הערכה בדיעבד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:04, 22 בספטמבר 2020 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הערכה בדיעבד היא הטיה בהיסק שבהּ התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.

אם האירוע התרחש בסופו של דבר, אנשים נוטים לטעון שהסיכוי שיתרחש היה גבוה. הסיכוי שנותנים האנשים בדרך כלל גדול מהסיכוי שהיו נותנים אילו היו נשאלים באותם זמנים או אם האירוע לא היה מתרחש בסופו של דבר. אם אותו האירוע לא התקיים בסופו של דבר, אנשים נוטים לטעון שהסיכוי שיתרחש היה נמוך. הסיכוי שנותנים אנשים בדרך כלל קטן יותר מהסיכוי שהיו נותנים אילו היו נשאלים באותם או אם האירוע היה מתרחש בסופו של דבר. ההערכה שאנשים נותנים אינה תואמת את ההערכה האובייקטיבית של אותו המצב, בהתאם לנתונים שהיו באותם זמנים. דוגמה להתבטאות ההטיה ניתן למצוא במשפט: "היה ברור שהצונאמי יתרחש".

ניתן לראות את ההערכה בדיעבד בתחומים רבים, בהם: פוליטיקה, כלכלה, משחקים ורפואה. כשל לוגי מקביל להטיה קוגניטיבית זו נקרא כשל ההיסטוריון.

התופעה הודגמה גם בניסויים פסיכולוגיים רבים. בניסויים הפסיכולוגיים נמצא גם שבאמצעות הצעת אלטרנטיבות אפשריות ניתן להפחית את השפעת ההטיה.

הסבר

ישנם שני הסברים אפשריים לתופעה: אחד מבוסס על היוריסטיקת הזמינות ואחד מבוסס על תפקודן של הסכמות הקוגניטיביות.

לפי ההסבר המבוסס על היוריסטיקת הזמינות, אם האירוע התרחש בסופו של דבר, ההטיה מתרחשת כיוון שקל יותר לדמיין את הסיטואציה שבה האירוע מתרחש בסופו של דבר מאשר הסיטואציה שבה האירוע אינו מתרחש, כלומר, סיטואציה זו היא נגישה יותר מאשר הסיטואציה שבה האירוע אינו מתרחש בסופו של דבר. ההסבר נכון גם במקרה ההפוך.

ויליאם רוס מסביר את ההטיה באמצעות תפקודן של הסכמות הקוגניטיביות. לטענתו, קל לאנשים להבנות את האירועים שהתרחשו בתוך סכמה סיבתית, וזו מאוחר יותר מחזקת את התחושה שהאירועים נובעים זה מזה באופן בלתי-נמנע.

לקריאה נוספת

  • Bernstein, Michael André. (1994). Foregone Conclusions: Against Apocalyptic History. Berkeley: University of California Press.
  • Fischhoff, B. & Beyth, R. (1975). "I knew it would happen": Remembered probabilities of once-future things. Organizational Behavior and Human Performance 13, 1–16.
  • García Landa, José Ángel. (2004) "The Hermeneutic Spiral from Schleiermacher to Goffman: Retroactive Thematization, Interaction, and Interpretation." BELL (Belgian English Language and Literature) ns 2: 155–66.
  • Memory (2003). Special issue on Hindsight Bias, ed. Ulrich Hoffrage and Rüdiger F. Pohl).11.4/5.
  • Morson, Gary Saul. (1994). Narrative and Freedom: The Shadows of Time. New Haven: Yale University Press.
  • Myers, David G. (2005). Social psychology (8 ed.). McGraw-Hill Education. pp. 18–19. ISBN 9780071113908. OCLC 173074713.
  • Social Cognition (2007). Special issue on the Hindsight Bias, ed. Hartmut Blank, Jochen Musch & Rüdiger F. Pohl, Vol 25 (1).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0