הרשות הממשלתית למים ולביוב
הרשות הממשלתית למים ולביוב (בקיצור - רשות המים) היא גוף ממשלתי האחראי על הקצאת המים המופקים במדינת ישראל. סמכויות הרשות מוקנות לה מתוקף חוק המים התשי"ט-1959. הרשות כפופה למשרד התשתיות הלאומיות והיא הרגולטור המקצועי בנושא משק המים בישראל. בעבר נקראה הרשות "נציבות המים", אך במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2006 הפכה, החל מה-1 בינואר 2007, לרשות. הרשות הוקמה עקב פיזור סמכויות בנושאי המים בישראל בין מספר משרדים ממשלתיים, והגעתה של ישראל לסף משבר בנושא מאגרי המים שלה.
ראש רשות המים הוא יו"ר מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב העוסקת באסדרת משק המים ובכלל כך בקביעת כללים להפקה ואספקת מים ובקביעת תעריפי המים. ראש הרשות משמש גם כיו"ר מועצת הניקוז הארצית. הוא אחראי להגיש דו"ח שנתי בנושא מצב משק המים לוועדת הכלכלה של הכנסת.
רקע
ערך מורחב – משק המים בישראל
עקב פיזור הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים, הוחלט על הקמתה של רשות המים, שתאגד נציגים ממשרדי הממשלה השונים הנוגעים למים (בריאות, איכות הסביבה, תשתיות לאומיות, אוצר, חוץ וביטחון) ותוכל להוות גוף רגולטורי שיהיה אחראי על פיתוח ותחזוק משק המים ותכנונו לטווח הארוך.
תפקידי הרשות
הרשות היא הגוף הממשלתי העיקרי הקובע את מדיניות משק המים בישראל. במקרים מסוימים, כמו נושא השמירה על איכות המים, סמכויות הרשות נושקות לאלו של גופים אחרים כמו המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד. הרשות היא אחראית-העל בנושא הקצאת המים בין המגזרים השונים הצורכים מים בישראל: המגזר החקלאי, הצריכה העירונית, התעשייה, התיירות וכו'. בחלק מהמקרים, החלוקה הפנימית בכל מגזר נקבעת על ידי גופים אחרים.
הרשות מופקדת על כל הגופים המפיקים מים בישראל. גורם ההפקה הגדול ביותר שבאחריות הרשות היא חברת "מקורות" המפיקה כ-65% מהמים בישראל, וגם אחראית על הולכתם ברמה הארצית, בעיקר באמצעות המוביל הארצי. שאר הפקת המים מתבצעת על ידי אגודות מים השייכות לגופים חקלאיים או לרשויות מקומיות. הרשות גם מעורבת בהקצאת מים ממקורות חלופיים כמו התפלה או טיהור שפכים. הרשות היא המוסמכת הבלעדית לתת רישיונות לשאיבת מים ולקבוע את התנאים לביצועה, ולהטיל אגרות על פעילות זו.
נושא מרכזי שבאחריות הרשות הוא הגירעון במשק המים בישראל. ראש רשות המים הוא האחראי לקבוע את גובה הקו האדום של מפלס הכנרת, נתון ייחוס המשמש לצורך שאיבה מהאגם. בנוסף, ראש הרשות הוא היחיד האחראי להורות על פתיחת סכר דגניה בשנים ברוכות בגשמים, כאשר קיים חשש שהאגם יעלה על גדותיו. ראש הרשות אחראי גם על קביעת הקו האדום באקוויפר ירקון תנינים. הרשות אחראית גם על מדיניות החדרת מים למי התהום כדי למנוע את המלחתם. בנוסף, הרשות מופקדת על שמירת מקורות המים, והחוק מעניק לה סמכויות להפסיק זיהום חמור שנגרם להם. בפועל, מומחים מתריעים על זיהום מתמשך של מקורות המים ועל ירידה עקבית באיכות מי השתייה בישראל.
ביקורת
באוקטובר 2018 דיווח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על שורה של ליקויים בניהול משק המים בישראל בעשור השני של המאה ה-21[1], וכתב, בין השאר: "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של שינויי האקלים באזור".
המבקר קישר בין כשלים שזיהה בתכנון בר קיימה של משק המים על ידי הרשות, עם ירידת מפלס הכנרת לרדת מתחת לקו התחתון - דבר שעלול לדבריו לגרום לנזק בלתי הפיך בכנרת. המבקר תלה את אחת הסיבות לכך בעובדה ששרי האנרגיה מאז אוקטובר 2010 וראשי רשות המים מאז אותה תקופה לא פעלו להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב למשק המים והגדרת סדרי עדיפויות למשק המים, אף על פי שאלו נדרשו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010.
עוד הוסיף המבקר: "מפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים הטבעיים נמוכים מקוויהם האדומים ובוודאי נמוכים מהקווים הירוקים", וכן, "נפחי מים ניכרים מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים". בנוסף ציין ליקויים נוספים כמו מחסור במאמצים לעידוד חיסכון במים, הימנעות מהגדרת קווים אדומים לחלק ממאגרי המים של ישראל, ושינויים שביצעו ברשות המים בהיקף התפלת המים ללא אישור ממשלה, שיצרו איחורים ביעדי התפלות המים.
רשות המים מסרה בתגובה שלא יכלו לחזות מראש את התופעה האקלימית הנדירה של 5 שנות בצורת רצופות שהכו בישראל בעשור זה, ולכן היה בלתי אפשרי להתכונן לכך כראוי מראש, ומסרו שלמרות האקלים הקשה והשלכותיו, ניהול המים של רשות המים עודנו משמש דוגמה למדינות רבות בעולם שלומדות כיצד להתמודד עם שינויי האקלים.
נציבי המים ומנהלי רשות המים
| שם | תפקיד | התחלת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
| צבי נוימן | נציב המים | 1959 | 1959 |
| מנחם קנטור | נציב המים | 1959 | 1977 |
| מאיר בן מאיר | נציב המים | 1977 | 1981 |
| צמח ישי | נציב המים | 1981 | 1991 |
| דן זסלבסקי | נציב המים | 1991 | 1992 |
| גדעון צור | נציב המים | 1992 | 1996 |
| מאיר בן מאיר | נציב המים | 1996 | 2000 |
| יעקב אפרתי | נציב המים (מ"מ) | 2000 | 2000 |
| שמעון טל | נציב המים | 2000 | 2006 |
| דוד ירוסלביץ | נציב המים | 2006 | 2006 |
| אורי שני | מנהל רשות המים | 2007 | 2011 |
| אלכסנדר קושניר | מנהל רשות המים | 2011 | 2016 |
| משה גראזי | מנהל רשות המים (מ"מ) | 2016 | 2017 |
| גיורא שחם | מנהל רשות המים | 2017 | מכהן |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הרשות הממשלתית למים ולביוב
- דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים, 2001, באתר הכנסת
- אבי בר-אלי, ספינים וקמפיין שקרי: מה מסתירה מכם רשות המים, באתר TheMarker, 10 ביוני 2016
אורה קורן, "אם גם 2019 תהיה שנת בצורת - הבעיה באספקה תגיע לבתים", באתר TheMarker, 17 בינואר 2018
הערות שוליים
| רשויות המים בישראל | |
|---|---|
|
