הרב יעקב משה חרל"פ
 | |
| לידה | 1882 |
|---|---|
| פטירה | 1951 (בגיל 69 בערך) |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | אמונה, גאולה, עם ישראל, אגדה, תשובה, קבלה, ארץ ישראל |
| תפקידים נוספים | ראש הישיבות "מרכז הרב" ו"בית זבול" ורב שכונת שערי חסד |
| רבותיו | אביו, הרב זבולון חרל"פ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יהושע צבי מיכל שפירא |
| תלמידיו | הרב משה ליב שחור, הרב יוסף ליב זוסמן, הרב ישעיהו משורר, הרב שאול ישראלי, הרב משה צבי נריה, הרב אברהם צוקרמן הרב יהודה עמיטל |
| חיבוריו | מי מרום, בית זבול |
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ[1] (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב - ז' בכסלו ה'תשי"ב) היה תלמיד מובהק של הרב קוק, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול ורב שכונת שערי חסד בירושלים. מחבר ספרים פורה, בנגלה ובנסתר, בהגות ובמחשבה. זכה בפרס הרב קוק לשנת תשי"א.
תולדות חייו
נולד בתרמ"ב בירושלים לרב זבולון ולמרים חרל"פ. אביו שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". בשנת תרנ"ו התחיל ללמוד תורה אצל אביו ואצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, שהיה מקובל ונודע כצדיק וחסיד והיה מרבה באופן קיצוני במנהגי תעניות וסיגופים, וגם את תלמידיו חינך בדרך זו של הסתפקות במועט והתנזרות ממותרות. אחר פטירתו הוציא את כתביו בספר "צבי לצדיק" ומאוחר יותר בספר "ציץ הקודש". בגיל 16 נישא לפסיה, בת אחיו של ר' דוד מקרלין. תקופה קצרה למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים.
בשבועות תרס"ד, בהשפעת ידידו הרב צבי פסח פרנק,[2] נפגש הרב חרל"פ לראשונה עם הרב קוק ביפו. פגישה זו נערכה ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ והגיע ליפו. תוצאות פגישה זו היו משמעותיות ביותר לעיצוב דמותו הרוחנית. בסיפור זכרונותיו מתאר הרב חרל"פ את עוצמת הקשר הנפשי שנרקם בינו לבין הרב:
"הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים"
— אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119
הרב קוק הקפיד להדריך את ר' יעקב משה, שלא ילך בדרך סיגופים העלולה להביאו לעצבות. וכך כתב אליו בערב ראש השנה תרס"ח:
"למען השם שתהיה עבודתו רק בשמחה, בלא שום עצבות ודאגה כלל וכלל... ולמען השם שלא להכביד עליו שום דבר יותר מכח הבריאות, כי זאת היא עצת היצר - 'ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל', כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה לנפש, ויפה שעה אחת של תורה ועבודה במנוחה מאהבה, מכמה ימים של קדרות..."
— אגרות הראי"ה א', אגרת פ"ח
לאחר שעלה רבי יצחק ירוחם דיסקין לירושלים, בשנת ה'תרס"ח, התקרב אליו הרב חרל"פ ואף למד עמו בכתבי אביו, המהרי"ל דיסקין. [3]
בשנת ה'תרס"ט, עם הקמת שכונת שערי חסד בירושלים, מונה לרבהּ, ולאחר מכן מונה גם לרבה של שכונת רחביה.
בשנת תרע"ד יצא יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים למסע התעוררות במושבות הגליל וביקרו במספר מושבות מתוך מגמה לקרב את יושביהן אל היהדות. בשנת ה'תר"פ כתב את החיבור "טובים מאורות" הבא להגן על דברי הרב קוק בספר אורות מפני קנאי ירושלים שיצאו כנגד הספר ואסרו לקרוא בו. בשנת ה'תרפ"ג השתתף במסע השני למושבות יחד עם הרב קוק והרב שלמה אהרונסון.
לאחר פטירת הרב קוק בשנת תרצ"ה, מונה הרב חרל"פ לראש ישיבת מרכז הרב, והיה גם מועמד לכהונת הרב הראשי של ארץ ישראל, אך בסופו של דבר נבחר לתפקיד הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. חרף ההתמודדות שררו יחסי הערכה הדדית בין שני הרבנים. בערך בתקופה זו נישא בנישואים שניים לרבנית האלמנה אידה רבקה דוידובסקי, בתו של הרב שלמה נתן קוטלר שהתגוררה אז עם אביה בירושלים.[4]
בשנת ה'תש"ה נישא הרב חרל"פ לדבורה, אלמנתו של שמואל צבי כהן לה היה נשוי עד פטירתו.[5]
הרב יעקב משה חרל"פ נפטר ביום ז' בכסלו תשי"ב ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
הגותו ומחשבתו
ארץ ישראל
הרב חרל"פ סבר כי בדור הזה הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל
"בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת".
— מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו
עם ישראל
הרב חרל"פ סבר כי כל איש מישראל גם אם חטא, הרי הוא קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. הרב חרל"פ מדגיש הרבה את קדושת ישראל, האדם מישראל, כלל ישראל. לדעתו, קיימת קדושה עצמית בכל אדם מישראל שלא יכולה להתבטל. ולכן, אין ללמד חובה על עם ישראל כי למרות הקליפה הרעה הנראית בחוץ, הרי הפנימיות היא קדושה.
"בכלל הציפיה לישועה, להכיר ולהאמין שראויים ישראל להיגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הליקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים. לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים לגאולה. קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם. כנסת ישראל, במובן האמיתי של מושג כלל ישראל, מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה"
על הנשמות של דור "עקבתא דמשיחא" כתב ש"נשמתם גדולה מאוד" ודווקא משום כך "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות".
הקמת מדינת ישראל
סיפר הרב צבי יהודה קוק:
לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו".
— לנתיבות ישראל ג' עמ' ע"ח
ילדיו וצאצאיו
ילדיו
- הרב יחיאל מיכל חרל"פ, רב בברונקס, נישא לחיה שרה, בתו של זאב שחור
- הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של ראשון לציון
- הרב יוסף דוד זאב חרל"פ, ראש ישיבת "בית זבול" בירושלים
- חיה בריינא, אשת הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש, רב בשכונת זיכרון משה והסביבה
- קיילה יהודית, אשת הרב שמואל ברוך ורנר, שהיה אב"ד בתל אביב
- מרים דבורה, אשת הרב אברהם שדמי (פשדמייסקי), ממלא מקום חותנו בראשות ישיבת "בית זבול"[6]
- חוה דינה, אשת הרב ישראל בארי, רבה של נס ציונה[7]
מצאצאיו
- הרב דוד ורנר, רבה של חדרה, בנו של הרב שמואל ברוך ורנר
- הרב דב צבי קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנה באשדוד, חתנו של הרב שמואל ברוך ורנר
- הרב חיים פרדס, לשעבר אב"ד בתל אביב, חתנו של הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש
- הרב סיני אדלר, לשעבר רבה הראשי של אשדוד, חתנו של הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש
- הסופרת שרה ברגמן, בתו של הרב ישראל בארי
- הרב יצחק מאיר חרל"פ, בנו של הרב חיים זבולון חרל"פ, היה רבה של יקנעם עילית ובהמשך רבם של המושבים הדתיים בית מאיר ושורש ושל קונצרן אסם
- הרב זבולון שדמי, היה רבה של שכונת תל חיים בתל אביב וממונה על כשרות בתי מלון ואולמות ברבנות תל אביב, בנו של הרב אברהם שדמי
מתלמידיו
- הרב משה לייב שחור
- הרב יוסף לייב זוסמן - מגדולי המקובלים בדורו
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
- הרב ישעיהו משורר
- הרב משה צבי נריה
- הרב שאול ישראלי
- הרב אברהם צוקרמן
- הרב שריה דבליצקי
נוסח מצבתו
- ”שר התורה בנגלה ובנסתר
הנודע בחסידות ובפרישתו הנפלאה
לא מש מאהלה של תורה יותר משישים שנה
זקן ויושב בישיבה והעמיד תלמידים הרבה
מרן יעקב משה בהגה"צ מוהר"ר זבולון חרל"פ זצוקלה"ה
בעהמ"ח ספרי בית זבול בהלכה וספר מי מרום באגדה
הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו
ומעולם לא טעם אויר של חו"ל”
- ”שר התורה בנגלה ובנסתר
ספריו
שתי סדרות ספריו העיקריות "מי מרום" ו"בית זבול" מנציחות את זכר הוריו: זבולון ומרים.
- מי מרום - סדרת ספרים במחשבה:
- באור על שמונה פרקים לרמב"ם
- אבות- פירוש על מסכת אבות
- לחם אבירים - "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון".
- כרך על שלוש רגלים
- הגדה של פסח - פירוש על הגדה של פסח
- נימוקי המקראות - הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר.
- מעייני הישועה - על עם ישראל וארץ ישראל ומשנתו הדתית-לאומית
- אורי וישעי - על ראש השנה ויום כיפור
- תהילים ומשלי
- על התפילה
- כרך על חנוכה ופורים
- שיחות על ז' באדר
- רזי לי
- חמישה כרכים של שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בשעת רעוא דרעוין בסעודה שלישית בשבת לפני השקיעה
- בית זבול - שו"ת וחידושים לתלמוד (ששה חלקים).
- הד החיים הישראלים- (נדפס מחדש בסוף מי מרום מעייני הישועה)
- הד הרים - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק.
- ישלח ממרום - קובץ מכתבים לתלמידו הרב משה לייב שחור.
- מכתבי מרום - קובץ מכתבים לבנו הרב יחיאל מיכל.
- צבי לצדיק - על רבו הרב יהושע צבי מיכל שפירא
- טובים מאורות - על אורות של הרב קוק
- אמרות טהורות - ליקוט מאמרים ופתגמים.
לקריאה נוספת
- הרב י. ש. רבינסון (פסבדון של שבתאי דון-יחיא), הרב יעקב משה חרל"פ - לצורתו הרוחני, ירושלים תרצ"ו (חוברת לקידום בחירת הרב חרל"פ לרב הראשי)
- שירת הי"ם - שירת חייו של איש ירושלים הרב יעקב משה חרל"פ - מאת יאיר חרל"פ, בית אל, תשע"ב.
- הרב משה צבי נריה, וראשו מגיע השמימה: על הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 279–296
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב משה חרל"פ |
- דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב משה חרל"פ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1303
- הרב חרל"פ באתר ישיבת מרכז הרב
- הרב חרל"פ בגיליון 'דף לתרבות יהודית' בהוצאת משרד החינוך
- הרב אליעזר מלמד, העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות, באתר בשבע - ערוץ 7
- הרב אליעזר מלמד, הגרי"מ חרל"פ ורבו הגדול (כתבה שנייה), באתר בשבע - ערוץ 7
- שעורים לדמותו (גם בוידאו), באתר ישיבה
- ארכיון שיעורים-הרב חרל"פ מכון מאיר
- הרב חרל"פ באתר mytzadik
- הרב חיים זבולון חרל"פ, בנו של הרב יעקב משה חרל"פ
- 59 שנה לפטירתו של הרב חרל"פ, באתר ערוץ 7, 14 בנובמבר 2010
- אתר המשפחה נסיכות בני דוד חרלפ
- מאיר חובב, הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 12, כסלו תשס"א, עמ' 4
- ד"ר יעקב הדני, הציונות במשנתו של הרב חרלפ
- קטעים מיומנו האישי על הראי"ה קוק באתר אור האורות
- רשימת המאמרים של הרב יעקב משה חרל"פ, באתר רמבי"ש
- יעקב משה חרל"פ, ממצרים ועד הנה, הצופה, 22 באפריל 1940
הערות שוליים
- ^ על משמעות שם המשפחה ראו חרל"פ.
- ^ הרב זאב סולטנוביץ' (בשם הרב צבי יהודה קוק), הרב זאב סולטנוביץ', באתר ישיבת הרב ברכה
- ^ הקדמת בית זבול, ח"א
- ^ ישורון, כרך כז, ירושלים תשע"ב, עמ' תקצ"ח.
- ^ על פי בנה של דבורה - מנחם כהן
- ^ הרבנית מרים דבורה שדמי ע"ה, הפרדס, גיליון 63
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב ישראל בארי (קולנדנר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4500
| הקודם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
ראשי ישיבת מרכז הרב תרצ"ה - תשי"ב |
הבא: הרב צבי יהודה הכהן קוק |
