השירות המטאורולוגי הישראלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:41, 13 ביוני 2018 מאת ישראל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו השירות
שדה התעופה בלוד בו שכן השירות המטאורולוגי עם הקמתו, בצילום משנות ה-30 של המאה ה-20
התחנה המטאורולוגית במנזר בית ג'מאל

השירות המטאורולוגי הישראלי הוא יחידת סמך במשרד התחבורה האחראית לחיזוי מזג האוויר, אספקת מידע מטאורולוגי וחקר האקלים בישראל. ראשיתו בשנת 1937 במסגרת ממשלת המנדט הבריטי, והוא חבר בארגון המטאורולוגי העולמי מאז 1949. השירות מפעיל יותר מ-150 תחנות מדידה ברחבי ישראל, ומרכזו בקצה הצפון-מערבי של ראשון לציון, בשטחו של מרכז וולקני ליד מחלף השבעה.

היסטוריה

מדידות מטאורולוגיות נערכו בארץ ישראל עוד במאה ה-19, על ידי גורמים שונים כדוגמת הטמפלרים. התחנה המטאורולוגית הוותיקה ביותר בישראל הפועלת עד היום באותו מקום, נמצאת במנזר בית ג'מאל. היא הוקמה בשנת 1919. עם הגעת הבריטים, החלו מדידות בחמש תחנות שהיו כפופות לשירות המטאורולוגי המצרי[1] ותחנות מדידת גשם הוקמו במקומות רבים. גם מוסדות התנועה הציונית היו שותפים להקמת תחנות מדידה ביישובים החדשים שנוסדו בשנות ה-30 של המאה ה-20. ראשיתו של השירות המטאורולוגי הוא בענף שהוקם ב-1937 כחלק מהמחלקה לתעופה אזרחית של ממשלת המנדט הבריטי, בסיועו של ד"ר אברהם ברוך, מנהל התחנה המטאורולוגית של עירית תל אביב, שקיבל על כך אות כבוד מהממשלה הבריטית[2]. רודולף פייגה, יהודי יוצא גרמניה, הקים את השירות עבור הבריטים[3] ומקום פעילותו היה בשדה התעופה בלוד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סופח השירות לחיל האוויר המלכותי ומטהו הועבר בתחילה לרמלה ואחר כך לירושלים. בתום המלחמה אוזרח השירות בהדרגה וחזר בחלקו ללוד, אך הנהלתו נותרה בירושלים. ב-1948, עם עזיבת הבריטים הפך השירות לישראלי ובמלחמת העצמאות שוב ננטשה העמדה בלוד. עם הקמת המדינה נחלקה האחריות לשירות בין חיל האוויר והיחידה האזרחית[4], באחריות משרד התחבורה[5]. משרדי השירות רוכזו ברובם בקריה. כעבור זמן קצר הפכו כל היחידות לאזרחיות ויחידת החיזוי בלוד סיפקה שירותים לחיל האוויר. באותה עת חבר השירות לארגון המטאורולוגי העולמי[6].

ב-1958 חתמה ישראל עם הארגון המטאורולוגי העולמי על הסכם להקמת מרכז מטאורולוגי חדש בבית דגן[7]. המרכז נחנך ב-1962 וכל יחידות השירות הועברו אליו. כחלק מההסכם עם הארגון העולמי, סיפק המרכז מאז שירותים מטאורולוגיים גם למדינות אחרות. ב-1969 החל השירות המטאורולוגי את השימוש במחשב הראשון לחיזוי מזג האוויר שהוביל לעליית מדרגה ביכולות החיזוי והדיוק. בשנות ה-90 הורחב מגוון השירותים שהשירות סיפק. כיום מקושר מרכז החישובים של השירות בחיבור מהיר לרשת התקשורת הבינלאומית של ארגון המטאורולוגי העולמי ומסייע בכך לשיפור החיזוי שלו ושל שירותים מטאורולוגיים מקבילים. בשנת 2007 מנה השירות כ-90 עובדים.

פעילויות עיקריות

תחומים עיקריים בהם פועל השירות המטאורולוגי:

  • חיזוי מזג האוויר - השירות מספק באופן שוטף את תחזיות מזג האוויר בישראל ומפרסם אזהרות בעת תנאי מזג אוויר קיצוניים. התחזיות מיועדות גם לתחום התעופה, השיט, החקלאות ולמגזרים נוספים דוגמת מפעלי תעשייה ואנרגיה. מחשבים המקושרים לרשת מטאורולוגית בינלאומית ומערכות נוספות כדוגמת מכ"ם לחיזוי גשם מסייעים בהכנת התחזית.
  • ניהול מאגר נתונים היסטורי - השירות אוסף את הנתונים האקלימיים ההיסטוריים כחלק מהמחקר וההבנה של מגמות אקלימיות וההצבעה על תופעות מזג אוויר חריגות.
  • ניטור זיהום האוויר - השירות מפעיל מערכת מעקב אחר מזהמי אוויר גדולים (כתחנות כוח ובתי זיקוק) ומספק נתוני זיהום אוויר תוך התחשבות בתנאים המטאורולוגיים המשפיעים על זיהום האוויר. כמו כן, מתבצע מעקב אחר רמות הקרינה העל-סגולה.
  • תחזיות אקלימיות - השירות מפרסם תחזית עונתית לחודשי החורף (דצמבר עד פברואר).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דין וחשבון של ה.מ. הנציב העליון, דואר היום, 26 בספטמבר 1921
  2. ^ אותות כבוד בריטיים למי ובעד־מה?, דבר, 5 בפברואר 1946
  3. ^ רודולף פייג ז"ל, הבוקר, 14 ביוני 1948
  4. ^ אזכרה לרודולף פייגה ז"ל, חרות, 20 במאי 1949
  5. ^ פרצנו את המצור הימי והאווירי, על המשמר, 30 ביולי 1948
  6. ^ ישראל לארגון מטריאולוגי, על המשמר, 29 בספטמבר 1949
  7. ^ ב-1988 סופח שטח המרכז לשטחה המוניציפלי של ראשון לציון



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0