זווית חיצונית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־19:38, 16 ביולי 2017 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, תיקון קישורים, הכנסת קודים מתמטיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הזוויות המסומנות הן זוויות חיצוניות למשושה שבתמונה

בגאומטריה, בהינתן מצולע כלשהו, זווית חיצונית היא זווית בין צלע להמשך הצלע הסמוכה.

הגדרה זאת טובה לזוויות הקטנות מ-180° (כמו כל הזוויות במצולע קמור). גודלה של זווית חיצונית לזוויות הוא , ולכן אם גודלה של הזווית הוא יותר מ-180°, מתייחסים אל הזווית החיצונית כאל זווית שלילית.

במשולש, זווית חיצונית שווה לסכום שתי הזווית הפנימיות שאינן צמודות לה. תכונה זאת שקולה לאקסיומת המקבילים, ועל כן היא נכונה רק בגאומטריה אוקלידית. תכונה חלשה יותר, לפיה זווית חיצונית גדולה משתי הזוויות האחרות, איננה דורשת את אקסיומת המקבילים ועל כן היא נכונה גם בגאומטריות הלא-אוקלידיות. היא הוכחה בספרו של אוקלידס, יסודות, לפני שהוא החל להשתמש באקסיומה.

סכום הזוויות החיצוניות במצולע הוא 360 מעלות.

הוכחה: נניח כי במצולע קודקודים, אז סכום כל הזוויות הפנימיות והחיצוניות הוא (שהרי בכל קודקוד סכום הפנימית והחיצונית הוא 180).

אך סכום הזוויות הפנימיות הוא (הוכחה) ולכן סכום הזוויות החיצוניות הוא

זווית חיצונית למשולש, בגאומטריה האוקלידית, תמיד שונה מהזוויות בתוך המשולש שלא צמודות לה.