השחתת אתר אינטרנט
השחתת אתר אינטרנט היא תקיפה של אתר אינטרנט שמטרתה, על פי רוב, היא החלפת דף הבית של האתר. השחתת האתר יכולה להיעשות רק בהינתן ההרשאות המתאימות לשינוי תוכן האתר, הרשאות המושגות במרבית המקרים על ידי ניצול פרצת אבטחה באתר עצמו או בשרת המריץ אותו. חוקרי אבטחת מידע מונים מספר סיבות הגורמות להאקר להשחית אתרים[1]:
- כאמצעי לקידום מעמדו של ההאקר המבצע בקרב קהילת ההאקרים.
- כאמצעי להעברת מסרים אידאולוגים באמצעות האתר המושחת.
- כתחביב של האקרים צעירים, בדומה לריסוס כתובות גרפיטי בשנות ה-80.
השחתת אתרים בישראל
הסכסוכים השונים שידעה ישראל הציבו את אתרי האינטרנט המזוהים עימה במאבק מול קבוצות האקרים המתנגדות לה, רובן מוסלמיות. ריבוי התקיפות שבוצעו על אתרים בישראל אף נחשב לעיתים לנדבך במערכה שבין ישראל לעולם הערבי, תחת הכינוי ג'יהאד אלקטרוני.[2] ביוני 2006, בעקבות מבצע צה"ל ברצועת עזה, נפתח גל חסר תקדים של פריצות ללמעלה מ-750 אתרים ישראלים תוך יממה והשחתתם בידי האקרים ערבים ומוסלמים מכל רחבי העולם, בייחוד בידי קבוצת Team Evil המרוקנית.[3] באפריל 2008 הושחת אתר בנק ישראל למשך מספר ימים על ידי קבוצת האקרים ערבים.[4]
פרוץ מבצע עופרת יצוקה בשלהי 2008 הביא לגל השחתות נוסף של אתרים ישראלים בידי קבוצות האקרים מורחבות שכינו את עצמן Jurn-Team & Cyber-Terrorist & Team-Evil. במקרה זה ההשחתה בוצעה באמצעות התחברות לגיטימית לשרת שמות התחום הישראלי המרכזי והפניית כתובות האתרים שהושחתו לאתר מוכן המכיל תוכני הסתה אנטי-ישראלים.[5]
בשנת 2019 קבוצת האקרים פלסטינים מקבוצת אנונימוס, הצליחה להשחית מיליוני דפי אינטרנט ישראליים על ידי פריצה לתוסף נגישות. מטרתם הייתה פוליטית, בעקבות הכרת ארצות הברית בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- השחתת אתרים, אתר אבטחת המידע הממשלתי - cert.gov.il
הערות שוליים
- ^ צמרת פרנט, השחתת אתרי אינטרנט ללא סיבה הפכה לענף ספורט ברשת, כלכליסט
- ^ פתווה של אל-אזהר, המגדירה ג'יהאד אלקטרוני באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ גל מור ואהוד קינן, בעקבות המבצע בעזה: מאות אתרים נפרצו, ynet
- ^ אדריאן פילוט, האתר של בנק ישראל מושבת - עקב מתקפת האקרים, כלכליסט
- ^ דקל ויסמן, המלחמה ברשת נמשכת: בין הנפגעים - ynet ובנק דיסקונט, TheMarker
