הרשימה המשותפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:30, 24 בנובמבר 2020 מאת מקוה (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "היבא יזבק" ב־"היבה יזבק")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרשימה המשותפת
القائمة المشتركة
קובץ:Harsheima Logo BLK.svg
מדינה ישראלישראל ישראל
מנהיגים איימן עודה
אידאולוגיות מדינת כל אזרחיה, שתי מדינות, פאן ערביות לאומיות ערבית, אנטי-ציונות
אותיות ודעם
שיא כוחה 15 (הכנסת ה - 23)
שפל כוחה 13 (הכנסת ה - 20)
נוצרה מתוך חד"ש, רע"מ, תע"ל, בל"ד
מיקום במפה הפוליטית שמאל רדיקלי
צבעים רשמיים טורקיז
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
15 / 120
jointlist.org.il

הרשימה המשותפתערבית: القائمة المشتركة; בתעתיק מדויק: אל-קָאאִמַה אל-מֻשְתַרַכַּה) היא סיעה ורשימה משותפת לכנסת של המפלגות הערביות בל"ד, רע"ם, תע"ל ומפלגת חד"ש. היא התמודדה בבחירות לכנסת ה-20 וחזרה להתמודד בבחירות לכנסת ה-22 ובחירות לכנסת ה-23, כשבכולן עמד בראשה איימן עודה.

היסטוריה

הכנסת העשרים

מימין: אחמד טיבי, איימן עודה ומנסור עבאס בזמן ההכרזה על הקמת הרשימה המשותפת
פעילים של הרשימה המשותפת

עקב העלאת אחוז החסימה במרץ 2014, התקיים משא ומתן בין ראשי חד"ש, בל"ד, רע"ם תע"ל ומד"ע לקראת ריצה משותפת שלהן בבחירות. המהלך נתמך על ידי בל"ד, תנועת תראבוט וחלקים מחד"ש בהובלת היו"ר מוחמד ברכה, אך הייתה לו התנגדות בקרב מיעוט מסניפי חד"ש, מתוך חשש למידת עצמאותה של המפלגה במערך כזה[1]. לבסוף הצטרפה חד"ש לרשימה המשותפת בהחלטה שהתקבלה ברוב גדול במועצת חד"ש הארצית, לאחר שהובהר שכל מפלגה ברשימה המשותפת תשמור על עצמאותה האידאולוגית ועל עצמאות מנגנוניה.

ב-23 בינואר 2015 הסתיים המשא ומתן בהצלחה ובכנס בנצרת הוצגה הרשימה המשותפת לסיעות חד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"ם. בראש הרשימה הועמד מזכיר חד"ש איימן עודה, ואחריו יו"ר רע"ם מסעוד גנאים, יו"ר בל"ד ג'מאל זחאלקה ויו"ר תע"ל אחמד טיבי. בקרב 14 המקומות הראשונים ברשימה, שנחשבו ריאליים, מוקמו 5 מועמדים מטעם חד"ש, 4 מועמדים מטעם בל"ד, 3 מועמדים מטעם רע"ם ו-2 מועמדים מטעם תע"ל. סוכם כי מקומות 12 ו-15 יתחלפו ברוטציה בין תע"ל ורע"ם, ומקומות 13 ו-14 יתחלפו ברוטציה בין חד"ש ובל"ד.

ברשימה שולבו במקומות שנחשבו ריאליים נציגים של כלל הדתות, אם כי רובם המוחלט בני דת האסלאם (כולל הנציג הבדואי טלב אבו עראר), שני נציגים לדת הנוצרית (עאידה תומא סלימאן ובאסל גטאס), דרוזי אחד (עבדאללה אבו מערוף), ויהודי אחד (דב חנין). במקביל, שולבו ברשימה שתי נשים במקומות ריאליים (עאידה תומא סלימאן במקום החמישי, וחנין זועבי במקום השביעי).

בתחילת חודש מרץ ניסו מפלגות "המחנה הציוני" ו"מרצ" לפתוח את הסכם העודפים ביניהן, ולהחליפו בהסכם עודפים בין "המחנה הציוני" ל"יש עתיד", ובין "מרצ" לרשימה המשותפת, אך ניסיון זה טורפד על ידי נציגי בל"ד ורע"ם ברשימה, שהביעו התנגדות נחרצת ליוזמה, מכיוון שמרצ מוגדרת כמפלגה ציונית[2][3]. לעומת זאת, יו"ר הרשימה איימן עודה הביע תמיכה במהלך[4].

בבחירות לכנסת ה-20 הרשימה התחזקה בשני מושבים והגיעה ל-13 מושבים, שהתחלקו כך: 5 מושבים לחד"ש, 3 לבל"ד, 3 לרע"ם, ו־2 לתע"ל.

בכך קבע הגוש המפלגתי המיוצג ברשימה המשותפת שיא היסטורי של מנדטים בכנסת. בל"ד ורע"ם שמרו על כוחן, תע"ל עלתה לראשונה בתולדותיה ל-2 מנדטים, וחד"ש שחזרה את שיא המנדטים שלה לאחר 38 שנים. ההתמודדות המשותפת הצליחה לסחוף את הציבור הערבי ומספר המצביעים לגוש עלה בכ-100,000. שיעור ההצבעה בציבור הערבי עלה מכ-56% בבחירות לכנסת ה-19 לכ-64%, ושיעור ההצבעה למפלגות הלא-ציוניות בציבור הערבי קפץ לשיא היסטורי של כ-85%.[דרוש מקור]

כתוצאה מההצלחה בבחירות, התחזקות כוחו של הגוש והפיכת הרשימה המשותפת לסיעה השלישית בגודלה בכנסת, השיגו מפלגות הרשימה ייצוג חסר תקדים בוועדות הכנסת, וחברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) מונתה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ובכך הייתה הראשונה אי פעם מטעם מפלגות הרשימה שעומדת בראש אחת מחמש הוועדות הקבועות של הכנסת.

בספטמבר 2016, לאחר מותו של שמעון פרס, הרשימה המשותפת נמנעה מלהשתתף בהלווייתו, בנימוק שהיה "ביטחוניסט של הכיבוש"[5][6]. החלטה זו ספגה ביקורת קשה, הן בציבור היהודי[7][8] והן בציבור הערבי[9][10][11].

הרשימה המשותפת התנגדה להצהרת טראמפ שירושלים היא בירת ישראל. ב-22 בינואר 2018 נאם סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס בכנסת. הח"כים הערביים הפריעו לנאום והניפו כרזות שבהן נכתב באנגלית ש"ירושלים היא בירת פלסטין". בעקבות ההפרעה הם הורחקו מהמליאה ופונו בכוח על ידי סדרני משמר הכנסת[12].

בינואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, התפצלה תע"ל מהרשימה המשותפת לסיעה נפרדת. בפברואר אותה שנה הוחלט כי במקום רשימה משותפת יתמודדו בבחירות 2 רשימות בנפרד: רשימה משותפת של חד"ש ותע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, ורשימה משותפת של רע"ם ובל"ד בראשות מנסור עבאס[13].

הכנסת העשרים ושתיים

ב-20 ביוני 2019 הודיעו המפלגות חד"ש, תע"ל, רע"ם, בל"ד שירוצו במשך הבחירות לכנסת ה-22 יחד במסגרת הרשימה המשותפת כאשר איימן עודה יו"ר מפלגת חד"ש יעמוד בשנית בראש הרשימה, לאחר שירדו בכוחם בכנסת ה-21 משלושה עשר מנדטים לעשרה מנדטים, אך ב-16 ביולי התגלה משבר בין הסיעות בשאלת הרכב הרשימה לכנסת[14]. ב-27 ביולי, חד"ש, רע"ם ותע"ל הכריזו על ריצה משותפת. למחרת הודיעה בל"ד כי היא שבה גם כן לריצה תחת הרשימה המשותפת[15].

הכנסת העשרים ושלוש

הרשימה המשיכה גם לבחירות לכנסת העשרים ושלוש והעלתה את כוחה ל-15 מנדטים.

נציגי הרשימה בכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת קולות מושבים חברי הכנסת הערות
הכנסת העשרים (2015) 446,583
13 / 120
  1. 21 בפברואר 2017 – באסל גאטס התפטר בעקבות הברחת טלפונים לאסירים ביטחוניים, במקומו נכנס ג'מעה אזברגה
  2. 11 באוגוסט 2017 – עבדאללה אבו מערוף התפטר ובמקומו נכנס סעיד אלחרומי במסגרת הסכם רוטציה
  3. 20 בספטמבר 2017 – אוסאמה סעדי התפטר ובמקומו נכנס אבראהים חג'אזי במסגרת הסכם רוטציה
  4. 25 באוקטובר 2017 – אבראהים חג'אזי התפטר ובמקומו נכנס יוסף עטאונה במסגרת הסכם רוטציה
  5. 9 בפברואר 2017 – יוסף עטאונה התפטר ובמקומו נכנס ואאל יונס במסגרת הסכם רוטציה
  6. 10 באוגוסט 2018 – ואאל יונס התפטר ובמקומו נכנסה ניבין אבו רחמון במסגרת הסכם רוטציה
הכנסת העשרים ושתיים (2019) 470,211
13 / 120
הכנסת העשרים ושלוש

(2020)

581,540
15 / 120

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרשימה המשותפת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אמיר תיבון‏, יחד או לחוד: האיחוד בין המפלגות הערביות עדיין תקוע, באתר וואלה!‏, 25 בדצמבר 2014
  2. ^ אריק בנדר, ‏בל"ד פיצצה את הסכם העודפים עם מרצ: לא חותמים עם ציונים, באתר מעריב השבוע
  3. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏גלאון: "סירוב הרשימה המשותפת מוכיח שהם נכשלו במבחן השותפות", באתר מעריב השבוע
  4. ^ אתר למנויים בלבד אילן ליאור, ג'קי חורי, מאמץ לשינוי הסכמי העודפים במרכז-שמאל מחשש לאובדן מנדטים, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
  5. ^ אלי אשכנזי‏, מנהיג שנוי במחלוקת: ח"כים ערבים לא ישתתפו בהלווייתו של פרס, באתר וואלה!‏, 29 בספטמבר 2016
  6. ^ אריק בנדר, ‏איימן עודה מתגונן: "משתתף בכאב המשפחה, אך לא אגיע לאירוע אבל לאומי", באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2016
  7. ^ בן כספית, ‏המנהיגים הערבים שהחרימו את לוויית פרס ירקו לנו בפרצוף, באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2016
  8. ^ אתר למנויים בלבד אורי משגב, עודה, אבו מאזן יכול ואתה לא?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016.
  9. ^ חדשות 2, ‏ערביי ישראל נגד הרשימה המשותפת: היו צריכים להשתתף בהלוויית פרס, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 באוקטובר 2016‏
  10. ^ רעות רימרמן, רענן בן צור ויעל פרידסון, ראשי רשויות ערבים בשבעה של פרס: 'מחרימי ההלוויה עשו זאת על דעתם הפרטית', באתר ynet, 2 באוקטובר 2016
  11. ^ Arab council heads on Joint List funeral boycott: 'they will pay' באתר ynetnews,‏ 2 באוקטובר 2016.
  12. ^ מורן אזולאי, כרזות ירושלים והעימות הפיזי: תיעוד מהמהומה בכנסת, באתר ynet, 22 בינואר 2018.
  13. ^ ערוץ 7, "הרשימה המשותפת" מתפצלת ל-3, באתר ערוץ 7, 21 בפברואר 2019
  14. ^ דניאל סיריוטי, "משבר במפלגות הערביות: בוטלה הכרזה על הקמת הרשימה המשותפת מחדש" ישראל היום 16.07.2019
  15. ^ דניאל סיריוטי, ‏בחירות לכנסת ה-22, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2019


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0