הרברט ספנסר
שגיאות פרמטריות בתבנית:פילוסוף
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה | 27 באפריל 1820 |
|---|---|
| פטירה | 8 בדצמבר 1903 (בגיל 83) |
| זרם | אבולוציוניזם, ליברליזם, פוזיטיביזם |
| תחומי עניין | תועלתנות, התפתחות, לסה פר |
| הושפע מ | אוגוסט קונט, ג'ון סטיוארט מיל, ז'אן-בטיסט דה לאמארק |
| השפיע על | צ'ארלס דרווין |
הרברט ספנסר (באנגלית: Herbert Spencer; 27 באפריל 1820 – 8 בדצמבר 1903), סוציולוג ופילוסוף בריטי שעסק בפוליטיקה תאורטית-חברתית. ספנסר פיתח רעיונות בדבר התפתחות חברתית ותרבותית, והשפיע על יצירת רעיון הדרוויניזם החברתי, אף שהוא עצמו מעולם לא השתמש במונח זה.
ביוגרפיה
ספנסר נולד בעיר דרבי שבאנגליה, בן לאב מורה. בצעירותו למד מדעים מדויקים-פיזיקה וכימיה, וכבר בגיל 16 החל לעבוד בתכנון רכבות. במקביל החל ספנסר לעסוק בכתיבה, והיה שולח את רעיונותיו הפוליטיים לפרסום בעיתונים שונים. בפרסומיו הראשונים, ביטא את שאיפתו לשינוי הסדר הקיים. הוא היה ליברל, תמך בקפיטליזם לסה פייר, הרחבת זכות ההצבעה, והפרדה מלאה בין הכנסייה למדינה. בשנת 1848 מונה לעורך משנה של העיתון הבריטי הנודע "האקונומיסט", ובמסגרת זו הרבה להביע את דעותיו.
בשנת 1902, היה ספנסר מועמד לקבלת פרס נובל לספרות.
התאוריה החברתית של ספנסר
ספנסר כתב מספר ספרי הגות פוליטית המדברים על האלמנטים החברתיים והביולוגיים בחברה. ניתן לראות דמיון בין רעיונותיו אלה לרעיונותיו של דרווין, בן דורו, כפי שבוטאו מספר שנים מאוחר יותר בספרו הידוע "מוצא המינים". בעוד התאוריה של דרווין התרכזה במישור הביולוגי, ספנסר הרחיב את רעיון הברירה טבעית גם להתפחות העולם הפיזי, התודעה האנושית וכן לאלמנטים חברתיים ופוליטיים. ספנסר טבע את המונח "הישרדות הכשירים ביותר" ("Survival of the fittest") לאחר קריאה אודות רעיון "הברירה הטבעית" בחיבורו של דרווין. מושג זה מתורגם לעיתים רבות באורח מוטעה כמבטא את תפישת "החזק שורד". דרווין, שהושפע מספרו של ספנסר, הכניס ביטוי זה לגרסה מאוחרת יותר של ספרו. למרות הדמיון, שיטתו של ספנסר דומה יותר ללאמארקיזם, תורה אבולוציונית שונה, המדברת על התפתחות מתמדת של האורגניזמים לכיוון ההתאמה לסביבה והשלמות, בעוד אצל דרווין התפתחות השינויים אצל הפרט היא מקרית.
לפי ספנסר החברה היא אוסף של פרטים. הדבר שמאגד אותם הוא העובדה שכל החלקים מתאפיינים בכך שהיחסים בינם לבין עצמם הם קבועים. כל החלקים של החברה תלויים זה בזה. החברה מטבעה איננה שוויונית אלא דיפרנציאלית: תמיד חלק מהאנשים יהיו בעלי השפעה חזקה יותר מחלק אחר. כל חברה זקוקה לאנשים שיהיו המובילים — למשל הוגי הדעות והפוליטקאים ומולם תמיד יהיה צורך בחלקים בחברה שתפקידם יהיה פונקציונלי ולא מהותי.
ספנסר טען שגם ברמה של עמים וחברות בסופו של דבר הכשירים והמוצלחים שורדים: עובדה שהחברות שהתאימו את עצמם גאוגרפית לנסיבות המשתנות הם אלה שהתפתחו ושרדו לאורך זמן. עם זאת, תפיסתו איננה קובעת כי ישנם עמים נעלים יותר מבחינה טבעית, אלא שישנם עמים שבזמן נתון מפותחים יותר בשל הסתגלותם הטובה יותר לתנאי הסביבה. על פי ספנסר התהליך האבולוציוני ממשיך ללא הפסק ויסתיים רק כאשר ייווצר 'האדם המושלם' אשר יחיה ב'חברה המושלמת'.
דעותיו של ספנסר השפיעו על הוגים ומדענים שונים במאה ה-19 באירופה שפיתחו תאוריות של דרוויניזם חברתי. חלקן נשענו על חלוקה גזענית, כדוגמת תורת הגזע, המפרידה בין גזעים "עליונים" לבין גזעים "נחותים" שסופם להיכחד. גרסתו של ספנסר לאתיקה הדרוויניסטית רווחה בקרב תאורטיקנים חברתיים רבים במשך מספר עשורים לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, אך בהמשך דעכה. אירווינג קריסטול ראה את תופעת ההתייחסות הרצינית לגרסתו הפופולרית של ספנסר כאחת מהפרשות הביזריות העגומות בהיסטוריה של האינטלקטואליות האמריקאית.[1]
לקריאה נוספת
- ויל דיוראנט, 'הרברט ספנסר', בתוך גדולי ההוגים, חייהם ודעותיהם, הוצאת אחיאסף, ירושלים 1963
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: הרברט ספנסר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרברט ספנסר |
הערות שוליים
- ^ אירווינג קריסטול, "כאשר המידה הטובה מאבדת את קסמה" בתוך תכלת, תרגום: ברוריה בן ברוך, חורף 2010, עמ' 118. יצא לאור שוב בתוך חקירות ודרישות: מאמרי מופת על חברה, אמונה ומצב האדם, ערך אסף שגיב, כנרת זמורה-ביתן דביר ומרכז שלם, 2011.
