ונדליזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:04, 10 ביוני 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מעריב" ב־"מעריב")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרפיטי, ונדליזם

וַנְדָלִיזְם (Vandalism) או מַשְׁחִיתָנוּת[1] היא תופעה שבה אנשים משחיתים רכוש פרטי או ציבורי שאינו שייך להם, בדרך כלל ללא סיבה רציונלית, בלא להפיק רווח ישיר מההשחתה.

מקור המונח

המונח נטבע ב-1793 במהלך שלטון הטרור במהפכה הצרפתית, כדי לתאר את ההרס והחורבן שנגרם לכנסיות על ידי פעילים אתאיסטים במהלך רדיפות הנצרות שנחשבה עוינת למהפכה. הראשון שפרסם אותו היה הכומר ואיש הציבור אנרי גרגואר בדו"ח שלו "על ההרס שנגרם עקב הוונדליזם" מ-10 בינואר 94'.[2] המושג נשאל משמם של השבטים הוונדלים, אשר החריבו את האימפריה הרומית במאה ה-5, ובתוך כך הרסו והשחיתו את אוצרות האמנות והאדריכלות של רומא העתיקה והמפוארת.

המונח ונדליזם מתייחס בדרך כלל להשחתה של רכוש ציבורי, כגון ריסוס כתובות גרפיטי על קירות, עקירת פנסים וספסלים, ניפוץ מנורות וחלונות ראווה של חנויות וחבלה במכוניות חונות.

לעיתים קיים מניע פוליטי, אידאולוגי, לאומי או דתי למעשה ההשחתה. כך למשל מושחתות אנדרטאות המזוהות עם אידאולוגיה מנוגדת לזו של המשחית, או שנפגע רכוש ציבורי ופרטי באזורי מגורים של קבוצה אתנית, השרויה ביחסי יריבות עם זו של המשחית.

הקשר חברתי

ונדליזם נחשב בחברה כמעשה לא לגיטימי, המבוסס על פחדים הנוגעים לביטוי עצמי ועל פריקת תסכול הנובע מכישלון בהתמודדות עם החיים בדרכים נורמטיביות. משום כך במקרים רבים מבצעי המעשים הוונדליסטיים הם בני נוער וצעירים. לעיתים נעשה ונדליזם בתום לב עקב אי-ידיעת החוק או אי-הבנה של משמעות המעשה. בוונדליזם כלולים מספר עבירות פליליות, כגון: גרימת נזק והשחתת פני מקרקעין בתנאי שלא ניתן להחזיר את הפרט למצבו הקודם.

דוגמאות

  • אוהדי ספורט מתוסכלים פועלים לעיתים כוונדליסטים, במיוחד כפריקת תסכול אחרי הפסד קבוצתם.
  • בני נוער לעיתים פורקים עול, בצורת גרפיטי, במסיבות סוף שנה, או השחתת רכוש אחרת.
  • מטיילים הנוהגים לחרוט כתובות במקומות בהם היו, לעיתים אף באתרים ארכאולוגיים או שמורות טבע.

ונדליזם וגרפיטי

פעמים רבות מעשי ונדליזם עשויות להחשב כהשחתה ותו לא, ויש פעמים בהן ניתן לכנות את המעשה כאמנות. מהבחינה החוקית, מרבית ריסוסי הגרפיטי הם בלתי חוקיים, ולפיכך נחשבים כוונדליזם, בעוד שרק חלק קטן מהם מבוצע באישור בעלי הקניין (הקיר, הבניין וכו'). בישראל ניתן לתהות אודות מיקום חלק מהעבודות הנמצאות במרחב הציבורי: האם עבודות בעלות ערך היסטורי כגון כתובות של ברוך ג'מילי, או בעלות ערך אמנותי כביכול כגון ציורי רחוב של עדי סנד, Dede ואחרים, נחשבות לוונדליזם או לאמנות.[3]

ונדליזם באינטרנט

האינטרנט מהווה כר פורה לפעילות ונדליסטים:

  • קראקרים פורצים למחשבים ברחבי הרשת לשם השחתת המחשב אליו פרצו או לגניבת מידע ממנו. גם האקרים עוסקים בפריצה למחשבים, לשם השעשוע או להפגנת מיומנות טכנית אך אינם משחיתים או גונבים בהכרח, אלא בדרך כלל רק פוגעים בפרטיות בעצם החדירה.
  • האקרים מבצעים גם השחתת אתרי אינטרנט -המתבטאת על פי רוב בהחלפת דף הבית של האתר. ההשחתה נעשית על ידי ניצול פרצת אבטחה באתר או בשרת המריץ אותו.
  • יצרני וירוסים אשר מתפשטים ברשת וגורמים נזקים עצומים.
  • באתרי ויקי שונים קיימת תופעת ונדליזם. חלק מהמשתמשים מנצלים את האנונימיות שלהם ואת יכולתם לערוך דפים בקלות ובחופשיות כדי להשחית אותם.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למד לשונך 89, האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Alyssa Goldstein Sepinwall, The Abbé Grégoire and the French Revolution: The Making of Modern Universalism, University of California Press, 2005. עמ' 282.
  3. ^ אייל לוי, "מדברים לקירות", מעריב, סופשבוע 1.7.2011
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0