל (אנגלית)