רבי חיים קניבסקי

הרב שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי

הרב חיים קניבסקי
לידה	ט"ו בטבת ה'תרפ"ח (גיל: 96)
כינוי	הדרך אמונה
מקום פעילות	בני ברק, ישראל
השתייכות	יהדות חרדית
תחומי עיסוק	הלכה, אגדה, גמרא
רבותיו	דודו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו רבי יעקב ישראל קניבסקי, רבי אלעזר מנחם מן שך ורבי ראובן כץ
חיבוריו	דרך אמונה, שונה הלכות, ארחות יושר ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)

החזון איש בחתונתו של הרב קניבסקי

הרב חיים קניבסקי יוצא מישיבת תפארת ציון בה למד בילדותו

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח (8 בינואר 1928) פינסק) הוא רב ומנהיג רוחני וממנהיגיו הבולטים של הציבור הליטאי, משיב לשאלות רבות בהלכה אך משתדל שלא לפסוק הלכה למעשה מחמת 'יראת ההוראה', ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

לאחר פטירת הרב אלישיב בתשע"ב גיבה הרב קנייבסקי את הנהגת הרב שטינמן ועמד לצידו בהנהגת רובו של הציבור הליטאי, הקשור במפלגת דגל התורה. מאז פטירת הרב שטיינמן בכ"ד בכסלו תשע"ח התחזק מעמדו. כיום הוא נחשב כמנהיג בפועל של מפלגת דגל התורה יחד עם הרב גרשון אדלשטיין, וחלק מישיבות מועצת גדולי התורה של דגל התורה מתקיימות בביתו.

רבים מכלל החוגים והעדות פונים אליו לקבלת עצה וברכה זה שנים רבות.

הרב קנייבסקי חיבר ספרים רבים במגוון תחומים. לעתים כינויו בקרב הציבור התורני הוא "בעל הדרך אמונה" על שם ספרו על הרמב"ם הלכות זרעים.

תולדותיו

נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש, אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, רבי שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זיכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא - מרכז" וכן עם אביו, עמו למד את רוב מסכתות הש"ס. בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר 6 שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה בישיבת לומז'ה, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד בבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן שמע שיעורים מרבי אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מרבי יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש^{[דרוש מקור]}. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד שמונה למפקדם הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות.

בז' בכסליו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא לאישה את בת שבע אסתר, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא", ואף התבטא עליו כי "הוא יהיה הרוגוצ'ובר של הדור הבא". החתונה נערכה באולמי הצבי בפתח תקווה ובסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ, בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות רבי נסים קרליץ, רבי עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בשלב מאוחר יותר עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת רבי פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל עטרת יוסף, שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים כאברך מן המניין. לאחר פטירת אביו ששימש כנשיא הכולל, מילא את מקומו בתפקיד זה.

בתום השבעה לפטירת אביו - רבי ישראל יעקב קנייבסקי שנחשב לגדול הדור, באב תשמ"ה (1985), נערך הספד בהיכל ישיבת פוניבז' בו התבטא עליו הרב שך כי "הניח בן כמותו".

סדר לימודו

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו המקיפה הקנתה לו את התואר "שר התורה" שבו הוא מכונה בציבור החרדי.

לרב קניבסקי מחזור לימוד שעליו הוא מקפיד משנות העשרים לחייו והוא מכנה אותו "החובות". הוא מקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כולל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום הוא לומד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד ירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא לומד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנא). בימי שישי הוא מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

הוא נוהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום משתתף קהל רב. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצוה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, מנצל הרב קניבסקי את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש.

בחיי אביו היה מוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב. לאחר פטירת אביו חדל מכך.

רוב שנותיו סדר לימודו היה בגפו, אך במהלך השנים למד עם מספר חברותות, בהם רבי אלעזר צדוק טורצ'ין (עמו הוציא את ספרו שונה הלכות), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט ורבי גדליה נדל. איתם למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי.

הרב קניבסקי נמנע מלמסור שיעורים ושיחות למעט שלוש פעמים בשנה, בימי הפטירה של דודו החזון איש ושל אביו מוסר הוא שיעור תורני. שיעור זה מתקיים בבית הכנסת לדרמן מיד בסיום תפילת שחרית, כך גם ביום פטירת הרב שך מוסר הוא שיעור משניות בביתו.

ברכותיו

על אף השתייכותו לזרם הליטאי פונים אליו מכלל החוגים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל אדמורי"ם חסידיים וספרדים).

החל משנת תשע"ה החל הרב לקצר את נוסח הברכה, ברכתו לרוב הפונים היא בו"ה, ראשי התיבות של המילים ברכה והצלחה. הסברה המקובלת היא שרצונו לחסוך בזמן ולכן הוא משתמש בקיצור זה.

הרב עצמו הסביר את הנהגתו על בסיס לשון הרמב"ם שכותב, "וכן בדברי תורה ובדברי חכמה, יהיו דברי החכם מעטים וענייניהם מרובים, והוא שצוו חכמים, ואמרו לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה".

גם ביחס לכח הסגולי של הברכה השיב הרב לשואל שאין הבדל בין ברכה ארוכה לקצרה כי בשניהם כוונתו שווה, וכלשון הגמרא במסכת שבת : "מנין ללשון נוטריקון מן התורה, שנאמר 'כי א"ב המו"ן גוים נתתיך' – אב נתתיך לאומות" וכו', הרי לנו מקור מפורש לברכה בראשי תיבות.

הנהגות מיוחדות

הרב קניבסקי נוהג כהכרעותיו ההלכתיות של דודו החזון איש. הוא מקפיד מאוד על אי שימוש בחשמל המיוצר בשבת, דעתו שיש בזה חשש איסור דאורייתא של חילול השם, הרב מעודד הקמת גנרטורים אזוריים שיהוו תחליף לרשת החשמל הכללית בשבת. גם בשנים בהם מיעט לצאת מביתו לכינוסים ואסיפות רבנים, למען הקמת גנרטור הוא נדד למרחקים.

הרב מעודד גידול הזקן, גילוי פיאות הראש ומלבוש ארוך, לעיתים הרב אף מורה למבקשים את ברכתו לנהוג כך. מאז פטירת חמיו החל להעיר לבאי ביתו ולכלל הבאים לבקש את ברכתו להסיר את שעון היד, הרב נימק פעמים רבות את דרישתו שיש בכך משום איסור לא ילבש גבר שמלת אשה.

בשנת תשע"ו הוציא לאור נכדו את הספר אלא ד' אמות, המפרט את הנהגותיו ההלכתיות לפי סדר השולחן ערוך.

ישנם הנהגות נוספות אותם נוהג הרב לעצמו כמו חבישת שטריימל בברכת המזון של ימים טובים כמנהגם של אביו הסטייפלער וחמיו הגרי"ש אלישיב.

בהנהגת הציבור הליטאי

הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה (שני משמאל), יד אליהו, 1990.
לצדו נראים: רבי יוסף שלום אלישיב, רבי אלעזר מנחם מן שך, ורבי שלמה שמשון קרליץ

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בתשמ"ט, זומן הרב קניבסקי לשמש כחבר בה יחד עם חמיו הרב אלישיב, אולם לאחר סירובם להשתתף הוגדר כל אחד מהם על ידי הרב שך "אינו חבר - ברם בעל דעה" מדי פעם צירף את חתימתו למכתבי מועצת גדולי התורה. פעמים בודדות השתתף בעצמו בישיבות מועצת גדולי התורה הפעם הראשונה היתה ב-ה'תשע"ב, כאשר מפלגת בני תורה התמודדה בבחירות המוניציפליות בשלוש ערים מול דגל התורה, צעד זה נועד כדי להביע את הזדהותו עם מפלגת דגל התורה ובעיקר להביע תמיכה פומבית בנשיא מועצת גדולי התורה רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, באותה תקופה של הבחירות בשנת תשע"ב התבטא נגד אותם שלא סרים למשמעתו של רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. לאחר הבחירות, הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי מפלגת בני תורה במוסדות החינוך ובקהילות^{[דרוש מקור]}.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, בעקבות הפיצול בעולם הליטאי, הוא גיבה את מהלכיו של רבי אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור ואף הכתירו בתואר מנהיג הדור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ביתד נאמן מכתב בכתב ידו, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה”.

לאחר פטירת הרב שטיינמן עומד הרב קניבסקי בנשיאות מוסדות רבים של הציבור הליטאי כדוגמת רשתות הכוללים הגדולות עטרת שלמה, יששכר באהליך, רינה של תורה ועוד. בעקבות המשבר הגדול בגיוס כספים שנוצר עם פטירת הרב שטיינמן יצאו מוסדות אלו במהלך חורף תשע"ט למסע גיוס כספים בהנחייתו, אותם ליווה הרב אישית במכתבי קריאה לציבור ההמונים, בברכות והבטחות לתורמים הגדולים. בשיאו של הקמפיין למען רשת הכוללים יששכר באהליך הרחיק הרב עד קבר הרשב"י במירון, היה זה דבר חריג ונדיר לאחר 35 שנים בהן לא ביקר במקום. מטרת הנסיעה הייתה להתפלל עבור כל אלו שנענו לקריאתו לתרום לרשת.

כיום מועצת גדולי התורה של דגל התורה עמודת בנשיאות משותפת של הרב קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז', כאשר חלק מישיבותיה מתקיימות בביתו של הרב קניבסקי.

בבחירות המוניציפליות בשנת תשע"ט הוביל הרב קניבסקי את מפלגת דגל התורה להתמודדות עצמאית במספר ערים מרכזיות, כשהוא טורח להשתתף בעצרות בחירות המוניות בערים רבות שבהן הורה על התמודדות עצמאית, מסע הבחירות בראשותו הביא את דגל התורה להישגים חסרי תקדים מאז הקמתה.

מכתב הרב חיים קניבסקי והרב גרשון אדלשטיין בעניין סגירת המוסדות

כשהתפשטה מגפת הקורונה בישראל ומשרד הבריאות הורה על ריחוק חברתי וסגירת מוסדות החינוך, הורה הרב חיים קניבסקי שיש להשמע להוראות משרד הבריאות אך עם זאת להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים בנימוק ש"תורה מגנא ומצלא", דבר שעורר ביקורת רבה בכלי התקשורת החילונים. ב-29 במרץ כשהתפשטה המגפה הורה הרב חיים קניבסקי שבעת הזו יש חובה להתפלל ביחידות ולא במניין, לדבריו "מדובר בפיקוח נפש", כמו כן, פסק שמותר לדווח למשטרה על מוסד או בית כנסת שמפר את הוראות משרד הבריאות, גם במידה והגבאים יצטרכו לשלם קנס גבוה ואף יגיעו למאסר בפועל. באלול תש"פ לאחר שהתגלו מספר רב של נדבקים בישיבות הורה לכלל עולם הישיבות השוהים תחת מגבלות מתווה הקפסולות שלא להיבדק כלל בעקבות החשש מביטול תורה.

בחשוון תשפ"א הורה לפתוח את זמן החורף בישיבות ובתלמודי התורה, מה שגרר הסתה מצד פוליטיקאים ועיתונאים נגד הציבור החרדי ומנהיגיו. מבית הרב נמסר כי לא היתה זו הנחיה אלא תשובה לשואל.

קובץ:הרב חיים קניבסקי והרב משה שטרנבוך.jpg

הרב חיים קניבסקי והרב משה שטרנבוך

משפחתו

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של רבי יוסף שלום אלישיב. שלושה מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך והרב בנימין רימר

בנותיו ובניו:

• הרבנית חנה (נפטרה תשע"ד), היתה נשואה להרב שרגא שטיינמן (בנו של רבי אהרן לייב שטינמן), ראש ישיבות קהילות יעקב וארחות תורה בבני ברק.
• הרבנית לאה קולדצקי, ממשיכה את מסורת אמה בקבלת קהל נשים לעצה וברכה, במצוות אביה. נשואה להרב יצחק - מגיד מישרים.
• הרב אברהם ישעיהו, עורך כתבי סבו הסטייפלר "קריינא דאיגרתא" וכמה מספרי אביו. מחבר ספר "מוסר אב" - משא ומתן עם אביו על הלכות בן סורר ומורה. כיהן כראש ישיבה לבעלי תשובה.
• רות, נשואה להרב יהושע צביון.
• הרב שלמה, ראש ישיבות תפארת ציון וקריית מלך בבני ברק.
• ברכה, נשואה להרב זליג ברוורמן - ראש ישיבות סדיגורה ונתיבות יצחק בעבר, כיום ראש ישיבת דרך אמונה בלוד ועורך ביאוריו של חמיו לתלמוד הירושלמי ולמסכת כלה רבתי.
• דינה, נשואה להרב אלעזר דוד אפשטיין, ר"מ בישיבת תורה בתפארתה ומחבר הספרים "משנת השבת" ו"שחיטת חולין".
• הרב יצחק שאול, חברותא של אביו וכותב חלק ממכתביו. עומד בראש מערכת ספרי "דעת נוטה" שבהם תשובות של אביו על סדר שולחן ערוך. מחבר הספרים "בר גיבול" על מלאכת לש, ו"אהל עראי" על מלאכת בונה.
• נכדו יענקי קנייבסקי משמשו ונאמן ביתו.
• נכדו אריה קנייבסקי משמשו.

• 

  עם בנו הרב אברהם ישעיהו

• 

  בלימוד חברותא עם בנו הרב שלמה

• 

  עם נכדו אריה קנייבסקי

• 

  עם בניו

מפרשי ונושאי כלי הרמב"ם
השגות הראב"ד • הגהות הרמ"ך • מגדל עוז • הגהות מיימוניות • מגיד משנה • ר"י קורקוס • רדב"ז • כסף משנה • לחם משנה • משנה למלך • שער המלך • מרכבת המשנה • אור שמח • חידושי רבנו חיים הלוי • צפנת פענח • אבן האזל • חדושי מרן רי"ז הלוי • דרך אמונה

מחיבוריו

ערכים מורחבים – דרך אמונה, שונה הלכות (ספר)

• (בשיתוף עם רבי אלעזר צדוק טורצין), שונה הלכות - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש
• שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
• דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים.
• דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
• שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
• ארחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
• שיח השדה - חלק א' וחלק ב' הם קובצי קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הינו אוסף הערות על סדר הש"ס
• נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה, ספר זה נכתב בצעירותו בחיי דודו החזון איש ואף עבר תחת עיניו
• טעמא דקרא - חידושים על התנ"ך
• קרית מלך - ציוני מקורות על משנה תורה
• בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק משיח השדה, חלק א'
• ישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'
• ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
• למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
• פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד

בהוראת אביו היה מוסיף את תואר ׳הרב׳ לשמו בספריו אולם לאחר פטירת אביו חדל מכך.

הרב קניבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאד וכוללות מילים בודדות בלבד. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:

• דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. יצאו לאור ארבעה חלקים, תשס"ט-תש"פ. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים.
• דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), תשס"ד
• שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
• מדרש נח - ליקוט מגמרא ומדרשים על נח, עם ביאור "תיבת נח", בני ברק תשע"ח.

בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן. בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

לקריאה נוספת

• הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
• הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, שבט תשע"ו.
• רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' תשע"ו
• אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, תשע"ו
• רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' תשע"ו.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא רבי חיים קניבסקי בוויקישיתוף
• רשימת הפרסומים של רבי חיים קניבסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של רבי חיים קניבסקי, באתר רמבי"ש
• הקלטות של הרב קניבסקי באתר "קול הלשון"
• תל-תלפיות לכל ישראל • סדר יומו של הגר"ח קניבסקי, בחדרי חרדים
• ביקורת של הרב קלמן כהנא על הספר 'דרך אמונה' מהרב קנייבסקי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0