הרב יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טולידאנו

לידה	י"א באלול ה'תר"ם
פטירה	כ"ד בתשרי ה'תשכ"א (בגיל 80)
שר הדתות ה־3 בממשלות 8-9 3 בדצמבר 1958 – 15 באוקטובר 1960 (שנה ו־45 שבועות) תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון → חיים משה שפירא זרח ורהפטיג ←
תפקידים נוספים ממקימי "הועד המימוני" מנהל בית המדרש לרבנים "תורה וחיים" בטנג'יר אב בית הדין וסגן הרב הראשי בקהיר אב בית דין ורב ראשי באלכסנדריה וחבר בית הדין לערעורים במצרים רב העיר תל אביב

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, כיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

קורות חיים

טולידאנו נולד וגדל בטבריה, ובה למד והוסמך לרבנות בישיבתו של אביו, הרב יהודה טולידאנו. כשגדל היה עסקן ציבורי בעירו ובין השאר הוביל להקמת "הועד המימוני" בשנת 1913, כמו כן שימש חבר ועד העיר וראש מפלגת המזרחי שם. קיימת חלופת מכתבים מתקופה זו בינו ובין תאודור הרצל ונחום סוקולוב. למשך 4 שנים עבר הרב טולידאנו לגור עם המיעוט היהודי בגליל (ושם נמנה עם מקימי בית הספר העברי בפקיעין) אך חזר לטבריה.

במלחמת העולם הראשונה הביאה נתינותם הצרפתית של משפחתו לגירושם בידי הטורקים, יחד עם 800 מתושבי הגליל, אל האי קורסיקה. לאחר הגיעם לאי שימש טולידאנו כרב הקהילה היהודית והיה שותף להקמתם של מוסדות יהודיים במקום. בתום המלחמה בשנת 1920, סייעה ממשלת צרפת לגולים לשוב ארצה וטולידאנו שב לטבריה. עם שוב הגולים ארצה הוא יזם רכישה של הקרקעות סביב קבר הרמב"ם וקבר רבי עקיבא, בניית חומה סביב קבר הרמב"ם ולאחר מכן, ייסוד השכונות הסמוכות, ביניהן שכונת מימוניה שהייתה לשכונה הראשונה מחוץ לחומות.

בין השנים 1926–1928 שימש חבר הרבנות הראשית בטנג'יר, ייסד בה בית דין שעמד בראשותו וניהל בה את בית המדרש לרבנים "תורה וחיים". לאחר מכן - עד שנת 1941, מונה טולידאנו לאב בית הדין וסגן הרב הראשי בקהיר, אב בית דין ורב ראשי באלכסנדריה וחבר בית הדין לערעורים במצרים, תפקידים בהם שימש עד חזרתו לארץ ישראל בעקבות בחירתו לכהונת רב העיר תל אביב בשנת 1942.

בתל אביב-יפו כיהן כרבה הראשי הספרדי של העיר ואב בית דינה. בה הוא הקים את ישיבת "קול יעקב" ויחד עם רבה האשכנזי של העיר, הרב איסר יהודה אונטרמן, ייסד גם את בית הדין המיוחד לענייני עגונות. כהונתו נמשכה משנת 1942 ועד 1958. בבחירות לכנסת השנייה היה שותף לרשימה אמוני ישראל עם אליהו כי טוב, אך מועמדותו בוטלה בגלל היותו רב מכהן.

הוא עזב את תפקידו כרב של תל אביב כדי להתמנות לשר הדתות, בעקבות יציאת המפד"ל מהקואליציה למרות התנגדותו. כיהן בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת 1960 - חודש אחר יום הולדתו ה-80.

בחודש יולי 1960, נשא הרב טולידאנו לאישה את מרים סבאג ממושב תירוש, כבת 20. בתקשורת נמתחה ביקורת ציבורית על מעשה זה אך הוא התגונן וטען כי מבחינתו העניין לגיטימי שכן הוא ציית להלכה ולמנהג הקובע כי יש להמתין שני חגים מפטירת האישה הראשונה וכי "אני איש המזרח ואיני מכוון את צעדי לפי הטעם האירופי אלא לפי ההלכה". שלושה חודשים לאחר נישואיו השניים, נפטר הרב טולידאנו בדירתו במלון המלכים בירושלים כתוצאה מדום לב.

בתו, ג'מילה, הייתה אשתו של שמעון דהאן, ראש העירייה השני של טבריה בשנים 1938-1950.

על שמו רחוב בשכונת בבלי בתל אביב. המועצה הדתית בתל אביב ייסדה את ה"פרס על שם הרב טולידאנו" למחברי ספרות תורנית.

עבודתו ומשנתו

מנעוריו חשף, אסף וחקר הרב טולידאנו, כתבי יד עתיקים, בעיקר מתקופת הגאונים בספרד וצפון אפריקה. רשומים על שמו כמה גילויים בתחום אך גילויו החשוב ביותר הוא כתב היד של פירוש המשניות לרמב"ם בשפה הערבית - כפי שנכתב במקורו. את כתב היד גילה עם אחיו, ברוך טולידאנו, בדמשק. כשכבר גר בישראל היה הרב טולידאנו שותף לחפירות ארכאולוגיות שביצע פרופסור נחום סלושץ בחמי טבריה וכחוקר ותיק בתחום הוא נשלח בשנת 1950, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים - למרוקו, שם גילה כתבי יד חשובים נוספים.

הרב טולידאנו היה ציוני נלהב ועסק רבות בשאלות הלכתיות הנוגעות לנושא זה. גישתו, האישית וההלכתית, הייתה פטריוטית למדי ואוהדת לרעיון הציוני - דבר הניכר גם בתשובותיו ההלכתיות בהן טרח, בין השאר, להסביר מדוע הציונות אינה עומדת בסתירה לשלוש השבועות. לדוגמה: בספרו שו"ת "ים הגדול" הוא תומך נחרצות בעבודה עברית והעדפה של יהודים, כולל יהודים חילוניים, בעת רכישת מוצרים או כוח אדם, אפילו כשמחירם יקר יותר. כמו כן, בתשובה אחרת הוא אוסר לספק כלי נשק ללא-יהודים ובמיוחד בארץ ישראל.

הרב טולידאנו תמך בהקמת "בית משפט הלכתי גבוה" בירושלים שיוכל, בהיווצר התנאים המתאימים, לבצע את חידוש הסמיכה.

ספריו

ספר נר המערב הוא תולדות ישראל במארוקו, דפוס הר"ר א. מ. לונץ, 1911 ירושלים. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

טולידאנו הוא מחברם של ספרים תורניים, מחקרים ותשובות בהלכה. בנוסף, עסק בהוצאה לאור של מקורות וכתיבת היסטוריה (בעיקר על יהדות מרוקו, הרמב"ם וארץ ישראל). זכה בפרס הרב קוק לשנים ה'תשט"ו-ה'תשי"ז.

• אפריון, ביבליוגרפיה של מפרשי רש"י, ירושלים, ה'תרס"ה.
• קונטרס שלש תשובות בדין נדרי אונסין ,מרבי' חיים כפוסי ומוהר"א גאביזון, נערך ונתווספו הערות על ידי הרב טולידאנו, הוסיאטין, ה'תרס"ח
• נר המערב, לתולדות יהודי מרוקו, ירושלים, ה'תרע"א.
• ידי משה, מן פירוש המשניות של הרמב"ם, המקור הערבי העיקרי, המוגה ומתוקן שיצא מתחת רבינו המיימוני, הוצאת מיימוניה, צפת, ה'תרע"ה.
• ספר ים הגדול, קהיר, ה'תרצ"א-1931. שו"ת. ספרו המרכזי.
• קונטריס משיב נפש, נא אמון, ה'תרצ"ו.
• שריד ופליט, תל אביב, ה'תש"ה.
• בת עמי, בענייני עגינות בעקבות השואה, תל אביב, ה'תש"ז.
• מאורות, למלאות שבע מאות וחמשים שנה לפטירת הרמב"ם, תל אביב, ה'תשט"ז.
• אוצר גנזים, אוסף אגרות לתולדות ארץ ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תש"ך (באתר היברובוקס).

לקריאה נוספת

• טוֹלֶדַנוֹ (טוֹלֶידַאנוֹ), האנציקלופדיה העברית (כרך י"ח עמ' 422), ירושלים - תל אביב, ה'תשכ"ו.
• פרופסור צבי זוהר, האירו פני המזרח - הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון - עיון בתשובה הלכתית-רעיונית של הרב יעקב משה טולידאנו עמ' 285–297, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, ה'תשס"א.
• פרופסור אליעזר בשן, היחס לחילונים בארץ ישראל על פי תשובת הרב יעקב משה טולידאנו, קובץ הציונות הדתית כ' ב' עמ' 80–86, ירושלים ה'תשנ"ט.
• ד"ר משה עובדיה, 'תוכנית החלוקה של ארץ ישראל (1937) באספקלריה של הרב יעקב משה טולידאנו', פעמים (ה'תש"ע) 123-122, עמ' 177–191.

--, 'הרב יעקב משה טולידאנו- פעילותו הציבורית ויצירתו הספרותית בטנג'יר', בתוך: משה בר אשר, משה עמאר ושמעון שרביט (עורכים), פאס וערים אחרות במרוקו, אלף שנות יצירה, תל אביב, ה'תשע"ג, עמ' 349–357.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרב יעקב משה טולידאנו בוויקישיתוף

• הרב יעקב משה טולידאנו, באתר הכנסת
• הרב יעקב משה טולידאנו, באתר כנסת פתוחה
• חכם יעקב משה טולדאנו, באתר החכם היומי
• יעקב משה טולידאנו, באתר המועצה המקומית פקיעין
• דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב משה טולידאנו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1322
• מת שר הדתות הרב י. מ. טולידאנו, דבר, 16 באוקטובר 1960, המשך
• נפטר הרב יעקב משה טולידנו, חרות, 16 באוקטובר 1960, המשך
• הרב יעקב משה טולידאנו זצ"ל (ידיעה על פטירתו), שערים, 16 באוקטובר 1960
• שלמה נקדימון, עם שוך סערת-חייו של שר הדתות ז"ל, חרות, 17 באוקטובר 1960
• אברהם אלמאליח, הרב טולידאנו ז"ל כהיסטוריון, כסופר וכחוקר קדמוניות, חרות, 11 בנובמבר 1960, המשך, 18 בנובמבר 1960, המשך (ליום השלושים למותו)
• אברהם עדס, מרן הגרי"מ טולידאנו זצ"ל (ליום השנה הרביעי לפטירתו), בתוך ירחון 'קול סיני' (עורך מ' לוי), גיליון א', כרך ג', תשרי, התשכ"ד, עמ' 20
• דותן גורן, פועלו של הרב טולידאנו בטבריה, 7 ביולי 2006, אתר שוונג
• יאיר אטינגר, הרבי אמר, מותר להתחתן, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008

ספריו

• אפריון, תרס"ה, באתר היברובוקס
• נר המערב, תרע"ה, באתר היברובוקס
• ידי משה, תרע"ה, באתר היברובוקס
• ספר ים הגדול, תרצ"א, באתר היברובוקס
• קונטריס משיב נפש, תרצ"ו, באתר היברובוקס
• שריד ופליט, תש"ה, באתר היברובוקס
• בת עמי, תש"ז, באתר היברובוקס
• מאורות, תשט"ז, באתר היברובוקס
• אוצר גנזים, תש"ך, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28833577יעקב משה טולידאנו