זהבה גלאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־12:56, 13 ביוני 2019 מאת שרגא (שיחה | תרומות) (←‏חקיקה: הסרת תוכן, גיור מונח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זהבה גלאון
לידה כ' בטבת ה'תשט"ז (גיל: 68)
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1960
סיעה
חברת הכנסת
7 ביוני 199924 בפברואר 2009
(9 שנים ו־37 שבועות)
25 במרץ 201122 באוקטובר 2017
(6 שנים ו־30 שבועות)
כנסות ה־1517, ה־1820
תפקידים בולטים

זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא פוליטיקאית ישראלית, יושבת ראש מפלגת מרצ בשנים 20122018. בעבר כחברת הכנסת הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה הגאה, ובשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי.

ביוגרפיה

גלאון נולדה בווילנה, עיר הבירה של ליטא (אז חלק מברית המועצות) בשם זלטה (גולדה) שניפיצקי, לאריה ויפה שניפיצקי. בשנת 1960, כשהייתה בת ארבע, עלתה יחד עם משפחתה לישראל. המשפחה התיישבה בפרדס רובין (לימים חלק מגבעת שמואל).

את שירותה בצה"ל, כפקידה בחטיבת הצנחנים, סיימה בדרגת סמלת. בעלת תואר ראשון בחינוך ממכללת בית-ברל ותואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא גם בעלת תעודת הוראה בלשון ובחינוך מיוחד. לאחר שלא נבחרה בתחילה לכנסת ה-18 החלה בדוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן.

גלאון נשואה לפסח גלאון, שבבעלותו המשותפת בית התוכנה "גליל CS", ואם לשני בנים. מתגוררת בשכונת כפר גנים שבפתח תקווה.

פעילות פוליטית

את דרכה הציבורית החלה גלאון בשנת 1984, בהיותה ממובילות המאבק על חופש הדת, המצפון והתרבות בפתח תקווה. היא הנהיגה במשך חצי שנה את ההפגנות לפתיחת קולנוע "היכל" בלילות שבת. הייתה עוזרתו של מזכ"ל רצ דדי צוקר, ממייסדי ארגון "בצלם", והמנכ"ל הראשון של הארגון, מזכ"ל מפלגת רצ וכן חברה בצוות המזכ"לים של מרצ.

בשנת 1998 התמנתה למנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון, ושימשה בתפקיד במשך שנה, עד היבחרה לכנסת. גלאון הגישה תלונה למשטרה על שחיתות נגד יו"ר המרכז, עופר ברונשטיין. בעקבות זאת הגיש ברונשטיין תלונה נגדה על אי-סדרים כספיים, מסירת מידע כוזב, קבלת כספים במרמה ומתן עדות שקר, ונפתחה נגדה חקירה משטרתית. אולם ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לסגור את החקירה ולא להגיש כתבי אישום נגדה, באחת הפרשיות בשל חוסר ראיות, ובשאר - מחוסר אשמה.[1][2]

בשנת 1999 נבחרה לראשונה כחברת הכנסת מטעם מרצ בכנסת החמש עשרה, ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת עד סיום כהונתה בכנסת ה-17 ב-2009. בין הוועדות העיקריות בהן הייתה חברה נמנות ועדת הכנסת, ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לקידום מעמד האישה. בשנת 2000 נוסדה ביוזמתה ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, בראשה עמדה עד לסיום עבודתה בשנת 2005. לאחר מכן מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, למעקב אחר יישום המלצות ועדת החקירה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006, שבהן איבדה מרצ כ-30% ממצביעיה, קראה ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקבל אחריות לכישלון, והודיעה כי היא מתכוונת להתמודד על ראשות המפלגה. בבחירות שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ-18% אחוזי תמיכה.

בשנת 2009, במסגרת הסכם בין מרצ ו"התנועה החדשה", ויתרה על מקומה ברשימה, והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצ בבחירות לכנסת ה-18, ולא נבחרה לכנסת, לאחר שהתנועה החדשה מרצ זכתה ב-3 מנדטים בלבד. לאחר הבחירות דיברה על כך שהיא מתכוונת לעמוד בראשות המפלגה בבחירות הבאות.[3] במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת ביחד עם העתונאי חגי סגל, למדה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן ולימדה קורס "סחר בבני-אדם וזכויות-אדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".

חזרה לכהן בכנסת ה-18 במרץ 2011, אחרי שחיים אורון פרש ממנה לפני תום הקדנציה על מנת לפנות לה את מקומו, והייתה חברה בוועדת הכספים.

בפברואר 2012 נבחרה לראשות מרצ. בבחירות לכנסת ה-19 הובילה את המפלגה להכפיל את כוחה ל-6 מנדטים, עלייה ראשונה מאז שנות התשעים. היא הובילה קו אופוזיציוני הן למדיניות המדינית של הממשלה, והן למדיניות הכלכלית-חברתית.[4]

בתום הבחירות לכנסת העשרים, כשהמדגמים והתוצאות החלקיות הראו כי מרצ עתידה לקבל 4 מנדטים, הודיעה גלאון שתתפטר מתפקידה כיו"ר המפלגה, ותפנה את מקומה בכנסת לתמר זנדברג, שהייתה מדורגת במקום ה-5 ברשימתה לכנסת. עם סיום ספירת המעטפות הכפולות ופרסום התוצאות הסופיות, משנמצא שהמפלגה זכתה ב-5 מנדטים, חזרה בה גלאון מפרישתה.

ב-18 באוקטובר 2017 הודיעה גלאון שבכוונתה להתפטר מחברותה בכנסת, לשם התמקדות בקידום שינוי שיטת הבחירות במרץ לשיטת פריימריז פתוחים, והתפטרותה נכנסה לתוקף ב-22 באוקטובר 2017.[5] גלאון הודיעה כי תתמודד בבחירות לראשות מרצ, אולם ב-28 בפברואר 2018 הודיעה על פרישתה מהמירוץ ומהחיים הפוליטיים, לאחר שלדבריה נוכחה לראות שהמתפקדים "מעוניינים בהנהגה חדשה".[6][7]

פרסים

עמדותיה ופעילותה

זכויות אדם

גלאון מרבה לפעול בנושאי נשים וקידום שוויון מגדרי ולמען החמרת הענישה כנגד עבירות של אלימות נגד נשים. בין היתר, כיהנה בכנסת כיו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.

בנוסף היא מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האדם בישראל ובשטחים, וידועה כפעילה במאבק לשוויון זכויות ומגדר.

גלאון הגישה מספר עתירות לבג"ץ בטענה של פגיעה בזכויות האדם ועוולות אחרות, כמו העתירה נגד שר הביטחון בעקבות סירובו להעמיד תחת פיקוח את מתקן 1391 (שנדחתה בשנת 2011[9]). הגישה עתירה נגד הצעת פוליסת ביטוח שמכסה בין היתר את ההוצאות של נושאי המשרה בתאגיד בגין האשמתם בהטרדה.

גלאון מתנגדת לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שמונע מפלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים להתאזרח בישראל. גלאון הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, והמוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ, שנדחתה ברוב דעות ב-2006.[10] היא הגישה עתירה נוספת לבג"ץ בעניין זה שאליה הצטרפו שוב ארגונים אלה, אך גם היא נדחתה ברוב דעות ב-2012.[11]

גלאון נאבקה גם על זכויותיהם של יריבים פוליטיים ואידאולוגיים מושבעים. היא נאבקה נגד מעצרים מינהליים של פלסטינים ושל מתנחלים.[12]

כלכלה וחברה

גלאון דוגלת בהשקפה סוציאל-דמוקרטית, ובמסגרת תפקידה בוועדת הכספים הובילה מאבקים בנושאי מיסוי, ריכוזיות במשק וזכויות חברתיות.

יחד עם יצחק וקנין מש"ס העבירה את "חוק התספורות" הקובע כי ימונה מפקח מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" של מעל ל-10 אחוזים מהחוב.[13]

גלאון התנגדה ל"חוק הרווחים הכלואים" של ממשלת נתניהו,[14] והציעה מתווה למס חברות דיפרנציאלי.[15]

יחד עם חיים כץ מהליכוד יזמה הצעת חוק, שנדחתה, לאיסור על העסקה דרך קבלן במוסדות מדינה.[16]

פעלה למען הכללת שיקולים של עידוד התחרותיות ומניעת ריכוזיות במשק במכרז על הפרטת נמל אילת.[17]

גלאון הייתה מיוזמות הצעת חוק המטילה מאסר בפועל לרוכש שירותי מופקרות.

הייתה בין מובילי המאבק למען חוק יסוד: זכויות חברתיות, לעיגון זכויות כמו קיום בכבוד, דיור, בריאות, ביטחון תזונתי ונגישות למים, חינוך ועבודה.[18]

נושאים מדיניים

גלאון דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה". היא הביעה התנגדות ל"זכות השיבה" של כל הפליטים הפלסטינים לתוך מדינת ישראל,[19] ומאידך תמכה ביוזמת ז'נבה הכוללת שיבה מוגבלת של פליטים לישראל.

בתקופת האינתיפאדה השנייה הייתה אחת מהמתנגדות הבולטות לסיכולים הממוקדים, בטענה שהם מהווים הוצאה להורג ללא משפט, המנוגדת לחוק ולזכויות האדם האלמנטריות שיש גם לפושעים. בניגוד לרוב חבריה בסיעת מרצ שהביעו התנגדות תקיפה לסרבנות בתקופת האינתיפאדה השנייה, גילתה (יחד עם רומן ברונפמן) סימפטיה לסרבנות.[20]

בעת מלחמת לבנון השנייה הייתה מהראשונים בשמאל שיצאו נגד המלחמה, ובמהלכה הייתה בין המתנגדים הבולטים למלחמה ולהרחבתה. אחרי המלחמה קראה להתפטרותם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ[21] ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועמדה בראש המאבק הציבורי והמשפטי לפרסם את עדויות בכירי הממשלה בפני ועדת וינוגרד, עתרה לבג"ץ בדרישה לפתוח את הדיונים לציבור. אף על פי שעתירתה נדחתה, דרש בית המשפט מהוועדה לפרסם פרוטוקולים מהדיונים.[22]

הייתה היחידה מבין חברי סיעתה שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, בטענה שהיא מעדיפה הידברות. חרף התנגדותה לתוכנית התנתקות, הצביעה בעד התוכנית בטענה שהיא תומכת בסיום הכיבוש.[19]

התנגדה למבצע עופרת יצוקה[23] ולאחר הגשת דו"ח גולדסטון קראה לפתיחת חקירה ישראלית בנושא הדו"ח.[24] התנגדה למבצע עמוד ענן וקראה למשא ומתן בתחילת המבצע.

בראיון שנערך עמה ציינה גלאון שהיא מודאגת מהצורה שבה מדינת ישראל מוצגת בחו"ל, כמדינה שמקיימת משטר אפרטהייד בשטחים.[24] לאחר הסכם הפיוס והקמת הממשלה המשותפת של פת"ח-חמאס, קראה לנתניהו להכיר בה ולהמשיך במשא ומתן מדיני.[25]

בתחילת 2013, כשנחשפה פרשת האסיר איקס (בן זיגייר), דרשה גלאון יחד עם חברי הכנסת אחמד טיבי ודב חנין מהמדינה לספק הסבר לפרשה.

בראיון לגלי צה"ל אמרה זהבה גלאון שהיא מחרימה מוצרים מרמת הגולן.[26] ב-2014 חזרה בה מהאמירה הזו.

חקיקה

גלאון יזמה שורה ארוכה של חוקים, ובהם:

קישורים חיצוניים

תבנית:שכתוב

דפים רשמיים
כתבות בתקשורת
ראיונות

הערות שוליים

  1. ^ יואב יצחק, רובינשטיין החליט: לגנוז תיקי החקירה נגד זהבה גלאון, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 23 באוקטובר 2003
  2. ^ אפרת וייס, היועץ המשפטי סגר התיק בעניינה של ח"כ גלאון, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
  3. ^ מיה בנגל, גלאון חוזרת: בבחירות אתמודד בראש מפלגה, באתר nrg‏, 27 במרץ 2009
  4. ^ סמי פרץ וצבי זרחיה, "בבחירות הבאות השמאל ינצח - לציבור נמאס ממפלגות הימין", באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2014
  5. ^ עטרה גרמן, ‏עכשיו זה רשמי: גלאון התפטרה מהכנסת, באתר "סרוגים", 19 באוקטובר 2017
  6. ^ מורן אזולאי, גלאון לא תתמודד לראשות מרצ, באתר ynet, 28 בפברואר 2018
  7. ^ יקי אדמקר‏, דרמה במרצ: גלאון פורשת מפוליטיקה; גילאון לא יתמודד לראשות המפלגה, באתר וואלה!‏, 28 בפברואר 2018
  8. ^ דברי הזכייה באתר אומ"ץ
  9. ^ בג"ץ 8102/03 ח"כ זהבה גלאון ואחרים נ' שר הביטחון
  10. ^ בג"ץ 7052/03 עדאלה ואחרים נ' שר הפנים ואחרים
  11. ^ בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים
  12. ^ זהבה גלאון, תועבת המעצר המינהלי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2003
  13. ^ חוק התספורות אושר בקריאה טרומית: "שם סוף להונאה הממוסדת של החוסכים", באתר כלכליסט, 25 בינואר 2012
  14. ^ הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרווחים הכלואים, באתר TheMarker‏, 6 באוגוסט 2012
  15. ^ צבי זרחיה, "מס חברות דיפרנציאלי יכניס 3 מיליארד שקל - פי 2 מהקיצוץ", באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2012
  16. ^ נדחתה הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי קבלן, מגפון, 15 ביולי 2012
  17. ^ תומר אביטל וליאור גוטמן, "הפרטת נמל אילת תגביר את הריכוזיות במשק", באתר כלכליסט, 26 ביולי 2011
  18. ^ הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות חוזרת לכנסת עם תמיכה מימין ומשמאל, אתר האגודה לזכויות האזרח
  19. ^ 19.0 19.1 גדעון אלון, אבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
  20. ^ אריה דיין, הקווים החדשים והמחסומים הישנים של הסירוב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
  21. ^ מזל מועלם, מפץ אחד כנראה לא הספיק, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
  22. ^ ועדת וינוגרד תפרסם פרוטוקולים באינטרנט, באתר ynet, 12 בפברואר 2007
  23. ^ גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
  24. ^ 24.0 24.1 נרי ליבנה, שיחת היום: "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהיתה?", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
  25. ^ גלאון לנתניהו: ממשלת האחדות הפלסטינית – הזדמנות להגיע להסכם, באתר ynet, 2 ביוני 2014
    אתר למנויים בלבד אילן ליאור, אלפים בהפגנת ארגוני השמאל בכיכר רבין; דויד גרוסמן: "אין פתרון צבאי לסכסוך", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2014
  26. ^ יו"ר מרצ גלאון לגל"צ: "אני מחרימה מוצרים מרמת הגולן", באתר גלי צה"ל, 26 בדצמבר 2013


הקודם:
חיים אורון
יושבת ראש מרצ הבא:
תמר זנדברג
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0