ועדת השרים לענייני חקיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:13, 19 בדצמבר 2018 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, הסרת תמונה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ועדת השרים לענייני חקיקה (או, בשמה המלא, ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק) היא ועדה בממשלת ישראל, בראשות שר המשפטים, המוסמכת לדון בעניינים שונים הקשורים במשפט ובאכיפת החוק. עיקר תפקידה של ועדת השרים הוא גיבוש עמדת הממשלה בנוגע להצעות חוק.

הצעות החוק הממשלתיות מובאות לאישורה של ועדת השרים לאחר שנוסחן גובש בידי הדרגים המקצועיים של משרדי הממשלה. חריג לכך הוא חוק ההסדרים: הממשלה נוהגת בדרך כלל להסמיך את שר האוצר לנסח את הצעת חוק ההסדרים על סמך קווים מנחים עליהם החליטה.

הצעות החוק הפרטיות מובאות לאישורה על פי בקשתם של חברי הכנסת שיזמו אותן, בסמוך למועד הבאתן לדיון מוקדם במליאת הכנסת. כדי שוועדת השרים תספיק לגבש את עמדתה בנוגע אליהן, קובע תקנון הכנסת כי הדיון המוקדם יתקיים לכל הפחות 45 ימים לאחר הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת, אלא אם כן הסכימה הממשלה להקדים את הדיון, או שוועדת הכנסת קבעה אחרת. ועדת השרים יכולה להחליט לתמוך בהצעת חוק פרטית, להתנגד לה, או לתמוך בה בתנאי שייערכו בה שינויים שונים או בתנאי שהנוסח יתואם עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

לפי תקנון הממשלה, רשאי כל שר להגיש לממשלה ערר על החלטת ועדת השרים. במקרה כזה, כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת, רואים את החלטת ועדת השרים כאילו נקבע בה כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק.

חברי הוועדה

הממשלה ה-34

לאחר השבעת הממשלה ה-34 בחודש מאי 2015, הוכרז הרכב הוועדה:[1]

הרכב מפלגתי

בוועדה מכהנים 13 שרים, מתוכם:

  • הליכוד: 6 חברים (כולל ממלא מקום יושבת ראש הוועדה)
  • הבית היהודי: 2 חברים (כולל יושבת ראש הוועדה)
  • כולנו: 2 חברים
  • ש"ס: חבר אחד
  • יהדות התורה: חבר אחד
  • ישראל ביתנו: חברה אחת

סיעת יהדות התורה חברה בקואליציה, אולם בחודשים הראשונים לכהונת הממשלה לא כיהן שר מטעמה. בשל כך נקבע בהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לבין הליכוד, שהשר המקשר בין הממשלה לכנסת (ממלא מקום יושבת ראש הוועדה, יריב לוין) אחראי על הצגת עמדת יהדות התורה בדיוני הוועדה, ובמקרה הצורך יגיש עררים על החלטות הוועדה לפי בקשת הסיעה.[2] לאחר מינויו של יעקב ליצמן לשר הבריאות, החליטה הממשלה לצרפו כחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

היעדר שקיפות

הוועדה אינה נוהגת לנמק את החלטותיה ואינה מפרסמת פרוטוקולים או אף את זהותם של השרים שהשתתפו בהצבעות. היעדר שקיפות זו גרר פסילת חוקים בסתר, אשר הייתה נוחה פחות בהתקיים ביקורת ציבורית על ההליך[3] זאת על אף שהתקנון מחייב תמלול כל ועדות הממשלה.

ב-22 במאי 2013, העלתה שרת המשפטים ציפי לבני הצעת חוק לפיה אופן הצבעת השרים בוועדה יהיה גלוי,[4][5] לראשונה מאז הקמתה, אך מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע כי שינוי נהלים זה דורש את אישור הממשלה.[6] ראש הממשלה בנימין נתניהו לא תמך בקידום השקיפות בהתנהלות הוועדה.[7]

מעורבות אזרחית להגברת השקיפות

הסדנא לידע ציבורי בנתה אתר לעידוד שקיפות וולנטרית בוועדה בשם "ועדת שרים פתוחה", בשיתוף פעולה עם המיזם "100 ימים של שקיפות" (בהובלת תומר אביטל ומיכל פורת). בממשלת ישראל השלושים ושלוש הסכימו לחשוף הצבעתם ארבעה: גלעד ארדן, אורי אריאל, לימור לבנת וציפי לבני. בממשלת ישראל השלושים וארבע עשו כן רק שתיים: איילת שקד וגילה גמליאל (לא בעקביות).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0