הרב יצחק חיים פרץ
 | |||||
| יצחק חיים פרץ, 2013 | |||||
| לידה |
26 במרץ 1938 (גיל: 86) כ"ג באדר ב' תרצ"ח קזבלנקה, מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 7 במרץ 1950 | ||||
| סיעה | ש"ס, מוריה (סיעת יחיד), יהדות התורה | ||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
| |||||
הרב יצחק חיים פרץ (נולד בכ"ג באדר ב' ה'תרצ"ח, 26 במרץ 1938) הוא רבה של רעננה וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן כיו"ר מפלגת ש"ס, כחבר הכנסת מטעמה וכשר הפנים ושר הקליטה בממשלת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בקזבלנקה שבמרוקו. בגיל 10 עלה לישראל. למד בישיבה התיכונית "מדרשיית נעם" ובחברון, שם היה מקורב למשגיח הרב מאיר חדש ולרב ברוך מרדכי אזרחי, שאותם הוא מחשיב לרבותיו. לאחר נישואיו למד בכולל בפתח תקווה, ובהמשך קיבל סמיכה לרבנות ודיינות מחזון עובדיה.
הרב פרץ הוא דיין בהשכלתו. בגיל צעיר התמנה כרב העיר רעננה. הופיע בתוכנית שבועית בטלוויזיה הישראלית בנושאי יהדות ופרשת השבוע.
בשנת 1984 חיפשו מקימי ש"ס דמות שתוכל למשוך את ההמון הספרדי המסורתי ובנוסף תהווה גשר עם הציבור החרדי ליטאי, והרב פרץ נבחר לעמוד בראש התנועה. לאחר שקיבלה ארבעה מנדטים בבחירות, כיהן הרב פרץ כשר הפנים מטעמה בכנסת ה-11 עד שהתפטר מתפקידו בינואר 1987 עקב סירובו לרישום גרים רפורמים. בהמשך חזר לממשלה וכיהן כשר בלי תיק. פרץ כיהן כשר הקליטה בכנסת ה-12.
על רקע חילוקי דעות עם אריה דרעי[דרוש מקור], בעקבות התרגיל המסריח שנעשה בניגוד לדעתו של הרב שך, הוא פרש מהסיעה וב-25 בדצמבר 1990 והקים סיעת יחיד בשם "מוריה - עם ישראל על-פי תורת ישראל". באותו יום הוא התבטא כי "ש"ס תקעה סכין בלב בוחריה", וציטוט מילים אלו הופיע ביתד נאמן ככותרת ראשית מובלטת בעיתון יום המחרת[1].
לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) חבר ליהדות התורה, שאיחדה את אגודת ישראל ודגל התורה. הוא הוצב במקום השני ברשימת יהדות התורה וכיכב בתעמולת הבחירות של המפלגה במטרה למשוך את מצביעי ש"ס. לאחר מספר ימים פרש הרב פרץ מהכנסת ה-13 בהתאם להסכמה שאם לא יצליח להביא מספר מצביעים גדול למפלגה הוא יפנה את מקומו.
בשנת 2002 לקה הרב פרץ בשבץ במהלך ריאיון רדיו.
בשנת 2002 נבחר לחבר במועצת הרבנות הראשית ובשנת ה'תשס"ח (2008) נבחר שנית[2]. נבחר שוב בספטמבר 2018.
בסיוון תשע"ח החליט היועץ המשפטי של משרד הדתות כי הרב פרץ יישאר בתפקידו גם לאחר גיל 80, לפחות לתקופה מסוימת[3].
התבטאויות
בשנת 1985, בעקבות אסון הבונים, קישר הרב פרץ, שכיהן אז כשר הפנים, בין האסון, שהרוגיו היו תלמידי בית ספר בפתח תקווה, ובין חילולי השבת הקשורים בפרשת קולנוע היכל בעיר. דבריו עוררו סערה והועלו גם מאוחר יותר כדוגמה מפורסמת לניסיון לקשר בין אסונות לסיבתם[4].
בשנות ה-90, כשהחלו גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הכריז הרב פרץ כשר הקליטה כי בדק ומצא שרוב העולים ממדינות אלו הם גויים. דבריו עוררו סערה וראש הממשלה יצחק שמיר דרש שיחזור בו מדבריו, אך הוא סירב.
קישורים חיצוניים
הרב יצחק חיים פרץ, באתר הכנסת - הרב יצחק חיים פרץ, באתר כנסת פתוחה
- עמד בפרץ, יעקב בראון, מקור ראשון, 24 במרץ 2008
משיעורי הרב יצחק חיים פרץ לצפייה באתר בינינו.
הערות שוליים
- ^ יעקב ריבלין, בקהילה, חבול ומרוט: ככה זה כשרב הופך לפוליטיקאי, באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר, 2016 (סיקור היסטורי)
- ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים
- ^ ארי קלמן, פרסום ראשון: הרב יצחק פרץ ימשיך בתפקידו כרב העיר רעננה, באתר בחדרי חרדים, 22 במאי 2018
- ^ אנשיל פפר, מקבלים את האסונות בהבנה ומתפלאים כשהם לא קורים, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
| שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי העלייה והקליטה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי העלייה והקליטה בממשלות ישראל
- בוגרי מדרשיית נעם
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- חברי כנסת מטעם ש"ס
- חברי כנסת מטעם יהדות התורה
- חברי כנסת מטעם סיעות יחיד
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- רבני ערים בישראל
- רבנים חרדים ישראלים
- רעננה: רבנים
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- ישראלים שנולדו ב-1938
- ישראלים ילידי מרוקו