זיכרון עבודה
ערך זה עוסק בזיכרון של אדם. אם התכוונתם לזיכרון עבודה של מחשב, ראו זיכרון עבודה מהווה חלק ממנגנון הזיכרון לטווח קצר של החולייתן (למשל, האדם). זיכרון העבודה מאחסן מידע המופנה לעיבוד[1] ומשמש לביצוע פעולות קוגניטיביות[2].
זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו[3].
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית החלה להשתמש במונח "זיכרון עבודה" בהשראת מדעי המחשב.
השימוש בזיכרון העבודה
זיכרון העבודה הוא מרחב עיבוד המשויך לחלק המודע וההכרתי של האדם. הוא מכיל את כל המידע שנעשה בו שימוש פעיל במהלך ביצוע טווח רחב של משימות[4]. הוא מאפשר לערוך מניפולציות על מידע רלוונטי למשימה ולשמר אותו במודעות למשך זמן קצר[5]. הוא חיוני לפעולות כמו בישול על פי מתכון, זכירת מספר הטלפון בזמן החיוג וחישוב התשר במסעדה[3].
הזיכרון לטווח ארוך הוא מאגר המסוגל לאחסן כמות בלתי מוגבלת של פרטי מידע למשך זמן רב ללא מודעות[6]. כתוצאה מכך האדם יכול לזכור דברים רבים, אולם רק חלק הקטן מהם מצוי בתודעתו ברגע נתון. למשל, אדם יכול למלא בה-בעת תפקידים של מתמטיקאי, בעל ואבא. מכאן שהזיכרון המודע שלו מכיל מידע שונה כאשר הוא פותר משוואות, סועד עם אשתו בארוחה רומנטית, או קורא לילדו סיפור[7]. זיכרון העבודה הוא הזיכרון המודע הכולל את המידע "הסמוך למודע" שהאדם אגר ויכול להיות מודע לו. החוויה המודעת המידית של הכאן והעכשיו מתאפשרת הודות ליכולת להחזיק מידע בזיכרון העבודה[8]. זיכרון העבודה כולל מאגר פונולוגי המאחסן מידע בקוד אקוסטי, ומאגר ויזואלי-מרחבי המאחסן מידע בקוד ויזואלי או מרחבי.
זיכרון העבודה משרת את החשיבה[6] והלמידה. הוא מאפשר ביצוע של פעולות מנטליות משום שבו מתבצע תהליך העיבוד בין מידע חדש שנקלט בזיכרון החושי לבין מידע קודם שניתן לשלוף מהזיכרון לטווח ארוך. כמו כן, במסגרת מסלול קידוד הזיכרון חלק מהמידע עובר מהזיכרון לטווח קצר אל הזיכרון לטווח ארוך. כאשר לומדים חומר חדש, אחת הפעולות שבאמצעותה עשוי להתבצע מעבר זה, היא שינון. זיכרון עבודה נמצא קשור ליכולת שונות המשפיעות על התפקוד האקדמי כמו: קריאה, כתיבה, איות ומתמטיקה[9].
זיכרון העבודה חיוני לתפקודים ניהוליים כמו תכנון, בכך שהוא מאפשר לאדם להעלות למודעות מידע מהתנסויות קודמות כדי לייעל את פעולותיו העתידיות[3].
מגבלת הקיבולת של זיכרון העבודה
אמנם זיכרון העבודה הוא מערכת גמישה בעלת יכולת אחזקה ועיבוד של מידע, אך יש לו מגבלה[4] בנוגע לכמות יחידות המידע שהוא מסוגל להכיל ברגע נתון. זיכרון העבודה מוגבל בקיבולתו בעקבות תהליכי בקרה הכוללים קשב, מודעות ורצון, כך שאצל מרבית בני האדם הוא יכול להכיל כשבעה פריטים[2]. דבר זה יוצר את הקושי האנושי לעסוק בבעיות המורכבות ממספר גדול של משתנים[6].
התגברות על מגבלת הקיבולת
לצורך עיבוד בו זמני של פרטי מידע רבים, עולה הצורך של המערכת הקוגניטיבית להתגבר על מגבלת הקיבולת של זיכרון העבודה. היא עושה זאת על ידי "קיבוץ" של מספר פריטים ליחידת משמעות אחת המכונה "גוש" (chunk)[6]. בעוד שכמות הגושים שניתן להכיל בזיכרון העבודה הוא מוגבל, לא קיימת הגבלה על כמות הפריטים שניתן להכיל בכל גוש וגודלו של הגוש אינו מפחית את קבלות הזיכרון[6]. כך ניתן לארגן פריטים רבים במספר קטן של יחידות משמעות[6].
מיומנויות חשיבה שונות מיועדות לאפשר ניצול יעיל ככל הניתן של זיכרון העבודה. לדוגמה: דרך נוספת לפתרון בעיות מורכבות היא לפרק אותן לבעיות משנה, כך שניתן לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולצרפן ליצירת הפתרון השלם[6].
מדידת הקיבולת של זיכרון העבודה
קיימים הבדלים בין אישיים בקיבולת של זיכרון העבודה, כך שאנשים שונים יכולים לחשוב על כמות שונה של יחידות מידע בזמן נתון. משום שהקיבולת של זיכרון העבודה משפיעה על תפקודי חשיבה שונים עולה הצורך במדידה והערכה שלה.
מבחן המיועד לבדיקת הקיבולת של זיכרון העבודה צריך למנוע את האפשרות לקבץ את הפריטים שהוא מכיל לגושים. זאת משום שבמקרה זה התוצאות עלולות לשקף את מיומנויות החשיבה של הנבדק, במקום את הקיבולת של זיכרון העבודה שלו[6]. מסיבה זו נעשה שימוש ברשימות פריטים שאינן ניתנות לארגון בגושים. למשל: הוראה לחזור על רשימת ספרות בסדר הפוך מזה שהוצג לנבדק[6].
התפתחות זיכרון העבודה
קיבולת החשיבה מתפתחת עם הגיל[6] והיא מעורבת בהתפתחות הקוגניטיבית של האדם. בגיל שלוש המהווה את סוף תקופת הינקות זיכרון העבודה יכול להכיל שני פריטים. הקיבולת מתפתחת לאורך הילדות כך שבבגרות היא מגיעה לכשבעה פריטים[6].
מנגנונים ומרכיבים
על פי מודל זיכרון העבודה של אלן באדלי, קיימים מספר מנגנונים בזיכרון העבודה התורמים לפעולתו:
- לולאה פונולוגית - זהו מנגנון בעל קיבולת מוגבלת המסוגל להכיל ולעבד כמויות קטנות של מידע שמיעתי[2]. הוא מסייע לשימור של מידע מילולי בזיכרון, על ידי דיבור פנימי: חזרה מילולית על המילים באופן לא מודע וללא הפקה של קול[1]. היא משמשת כמעין "מחסנית" השומרת מידע פונולוגי, בכך שהיא משמרת ייצוגים פונולוגיים עבור מידע מילולי הנמוג במשך הזמן[1]. המידע שנשמר בלולאה הפונולוגית מקודד לפי אופן ההגייה הצלילית שלו[1]. הלולאה ממירה מידע חזותי למידע צלילי.
- כמות המידע שניתן לאחסן בזיכרון העבודה המילולי משפיעה על יכולת עיבוד השפה[10].
- ישנם מספר מצבים המאופיינים בהנמכה של התפקודים הקשורים בלולאה הפונולוגית. לדוגמה, לקות הלמידה דיסלקסיה נגרמת בעקבות כשלים בקידוד הפונולוגי היוצרים קושי להפעיל את הלולאה הפונולוגית[1]. תופעה זו באה לידי ביטוי ביתר עוצמה בלקות שפה וגורמת לקושי בשימור מידע מילולי בזיכרון לטווח קצר[1].
- לוח חזותי-מרחבי - זהו מנגנון שמסוגל לאגור ולעבד מידע חזותי–מרחבי[2]. הרישום החזותי-מרחבי מתבסס על הזיכרון החזותי וכולל את ביצוען של מטלות מרחביות, מעקב אחר שינויים בשדה הראיה, יכולת התמצאות במרחב והכוונת תנועה[1]. קיימת הפרדה בין המערכת האחראית על דימויים ומערכים חזותיים (ה"מה?"), לבין המערכת האחראית על תפיסה מרחבית לגבי מיקום ותנועה (ה-"איפה?")[1].
- בניגוד ללולאה הפונולוגית, לזיכרון חזותי של מיקום עצמים במרחב אין קשר ליכולת הקריאה או ללקות שפתית[1].
- מעבד מרכזי – מנגנון זה מבקר על פעולת הלולאה הפונולוגית, הלוח החזותי מרחבי, עוסק בתיאומם עם מנגנונים קוגניטיביים אחרים (מחוץ לזיכרון העבודה)[2] ובהקצאת משאבי קשב לפי הצורך. הניהול המרכזי מנהל את משאבי הקשב ומעורב בהפעלה של יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר (כמו עכבה, ותכנון), במיוחד בעת ביצוע סימולטני של שתי משימות או יותר[1].
- חוצץ אפיזודי - מרכיב שהוסף על ידי באדלי למודל המקורי בשנת 2000; מאפשר קישור מידע חזותי, מרחבי ומילולי עם יכולת סדרתית והקשר של זמן (כמו סיפור או אפיזודה בסרט קולנוע). הזיכרון האפיזודי מקושר לזיכרון לטווח ארוך[1] ולזיכרון סמנטי.
| מעבד מרכזי | |||||||||||||||||||||||
| חוצץ אפיזודי | לוח חזותי-מרחבי | לולאה פונולוגית | |||||||||||||||||||||
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
מרבית החוקרים ממקמים את זיכרון העבודה במוח באזורי קליפת המוח הקדמית והקודקודית, אזור הסינגוליט קורטקס הקדמי Anterior cingulate cortex, והגרעינים הבזאליים.
למוליך העצבי דופמין ישנה השפעה רבה על קליפת המוח הקדם-מצחית והוא חיוני לתפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון העבודה[11] לדופמין יש חשיבות רבה לא רק לתפקוד של זיכרון העבודה, אלא גם להגדלת הקיבולת שלו[5].
בהתאם לכך, נמצא שהתערבויות תרופתיות אשר עובדות על המערכת הדופמינרגית (כמו מתילפנידאט), משפרות את הביצועים של זיכרון העבודה[5].
יצירתיות
ייתכן שהסיבה לכך שהנמכה באינהיביציה מקושרת לחשיבה מסתעפת היא שמצב זה מאפשר לרעיונות ומושגים להישאר זמן ארוך יותר בזיכרון עבודה[12].
ראו גם
לקריאה נוספת
- דן זכאי, פסיכולוגיה קוגניטיבית. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002.
קישורים חיצוניים
- ד"ר בטי שרייבר זיכרון עבודה: "שומר הראש שלנו" מתוך הירחון "פנים", גיליון אוגוסט 2013, עמוד 71.
- נופר ישי-קרין, הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה. השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית-הספר וטיפול באתר פסיכולוגיה עברית
- נופר ישי-קרין, הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית אתר "פסיכולוגיה עברית"
- מצגת בהפקת 'מתי"א באר שבע'
- Alan Baddeley, 2003, Working Memory: Looking Back and Looking Forward, Nature Reviews
- Jaeggi, S. M., Buschkuehl, M., Jonides, J., & Perrig, W. J. (2008). Improving fluid intelligence with training on working memory. Proceedings of the National Academy of Sciences (online PNAS)
- Sadie F. Dingfelder, (2005), A workout for working memory, APA
- Rethinking ADHD from a Cognitive Perspective - Working Memory, Teach ADHD
- How We Make Memories - סרטון הסבר של Crash Course Psychology על יצירה ושליפה של זיכרונות דרך מאגרי הזיכרון השונים
- Peter Doolittle: How your "working memory" makes sense of the world - הרצאה על זיכרון עבודה של TED
- Working Memory and Learning - זיכרון עבודה ולמידה
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית. מאתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
- ^ 4.0 4.1 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Söderqvist, S., Nutley, S. B., Peyrard-Janvid, M., Matsson, H., Humphreys, K., Kere, J., & Klingberg, T. (2012). Dopamine, working memory, and training induced plasticity: Implications for developmental research. Developmental psychology, 48(3), 836.
- ^ 6.00 6.01 6.02 6.03 6.04 6.05 6.06 6.07 6.08 6.09 6.10 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ באדלי, (1995), "זיכרון", מתוך: כריסטופר פרנץ' ואנדרו מ. קולמן (עורכים), פסיכולוגיה קוגניטיבית, הסדרה הפסיכולוגית.
- ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
- ^ נופר ישי-קרין, תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים, באתר פסיכולוגיה עברית, 18 במאי 2009
- ^ נופר ישי-קרין, לקות שפתית (SLI) והקשר שלה להפרעת קשב (ADHD), דיסלקציה ומוטוריקה (DCD), באתר פסיכולוגיה עברית, 01 בספטמבר 2006
- ^ Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex. Plos ONE, 4(8), 1-14.
- ^ White, H. A., & Shah, P. (2011). Creative style and achievement in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder. Personality and individual differences,50(5), 673-677.
| מסלול קידוד המידע בזיכרון | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זיכרון חושי (מיידי) |
| ||||||||||
| זיכרון לטווח קצר | זיכרון עבודה | ||||||||||
| זיכרון לטווח ארוך |
| ||||||||||