ועד הלשון העברית
ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל. לימים הפך הארגון לאקדמיה ללשון העברית.
תולדותיו של ועד הלשון העברית
בשנת תר"ן (1890) החליטה אגודת "שפה ברורה" של בן יהודה להקים "ועד ספרות", כדי להרחיב את השימוש בעברית כשפת דיבור ולהציע מילים חדשות בעברית. מיד אחר כך שינו את השם ל"ועד הלשון". בן יהודה נבחר לנשיא הוועד, והחברים בו היו הרב חיים הירשנזון, דוד ילין, זאב יעבץ, אברהם משה לונץ, הרב יעקב מאיר (לימים הראשון לציון) ויחיאל מיכל פינס. הוועד פעל כבמשך שנה והתפרק.
בשנת 1904 חודשה פעולת הוועד בידי המורים העבריים, שעמדו בפני קשיים גדולים בשימוש בשפה העברית לצורך הוראה. אלה תפקידי הוועד שנקבעו:
- "א. להכשיר את הלשון העברית לשימוש בתור לשון מדוברת בכל ענייני החיים, בבית, בבתי הספר, בחיים הציבוריים, במסחר ובקנין, בחרושת ובאמנות, בחכמות ובמדעים.
- ב. לשמור על תכונתה המזרחית של הלשון וצורתה המיוחדת העיקרית במבטא האותיות, בבנין המלים ובסגנון, להוסיף לה הגמישות הנצרכה, כדי שתוכל לבטא את המחשבה האנושית בזמננו בכל מלואה".
הוועד פעל כדי לקבוע נורמות אחידות בעברית, בדקדוק, בהגייה ובמינוח. הוועד התמודד גם עם ביקורת על דרכי פעולתו ועל המילים שחידש, והיו שכינוהו בזלזול "פבריקה של מילים". את השׂגתו על החלטה של ועד הלשון, בעניין ניקודה של המילה "נמל", פרסם נתן אלתרמן בשיר:
בלילה שקט, על חוף תל אביב,
שוכב הנָמָל במ"ם קמוצה.
שוכב מיַבּב: - מחיי טוב מותי...
אלי, למי אני עמֵל?
קִויתי להיות לנמל אמִתי
והנה
מתגרים בי:
נָמֵל!...— נתן אלתרמן, למלחמת הקמץ והצֵירה, הארץ, 21 ביוני 1936
לקראת קום המדינה החליט ועד הלשון לפעול להקמת אקדמיה ללשון העברית. כחצי שנה מקוּם המדינה נבחר ועד מכין להקמת האקדמיה מטעם ועד הלשון, והוא נשא ונתן עם הממשלה בעניין זה. רק בשנת 1953 חוקקה הכנסת את "חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953"[1] שמכוחו הוקמה האקדמיה ללשון העברית.
נשיאי ועד הלשון העברית
- אליעזר בן יהודה - משנת תרע"ב (1912) עד מותו בשנת תרפ"ג (1922)
- דוד ילין - משנת תרע"ב (1912) [נשיא שני] עד מותו בשנת תש"ב (1941)
- ד"ר אהרן מאיר מזי"א - משנת תרפ"ו (1926) עד מותו בשנת תר"ץ (1930)
- חיים נחמן ביאליק - משנת תרפ"ד (1924) עד מותו בשנת תרצ"ד (1934)
- נפתלי הרץ טור-סיני - משנת תרצ"ד (1934) עד כינון האקדמיה
- יוסף קלוזנר - משנת תש"ב (1942) ועד כינון האקדמיה
ברוב שנות פעילותו של ועד הלשון היו לו שני נשיאים, האחד ירושלמי והאחר תל אביבי, ומכאן החפיפות בתקופת כהונתם של הנשיאים השונים.
לקריאה נוספת: הפרק "ירושלים ותל אביב וחלקן בפעולה הלשונית" שבספר "שפתנו העברית החיה" מאת שמואל איזנשטדט (תל אביב תשכ"ז) עמ' 571 ואילך.
לקריאה נוספת
- נתן אפרתי, מלשון יחידים ללשון אומה - הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב-תרפ"ב (1881–1922), האקדמיה ללשון העברית, תשס"ד
- לקט תעודות לתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית תר"ן-תש"ל ולחידוש הדיבור העברי, הוצאת האקדמיה ללשון העברית ירושלים, תש"ל
- זאב בן-חיים, במלחמתה של לשון, האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ב
- יאיר אור, בוראים סגנון לדור: האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל, הוצאת אוב - ז.ע.פ. 2016, (319 עמודים).
קישורים חיצוניים
- ועד הלשון העברית ב'מרכז למידה ותרבות' של האקדמיה ללשון העברית
- זכרונות ועד הלשון, סריקות של שש החוברות שיצאו בשנים תרע"ב - תרפ"ח, באתר האקדמיה ללשון העברית
- צילום של חברי ועד הלשון בספרו של פרופ' שמואל איזנשטדט, באתר האקדמיה ללשון העברית
- אתר האקדמיה ללשון העברית
- מילון חזותי לכלי מטבח, באתר האקדמיה ללשון העברית
- לקט מקורות בנושא ועד הלשון באתר של משרד החינוך
- יוסף לנג, 'שפה ברורה' – לבירור ייסודה והתפתחותה, "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, מס' 68, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תמוז תשנ"ג, יוני 1993, באתר "סנונית"
- לכבוד 125 שנים לוועד הלשון העברית-על הנחלת מונחים עבריים בצה"ל,בבלוג של ארכיון צה"ל
עמוס נוי, "בוראים סגנון לדור": פרק חשוב בהיסטוריה של העברית, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953, באתר האקדמיה ללשון העברית
| נשיאי ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית | ||
|---|---|---|
| ועד הלשון העברית | אליעזר בן-יהודה • דוד ילין • אהרן מאיר מזי"א • חיים נחמן ביאליק • נפתלי הרץ טור-סיני • יוסף קלוזנר | |
| האקדמיה ללשון העברית | נפתלי הרץ טור-סיני • זאב בן-חיים • יהושע בלאו • משה בר-אשר • אהרן ממן | |