הרי נפתלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־17:22, 11 בדצמבר 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:שלט הסבר בדרך נוף הרי נפתלי.jpg
שלט הסבר בדרך נוף הרי נפתלי
עין רועים
מצפה לירן
תצפית על קריית שמונה ועמק החולה ממצפה לירן

הרי נפתלי הם רכס הרים במזרח הגליל העליון. גבול הרכס ממזרח הוא כביש 90 המסמן את מערב עמק החולה, ממערב - ואדי דובה שבלבנון, מצפון - נהר הליטאני ומדרום - נחל דישון. רק מזרחו של הרכס נמצא בתחומי מדינת ישראל וחלקו המרכזי מכונה רכס רמים. אורכם של הרי נפתלי מצפון לדרום הוא כ-25 ק"מ, ורוחבם ממזרח למערב הוא כ-10 ק"מ. שטח הרי נפתלי הוא כ-210 קמ"ר. פסגת הרכס נמצאת צפונית למנרה, בהר שנאן, שגובהו 902 מטר מעל פני הים.

צמחיית הרכס

בהרי נפתלי מסלולי טיול רבים, ובמזרח הרכס עובר שביל ישראל. מהמזרח ניתן לצפות אל עבר עמק החולה, רמת הגולן והחרמון. מחצית מהרכס הישראלי ניטע על ידי קק"ל, בעיקר באורנים, ברושים ואקליפטוסים. היער הטבעי כולל מגוון עצים ארצישראלי אופייני: אלון מצוי, אלון תולע ואלה ארצישראלית. היער עשיר גם במגוון שיחים ופרחים ייחודיים. לאורך הרכס נובעים מספר מעיינות, בעיקר בחלקו הצפוני.

בדרום הרי נפתלי נמצאת בקעה פורייה - "בקעת קדש", בה מגדלים כרמים ועצי פרי נשירים. הבקעה היא תופעה גאולוגית ייחודית, ומשערים שנוצרה עקב התמוטטות של חללים תת-קרקעיים. טילים שנורו על ידי חזבאללה במלחמת לבנון השנייה פגעו קשות ביער הרי נפתלי. לאחר המלחמה נכרתו עצים רבים שנשרפו, ובמקומם ניטע מגוון של עצי חורש טבעי ומיני מחטניים שונים, ביניהם ארזים רבים.

יישובי ואתרי הרי נפתלי

בהרי נפתלי יישובים מעטים: מנרה, משגב עם, רמות נפתלי, יפתח, מלכיה, מרגליות, דישון ואביבים.

בעבר שכנה בהר נפתלי העיר המקראית קדש בגליל, ששימשה, בין השאר, כעיר מקלט. כיום מזוהה קדש בגליל בתל קדש. אתר קדום נוסף הוא מצודת הונין, מצודה צלבנית שחלקים ממנה נשתמרו במצב מעולה. אתרים נוספים נמצאים לאורך הדרך ביניהם מצודת כ"ח. בקטע הכביש שבין צומת כ"ח לצומת ישע נמצאת נקודת תצפית מצפה רן, ממנה ניתן להשקיף על עמק החולה ורמת הגולן.

דרך נוף הרי נפתלי

זאת דרך באורך 13 ק"מ שנפרצה ברכס הרי נפתלי וממנה תצפיות יפות לעבר קריית שמונה ועמק החולה. הדרך עבירה לכל סוגי הרכב ובחלקים ארוכים היא מכוסה באספלט. במקומות מסוכנים הותקן מעקה בטיחות. הדרך מתחילה בכביש 9977 מעט מזרחית לפניה לכפר גלעדי ומתחברת לכביש 886 כ - 2 ק"מ מצפון לקיבוץ יפתח. לאורך הדרך מספר אתרים:

  • "חניון עין רועים" ובו מעיין קטן שמימיו זורמים לשוקת המשמשת את בעלי החיים בסיבה. לא נדיר למצוא שם תנים וחזירי בר.
  • מצפה על שם לירן סעדיה, בן קריית שמונה שנפל במלחמת לבנון השנייה. המצפור צופה על קריית שמונה ועמק החולה ובמקום הסבר קולי על לירן. על הסלעים נמצאים ציורי קומיקס אותם אייר לירן.
  • החניון הגאולוגי ממנו יוצא שביל לפארק הגאולוגי ובו שלטי הסבר על השכבות הגאולוגיות שנחשפו בשבר הסורי-אפריקני במקום. מחניון זה יש כביש היורד לקריית שמונה.
  • חורבת נזר - במקום שרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה (נקראת על שם הרכס מעליה הנראה כמו כתר).
  • חורבת עקר - שרידי יישוב ביזנטי ששמו לקוח מהמילה הערבית אלע'קר (עקרב). בחורבה נמצאו שרידי חרס ובתי בד ומעיין אכזב. במקום נמצא כיום חניון בחורשת עצי אלון עתיקים.

קישורים חיצוניים

כרמים ועצי פרי נשירים בבקעת קדש
הרי נפתלי - מבט מכיוון עמק החולה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0