הפיקוח על הבנקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־06:48, 14 במאי 2018 מאת ישראל מאיר (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:הפיקוח_על_הבנקים יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפיקוח על הבנקים היא חטיבה בבנק ישראל שתפקידה לפעול כרשות פיקוח הממונה על פעילות הבנקים בישראל.

תפקידיו של הפיקוח על הבנקים הם להבטיח את ניהולם התקין של הבנקים, להגן על עניינם של לקוחות הבנקים ולשמור על יציבותם הפיננסית של הבנקים ויכולתם לעמוד בהתחיבותם למפקידים.

הפיקוח על הבנקים קובע הוראות שונות לכל הבנקים כיצד עליהם לפעול[1], בודק את פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסיים והצרכניים, מבקש מהם דיווחים שוטפים, וכמו כן פונה אליהם בבקשות שונות מעת לעת לתת הסברים על נושאים שונים הקשורים בפעילותם.

בראש חטיבת הפיקוח על הבנקים עומד המפקח על הבנקים.

המפקחת על הבנקים הנוכחית היא חדוה בר, שמונתה לתפקיד על ידי נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בשנת 2015[2].

תפקידו של הפיקוח על הבנקים

ככלל, מערכת הבנקאות מהווה חלק חשוב ונכבד מכלל המשק, זאת משום שהיא מהווה את הבסיס לפעילות הפיננסית של המשק ומרכזת למעשה את ענייני הכספים של תושבי המדינה. הדבר כולל את כל החברות העסקיות, בעלי החברות ומשקי הבית, כלומר למעשה כל אזרח ואזרח. אם כן, ניתן להסיק כי תקלות, אף הקלות ביותר, בתפקודה של המערכת הבנקאית, עשויות לפגוע במידה משמעותית, בתפקודו של המשק כולו. מכאן שלכל אחד מאזרחי המדינה יש אינטרס חברתי ואישי שכל המערכת הבנקאית תתפקד היטב ותהיה יציבה.

מבקרי מוסד המפקח על הבנקים, טוענים כי לעיתים בשם השמירה על היציבות של הבנקים ודאגה לרווחיותם, נפגעים הלקוחות וכי במטוטלת שבין הגנת הצרכן לבין שמירה על היציבות הפיננסית של הבנק קיים חוסר איזון אשר משרת את האינטרסים של הבנקים עצמם.

תפקידיו וסמכויותיו של הפיקוח על הבנקים עוגנו בכמה מסגרות חוק המופיעים להלן: "פקודת הבנקאות 1941" פקודה מימי המנדט הבריטי שתוקנה ועודכנה במשך השנים; "חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981" ; "חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981" ; "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981".[3]

פעולותיו בפועל של הפיקוח על הבנקים

ראשית, הפיקוח על הבנקים הקובע נורמות והגבלות לפעילותם השוטפת של הבנקים בתחום הניהול והתקינה. בנוסף, הוא עורך ביקורת והערכה בספרי הבנקים על מנת לנתח את הממצאים ולהעריך את מצבו העסקי ולוודא כי הוא מקיים את ההוראות לגבי הפעילות השוטפת ונמנע מסיכוני יתר.

כמו כן מעודד הפיקוח על הבנקים פיקוח של הלקוחות ושל גורמי שוק ההון השונים על הבנקים ועל פעולותיהם העסקיות, כחלק מהליך הפיקוח על הבנקים. כתוצאה מהידוק הפיקוח, הרחיב המפקח על הבנקים את החובה הקיימת באשר לפירוט המידע שהבנקים מחויבים למסור ללקוחותיהם בדבר הריביות אשר הם גובים ומשלמים, העמלות תמורת שירותיהם ובתחום סדרי ההתקשרות, החוזית בינם לבין לקוחותיהם.

תפקיד חשוב נוסף הוא הטיפול בפניות הציבור. אם לקוח כלשהו סבור כי הבנק נהג עמו שלא כשורה, הוא רשאי להגיש תלונה אל היחידה לפניות הציבור. אותה היחידה, לאחר בירור התלונה, מודיעה למתלונן ולבנק את תוצאות הבירור. אם הוחלט כי התלונה מוצדקת, הבנק מחויב לתקן את התנהגותו.

הפיקוח על הבנקים נעשה באמצעות חמישה אגפים מרכזיים: אגף הביקורת, אגף הערכה מוסדית, אגף מדיניות והסדרה, אגף בנק-לקוח ואגף טכנולוגיה וחדשנות. בראש כל אחד מהאגפים עומד מנהל אגף שהינו סגן למפקח על הבנקים.

היסטוריה

באוגוסט 1991, הוציא המפקח על הבנקים ד"ר אמנון גולדשמידט לראשונה את קובץ הוראות ניהול בנקאי תקין, שהיה מבוסס על חוזרים שהוצאו במהלך השנים. הוראות אלו משקפות את עמדת המפקח על הבנקים לגבי הנורמות הנדרשות לניהול בנקאי תקין בתחומים שונים. אי קיום הוראות אלו מהווה פגם בניהול התקין של עסקי התאגיד הבנקאי. המפקח על הבנקים רשאי בין היתר לדרוש תיקון פגם כאמור בהתאם לסמכותו לפי סעיף 8 א (א) לפקודת הבנקאות, 1941.

ההוראות חלות על התחומים הבאים: ניהול ובקרה; אשראי והשקעות; סיכונים פיננסיים; סיכוני ניהול; חשבונות לקוחות; הלוואות; ניירות ערך; כרטיסי אשראי.

במהלך כהונתו של רוני חזקיהו כמפקח על הבנקים, פרץ המשבר הכלכלי החמור שהחל בקיץ 2007 כמשבר הסאבפריים בארצות הברית והתפתח כשנה לאחר מכן לממדים עצומים כמשבר אשראי עולמי, אשר הוביל בנקים בכל רחבי העולם לביצוע מחיקות הון ענקיות ואף לפשיטות רגל במקרים מסוימים. בישראל, התברר בעת המשבר, כי ככלל, מערכת הבנקאות בארץ במצב טוב יותר משל רוב העולם המערבי, עם זאת, ניתן היה לראות השפעה שלילית על הבנקים ברמה כזו או אחרת. הבנק הבעייתי ביותר היה בנק הפועלים שהיה חשוף משמעותית לנכסים כגון ניירות ערך מגובי משכנתאות וביטוחים נגד פשיטות רגל (cds), שמחיריהם ירדו ובכך גרמו לבנק להפסדי עתק. עקב כך, הגבירו בבנק ישראל בתחילת המשבר את הרגולציה וחזקיהו חייב את הבנק להיפטר מנכסים אלו גם במחיר הפסד. כעבור מספר חודשים, התברר מהלך זה כנכון, שכן אילולא היה הבנק מוכר את אותם, היה סופג הפסדים גדולים הרבה יותר.

התערבות משמעותית נוספת של המפקח על הבנקים בעניין בנק הפועלים, הייתה בסוגיית הליכי קבלת ההחלטות של הדירקטוריון, אשר הגיעה לשיאה עם התפטרותו של מנכ"ל הבנק צבי זיו עקב חילוקי דעות עם יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר. עוד באותו יום הזדרז הבנק לדווח על מינויו של ציון קינן למנכ"ל במקום זיו. סמיכות הזמנים והפתאומיות שבהן נעשה המהלך עוררו את זעמו וחששו של חזקיהו, וזה הורה לדנקנר להשהות את מינויו של קינן למנכ"ל עד שיברר את הרקע שהוביל להתפטרות. בעלת השליטה בבנק שרי אריסון הביעה התנגדות לעצם התערבות הבנק בהחלטות הדירקטוריון והתפתח מאבק עיקש ומתוקשר בין בנק ישראל לבנק הפועלים, אשר הסתיים בהדחתו של יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר על ידי בנק ישראל[4][5].

המפקחים על הבנקים

שם תקופת כהונה תפקידים לאחר הפרישה
אליהו שמעוני 1961–1968
מאיר חת 1969–1975 פרופסור, דירקטור (ובכלל זה היה יו"ר בנק לאומי)
עודד מסר 1975–1982 דירקטור
גליה מאור 1982–1987 מנכ"ל בנק לאומי
ד"ר אמנון גולדשמידט 1987–1992 סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי
זאב אבלס 1992–1998 יו"ר בנק אגוד
ד"ר יצחק טל 1998–2003 היה דירקטור בבנק טפחות
יואב להמן 2003–2006 יו"ר חברת "שכל"
רוני חזקיהו 2006–2010 לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי, החשב בכללי.
דוד זקן 2010–2015 חבר ועדת השקעות ”עמיתים”, ודירקטור במרכז הישראלי לאפוטרופסות.
חדוה בר 2015–

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הוראות המפקח על הבנקים, המשקפות את עמדתו לגבי הנורמות הנדרשות לניהול בנקאי תקין בתחומים שונים.
  2. ^ הודעת בנק ישראל על כניסתה של בר לתפקיד המפקחת על הבנקים.
  3. ^ חקיקה בנקאית - חוזרים, נהלים ודברי הסבר
  4. ^ תני גולדשטיין, הערכה: דני דנקנר לא יתפטר אלא יודח, ynet, 19 במאי 20009
  5. ^ לפרסם הסיבות שהובילו להדחתו של יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר, התנועה לחופש המידע, 19 ביולי 2009