התזמורת הפילהרמונית הישראלית
 | |
| סמליל התזמורת הפילהרמונית הישראלית המורכב ממפתח פה הפוך, קולן וחנוכייה | |
| מייסד | ברוניסלב הוברמן |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | תל אביב־יפו, ישראל |
| אולם קונצרטים | היכל התרבות |
| מנצח | זובין מהטה |
התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הפילהרמונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.
התזמורת בתקופת היישוב
התזמורת נוסדה על ידי הכנר ברוניסלב הוברמן, שהביא לארץ מוזיקאים יהודים רבים מגרמניה הנאצית, רבים מהם הנגנים הטובים ביותר בתזמורות אירופה שגורשו ממשרותיהם על ידי הנאצים. בעת היווסדה נקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (Palestine Symphony Orchestra).[1]
על קונצרט הפתיחה שלה, שנערך באולם יריד המזרח בתל אביב ב־26 בדצמבר 1936 ניצח המנצח הנודע ארטורו טוסקניני.[2] בקונצרט זה ניגנה התזמורת את היצירות הבאות:
- הפתיחה "סולם המשי" של רוסיני
- הסימפוניה מס' 2 ברה מז'ור מאת ברהמס
- הסימפוניה "הבלתי גמורה" מס' 8 מאת שוברט
- נוקטורנו וסקרצו מתוך "חלום ליל קיץ" מאת פליקס מנדלסון־ברתולדי
- הפתיחה "אוברון" מאת ובר
בין השנים 1939–1945 כיהן ליאו קסטנברג כמנהלה. בתקופה זו, בשנות מלחמת העולם השנייה, הופיעה התזמורת ב־140 קונצרטים המיועדים לחיילי בעלות הברית בחזיתות השונות, לרבות הופעה בפני חיילי הבריגדה היהודית באל עלמיין בנובמבר 1944 ובנובמבר 1945, בתום מלחמת העולם השנייה, בקונצרטים חגיגיים בבלגיה.
בשנת 1948 ניתן לה השם "התזמורת הפילהרמונית הישראלית"[3] (The Israel Philharmonic Orchestra).
התזמורת בתקופת המדינה
עם קום המדינה ב־1948 הוסב שמה ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית". היא נחשבת לאחת התזמורות הטובות בעולם מסוגה, ומרבה להופיע ברחבי העולם. טובי המנצחים רואים לעצמם אתגר לנצח עליה. אחד מהם הוא זובין מהטה שהיה למנהל המוזיקלי של התזמורת. טובי הסולנים בעולם רואים לכבוד להופיע במסגרת התזמורת, ועם הישראלים שביניהם נמנים הכנרים פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן.
מאז היווסדו של היכל התרבות בתל אביב בשנת 1957, הוא מהווה את אולם הבית של התזמורת. כמו כן התזמורת מופיעה גם בבנייני האומה שבירושלים ובאודיטוריום שבחיפה.
בכל שנה, נוהגת התזמורת הפילהרמונית לנגן בקונצרט הראשון של כל אחת מהסדרות, גרסה מיוחדת לתקווה - ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.
המנצח האיטלקי ג'נאנדראה נוזדה משמש בתור מנצח אורח ראשי של התזמורת, מאז מאי 2011.
המנצח הגרמני קורט מאזור היה מנצח אורח בר־כבוד של התזמורת עד מותו בשנת 2015.
המנצח שלום רונלי־ריקליס שהיה אז עוזר המנצח של זובין מהטה באותה תקופה, הקים בשנת 1984 את התזמורת הפילהרמונית הצעירה שפועלת בשיתוף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמרכז למוזיקה ירושלים.
שיאי התזמורת
- המסע הארוך ביותר - ב־1960, מ־11 באוקטובר עד 23 בדצמבר, ערכה התזמורת מסע מקיף עולם, ובמסגרתו הופיעה בצרפת, ארצות הברית, יפן והודו.
- קהל המאזינים הגדול ביותר - באוגוסט 1988 קיימה התזמורת קונצרט מיוחד בניצוחו של זובין מהטה בפארק הירקון בתל אביב. הסולנים היו הזמר פלאסידו דומינגו והכנר יצחק פרלמן. אומדים את קהל המאזינים שנכח באירוע בכמאה אלף איש, מספר המאזינים הגדול ביותר שנכח בקונצרט קלאסי בישראל.
בשנת 1963 קיבלה הפילהרמונית את פרס אנגל למוסדות מוזיקליים בישראל.
| המלחינים המושמעים ביותר ברפרטואר התזמורת הפילהרמונית הישראלית (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| לודוויג ואן בטהובן | 3141 |
| וולפגנג אמדאוס מוצרט | 2933 |
| יוהנס ברהמס | 1815 |
| פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי | 1452 |
| פליקס מנדלסון־ברתולדי | 962 |
| המלחינים הישראלים המושמעים ביותר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית (נכון לסוף שנת 1992) | |
| המלחין | מספר ביצועים |
| פאול בן חיים | 335 |
| מרק לברי | 165 |
| עדן פרטוש | 150 |
| יוסף טל | 120 |
| נעם שריף | 111 |
יועצים/מנהלים מוזיקליים
עד שנת 1977 לא היו לתזמורת מנהלים מוזיקליים. המנצחים שעמדו בקשר הקרוב ביותר עם התזמורת נקראו יועצים מוזיקליים.
- ויליאם שטיינברג (1936-1938)
- ליאונרד ברנשטיין (1947-1949; מנצח כבוד מאז 1988) לאחר מותו החליטה עיריית תל אביב־יפו לקרוא לכיכר התזמורת על שמו.
- פול פאריי (1949-1950)
- ברנרדינו מולינרי (1950-1957)
- ז'אן מרטינו (1957-1959)
- זובין מהטה (1968-היום) (יועץ מוזיקלי 1968-1977; מנהל מוזיקלי מאז ואילך) (ב־26 בדצמבר 2016 הודיע מהטה על סיום כהונתו כמנהל המוזיקלי של התזמורת באוקטובר 2019 אחרי שישלים 50 שנות כהונה).
- להב שני (החל מעונת הקונצרטים 2020/21)
לקריאה נוספת
- אורי טפליץ, הפילהרמונית הישראלית, סיפורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
- מיכאל אוהד, הפילהרמונית, הוצאת כתר, תל אביב, 1986.
- לידתה של תזמורת: ייסוד התזמורת הארץ־ישראלית כפי שהוא משתקף במכתביו, נאומיו ומאמריו של ברוניסלב הוברמן, הוצאת יחדיו, תשמ"ו 1986.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: התזמורת הפילהרמונית הישראלית |
אתר האינטרנט הרשמי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית- הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית באתר עיריית תל אביב
קונצרט התזמורת הפילהרמורנית בניצוחו של טוסקניני, תל אביב, 1938, סוכנות המידע המרכזית הבריטית (Central Office of Information)- התזמורת הפילהרמונית בניצוחו של מיכאל טאובה בסרט "בית אבי", 1946/7
- מיכאל אוהד, "התזמורת הבלתי מנוצחת", דבר, 19 בדצמבר 1958
- הופעה נדירה של התזמורת הפילהרמונית בפני חיילים בסיני (רפידים), 28 בנובמבר 1967, ארכיון צה"ל (ללא קול)
- חנה ידור, תמונה קבוצתית עם תזמורת, מעריב, 25 בדצמבר 1986
- חנה ידור, קונצרט חגיגי ליום הולדת התזמורת, מעריב, 28 בדצמבר 1986
- יוסי שיפמן, ריאיון עם יהושע פסטרנק, יו"ר הפילהרמונית, באתר הבמה, 12 בספטמבר 2012
אמיר מנדל, האם הפילהרמונית רק מדשדשת או ממש צועדת לאחור?, באתר הארץ, 24 ביולי 2016- חגי חיטרון, 80 שנה לפילהרמונית: הסיפורים מאחורי הכלים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2016
- אלעד אוזן, מי מנצח? הפילהרמונית חוגגת 80 וזוכה להערכה בעולם, אבל לא מקדמת את התרבות המקומית, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בינואר 2017
- אריה כנרתי, "עונה חדשה", דבר, 31 במאי 1979
- ישראל היום, להב שני מחליף את זובין מהטה בפילהרמונית
הערות שוליים
- ^ Orchestra of Exiles (באנגלית)
- ^ מנשה רבינוביץ', התזמורת הארץ ישראלית בניצוחו של טוסקאניני, דבר, 28 בדצמבר 1936
- ^ לפי מכתב על נייר מכתבים רשמי של התזמורת מה־29 במאי 1947 (מס' קטלוגי: MUS 065 / B9) במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית
