זלמן שזר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ עיסוק קודם, עיסוק נוסף, משרה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תפקידים, סיעות, ממשלות, כנסות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שזר בשנות ה-50 | |
לידה |
24 בנובמבר 1889 א' בכסלו תר"ן |
---|---|
פטירה |
5 באוקטובר 1974 (בגיל 84) י"ט בתשרי ה'תשל"ה |
תאריך עלייה | 1924 (ביקור ראשון 1911) |
זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
ראשית חייו באירופה
שז"ר נולד כשניאור זלמן רוּבָּשוֹב ב-24 בנובמבר 1889 בעיירה מיר שבפלך גרודנו (ברוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (בהמשך השתנה למחוז הורדנה בלארוס), למשפחת רבנים מחסידי חב"ד. לימים שינה את שם משפחתו ל"שַזָּ"ר" – ראשי התיבות של שמו המלא (כהצעת הרב שמואל אהרון שזורי)[1].
ילדותו עברה עליו בעיירה סטויבץ, שם החל להכיר את השפה, הספרות והתרבות העברית. ב-1903, בגיל 14, ערך את "הירחון: עתון עברי אורגן ציוני", שכתב בכתב ידו והפיץ בעיירה ובסביבותיה. בשנת 1905, בגיל 16, הצטרף שזר למפלגת "פועלי ציון" בסטויבץ. בימי הצאר הרוסי נאסר על ידי השלטונות על פעילות עיתונאית פרו-סוציאליסטית.
בין השנים 1908–1912 למד באקדמיה לחכמת ישראל בסנקט פטרבורג. בפטרבורג פגש לראשונה בשנת 1909 באוניברסיטה את רחל כצנלסון, לימים אשתו. לזוג נולדה בת אחת, רודה, שסבלה מתסמונת דאון. בשנת 1910 כיהן כמזכיר אספת הרבנים שנערכה בסנקט פטרבורג, שדנה בבעיות הנוגעות ליהדות רוסיה.
בשנת 1911 ביקר לראשונה בארץ ישראל, ושהה בה מספר חודשים. בעת שהותו בארץ ישראל, הכיר בחוות כנרת את רחל המשוררת וסייע לא במעט למשוררת החולנית. רחל אף הקדישה לו כמה משיריה, כמו "גַּן נָעוּל". שיר זה, שהולחן בשנות ה-70, מבטא את כאבה לחוסר נכונותו של שזר לעזור לה. את השיר היא מקדישה "לזר", שמהווה אנגרמה לראשי תיבות שמו הקודם של שזר (זלמן רובשוב) והתנהגותו אליה כזר, אך אינה מגלה את זהותו.
לאחר הביקור, הפך לפעיל בולט בקונגרסים הציוניים, בכנסים יהודיים, בועידות סוציאליסטיות בינלאומיות, ונבחר לוועד הפועל הציוני. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה שהה שזר בגרמניה, ולא יכול היה לחזור לרוסיה; בגרמניה הפך לפעיל בתנועת העבודה הציונית ובארגון "החלוץ".
בשנים 1912–1919 למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטאות בפרייבורג, בשטרסבורג ובברלין. בראש חודש אייר תר"פ (1920) נישא שזר לרחל כצנלסון (לימים דודתו של שר המשפטים שמואל תמיר) בטקס שנערך בירושלים.
ביישוב ובממשלה
בשנת 1924 עלה שזר לארץ ישראל, המשיך את פעילותו במפלגת אחדות העבודה (שהוקמה כמיזוג של פועלי ציון ו"הבלתי מפלגתיים") והיה בין מייסדי מפא"י, שנוצרה מאיחוד של אחדות העבודה עם הפועל הצעיר. הוא היה חבר בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, ונמנה עם צוות העורכים הראשון של עיתונה, "דבר". לאחר מותו של ברל כצנלסון, בשנת 1944, התמנה לעורך הראשי של העיתון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1949. נוסף על כך שימש כמנהל הוצאת הספרים "עם עובד", והיה חבר בהנהלת הסוכנות היהודית וראש המחלקה לחינוך ולתרבות של ההסתדרות הציונית העולמית.
בשנת 1946, לאחר השבת השחורה, ישבה הנהלת הסוכנות מחוץ לארץ ישראל, כאשר חברי הנהלת הסוכנות ששהו בארץ ישראל הושמו במעצר, נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בישראל, שבה כיהן שזר יחד עם לוי אשכול ועם הרב מאיר בר-אילן. בעת "השבת השחורה", אישרה ההנהלה הזמנית של הסוכנות את הקמת 11 הנקודות בנגב, שאותה יזם אשכול. הנקודות הוקמו במוצאי יום הכיפורים תש"ז, והיו גורם עיקרי לכך שוועדת האו"ם לעניין ארץ ישראל (אונסקופ) תמליץ להכליל את הנגב בתחום המדינה היהודית.
עם קום המדינה, נבחר לכנסת הראשונה, והתמנה לתפקיד שר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. בימי כהונתו בתפקיד, נחקק חוק חינוך חובה, אולם פרצו סכסוכים רבים בנושא אופיה של מערכת החינוך במדינת ישראל (האם יונהג חינוך ממלכתי אחיד או חינוך לפי זרמים מפלגתיים). משבר נוסף בנושא החינוך לילדי מחנות העולים הוביל להקמת ועדת חקירה, ועדת פרומקין באוקטובר 1950. בעקבות פרסום מסקנות הוועדה, לא שב שזר לתפקיד שר החינוך בממשלה שהוקמה זמן קצר לאחר מכן.
שזר כיהן כחבר הכנסת גם בכנסת השנייה והשלישית.
נשיא המדינה
לאחר מותו של הנשיא יצחק בן צבי ב-1963 נבחר שזר לנשיאות המדינה, והחל לכהן ב-21 במאי 1963. ב-1968 נבחר לקדנציה שנייה, שהסתיימה ב-24 במאי 1973.
שזר מילא את תפקיד הנשיא בצנעה, ועמד מאחורי הקלעים של האירועים הפוליטיים. בתקופה זו בלטה בו מעט "תדמית זלמנית", לא מעט משום שמו וחזותו, והעובדה שהטלוויזיה הישראלית, שהחלה לשדר לקראת סוף תקופת כהונתו, ראתה בו דמות נוחה לסאטירה.
שזר היה נשיא המדינה הראשון שערך ביקורים ממלכתיים בחו"ל, בין היתר כנציג המדינה בהלוויותיהם של ג'ון קנדי ווינסטון צ'רצ'יל. בשנת 1964 קיבל בישראל את פניו של האפיפיור פאולוס השישי, שביקר בישראל. היה זה הביקור הראשון של אפיפיור בישראל. בטקס קבלת הפנים לאפיפיור בירך הנשיא שזר את האורח ואת ברכתו סיים בציטוט, רב-משמעות לאותו אירוע, מדברי מיכה הנביא: ”כי כל העמים ילכו איש בשם אלוקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוקינו לעולם ועד”. בחירתו של הנשיא להביא בפני ראש הכנסייה הקתולית את דבריו אלה של הנביא נתקבלה באהדה על ידי רבים בישראל.
התעניינותו בתנ"ך הביאה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון לייסד בימי כהונתו את החוג לחקר התנ"ך, אשר התכנס בבית הנשיא ובהשפעתו הפך ל"חוג הנשיא לחקר יהדות זמננו". כמו כן ייסד את "קרן עמו"ס" (הקרן לעידוד מלומדים וסופרים) לסיוע בהוצאה לאור של ספרות עברית. שזר היה גם הנשיא הראשון שהתגורר במשכן הנשיא הנוכחי.
זלמן שזר נפטר ב-5 באוקטובר 1974, ונטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. לזכרו הוקם מרכז זלמן שזר לחקר תולדות היהדות. דיוקנו הופיע על שטר של 200 שקלים חדשים.
קשריו לחוגים חסידיים
כנצר למשפחה חב"דית, נשא שזר בגאווה את עובדת השתייכותו לחסידי חב"ד. הוא נהג לבוא מדי שנה בשנה להתוועדות "י"ט בכסלו" בכפר חב"ד, ואף נסע מספר פעמים לבקר את הרבי מנחם מנדל שניאורסון בבית מדרשו בברוקלין[2], והשתתף בהתוועדות. שז"ר סייע רבות להקמת כפר חב"ד ליד ראשון לציון בעזרת ההסתדרות והממשלה.
לקראת סיום כהונתו, שאל את הרבי האם להמשיך בכהונה שלישית לאחר שינוי חקיקה, ולאחר שהרבי השיב בשלילה הודיע על פרישתו[דרוש מקור]. לאחר שחדל לכהן כנשיא הידק את קשריו עם החסידים והיה מגיע מדי פעם לתפילות בבית הכנסת צמח צדק של חסידי חב"ד, בעיר העתיקה בירושלים.
בשנות כהונתו תרם הנגיד סר יצחק וולפסון מבנה גדול בכפר חב"ד המוקדש לחסידי חב"ד וקרא לו "בית שזר", על שם ידידו נשיא המדינה. בחנוכת המבנה השתתפו רבים, והוא משמש כבית צעירי אגודת חב"ד, ממנו מופצת פעילות חב"ד לכל ישראל.
שזר גם התכתב רבות עם הרב ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב. והמכתבים קובצו בספר "איבי הנחל", בספר מופיעים המכתבים מהרב אודסר אל שזר ורק מכתב אחד של שזר - המכתבים שגדושים בדברי חיזוק בעבודת השם, מלאים בהערכה לנשמתו הכמהה והמחפשת של שזר. כמו כן הרב אודסר שולח דרישות שלום לאשתו של שזר, מודה לשזר על מציאת עבודה לבתו ועל בניית בית מדרש בטבריה, ובאופן כללי כותב אליו בצורה לבבית (’’עצמי ובשרי, מר זלמן שזר’’) (בספרי מכתבים נוספים, כמו עלה לתרופה של רבי נתן מברסלב לבנו רבי יצחק גם מופיעים רק המכתבים של האב לבנו ואין את מכתבי הבן, וזאת מ 2 סיבות, 1. מי שאסף את המכתבים הוא הבן, וכנראה גם כאן רק שז"ר שמר את המכתבים. 2. רק המכתבים של הרב המלאים בדברי תורה חיזוק והדרכה, הם הרלוונטיים לפרסום כספר קודש. במשך כמה ראשי שנים השתתף שז"ר בקיבוץ של חסידי ברסלב בשול במאה שערים אך לבסוף גורש משם על ידי הציבור הקנאי, לאחר שנטען כי שזר לא הגיע למקום כמתפלל פשוט אלא הוכן עבורו מקום מיוחד לכבדו כנשיא המדינה. כמו כן ברישומי הרב אליהו חיים רוזין מי שבנה את השול ישנם רישומים וקבלות על כך ששזר תרם את בניית גג הבניין.
ספריו
זלמן שזר כתב מאמרים וספרים רבים, רובם עוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל וכן בתנועת החסידות וביוגרפיות שונות.
בין ספריו:
- צופייך צפת
- על תלי בית פרנק (תרפ"ג).
- תולדות בקורת המקרא (תרפ"ה).
- כוכבי בקר (קטעים אוטוביוגרפיים, תש"י).
- אור אישים (רשימות ביוגרפיות, תשכ"ד). עליו זכה בפרס אוסישקין.
- התקוה לשנת הת"ק (תש"ל).
- אורי דורות (מחקרים בתולדות ישראל, תשל"א).
- שאלו שלום ירושלים (תשל"ג).
- לוית ניב (שירים ותרגומי שירה בעיקר מיידיש, תשל"ד).
- ספור מעשה שבתי צבי (תשל"ח).
- סופרו של משיח - לתולדותיו של שמואל פרימו, מזכירו של שבתאי-צבי, מאת ז. רובאשוב, ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ל
רשימת כל חיבוריו
ספר יובל לכבודו
- יצחק בן-צבי ומאיר בניהו (עורכים), ספר היובל לשניאור זלמן שזר: מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית, ירושלים: מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תש"ך-1960.
לקריאה נוספת
- אברהם ליס (עורך), זלמן שזר, נשיא וסופר: ילקוט מאמרים ומסות על זלמן שזר בהגיעו לגבורות, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, תש"ל-1969.
- דוד זכאי, חנוך ברטוב, ישעיהו אברך, זלמן שזר – דיוקנו של נשיא, תל אביב: עם עובד, 1973.
- שמואל קראוס, נשיא וחסיד, מסכת הקשרים של הרבי מליובאוויטש עם הנשיא השלישי, ניו יורק.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: זלמן שזר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זלמן שזר |
- חגי צורף (עורך), זלמן שזר הנשיא השלישי: מבחר תעודות מפרקי חייו (1889–1974), ירושלים: גנזך המדינה, תשס"ח, באתר "כותר"
- תבנית:נשיא מדינת ישראל
- זלמן שזר, באתר הכנסת
- זלמן שזר, באתר כנסת פתוחה
- זלמן שזר, באתר הסוכנות היהודית
- זלמן שזר, באתר מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
- זלמן שזר סדרת גדולי העם היהודי, סרטון באתר יוטיוב ארכיון המדינה
- ציוני דרך בחייו של זלמן שזר
- יום הולדת 80 לנשיא זלמן שזר -ארכיון צה"ל ומעהב"ט, סרטון באתר יוטיוב
- זלמן שזר: מבחר תעודות מפרקי חייו: פרק ראשון
- זלמן שזר, באתר "ניחוח ישראלי"
- שטר של 200 ש"ח, באתר בנק ישראל.
- זלמן שזר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- "נשיא ומאמין", סרט בבימויו של יעקב גרוס, 1994. פרק א | פרק ב | פרק ג | פרק ד
- זלמן שזר בסיור ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים
- הנשיא שזר עם הרמטכ"ל חיים בר לב בסיור בסיני ובסנטה קתרינה, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- שז"ר בביקור ממלכתי בנפאל, מתקבל על ידי מהנדרה מלך נפאל, ארכיון המדינה, 1965
- לציון 40 שנים למותו של הנשיא זלמן שזר- אוסף תצלומים וסרטים בבלוג של ארכיון צה"ל
- הנשיא שזר בביקור אצל הרבי מחב"ד, סרטון באתר יוטיוב י"ג אב תשכ"ו
- תגובתו של הנשיא שזר למות נשיא מצרים נאצר. פורסם בבלוג של ארכיון המדינה, 24 בספטמבר 2015:
ממבחר מאמריו
- ז. רובשוב (שזר), בשלהי אבלנו הלאומי, מערכות 14 - 15 ינואר 1943
- ז. רובשוב (שזר), לסגולת ההגנה בישראל, מערכות 16 - 17 יולי 1943
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שם עברי לרובשוב, דבר, 7 במרץ 1949: "רחל כצנלסון־רובשוב ושניאור זלמן רובשוב מודיעים ברבים, כי מעתה יהיה שם משפחתם שזר (ש פתוחה, ז קמוצה)." - ^ דן פתיר מספר על ביקורו עם זלמן שזר אצל הרבי מחב"ד בשנת 1966.
הנשיא שזר, במשרדו של הרבי מחב"ד - מנחם מנדל שניאורסון. צילום: ג'רי דנציק.
חלק מהקטעים על הקשר עם חב"ד והרבי מחב"ד, מספר שיצא לאור על ידי ארכיון המדינה
קטעי וידאו מביקורי שזר אצל הרבי מחב"ד בשנים 1966, 1971 ו-1973
אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה | ||
---|---|---|
|
קבריהם של שניאור זלמן שזר ושל רחל כצנלסון-שזר |
נשיאי מדינת ישראל | ||
---|---|---|
|
שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
הקודם: יצחק דב ברקוביץ |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם ישראל אפרת 1966 |
הבא: שמעון הלקין |
- שרי החינוך בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספות הנבחרים
- חברי כנסת מטעם מפא"י
- יהודים בלארוסים
- אנשי העלייה הרביעית
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- נשיאי מדינת ישראל
- עורכי דבר
- עיתונאים עבריים ביישוב
- פעילי ההסתדרות הכללית
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- ראשי ההסתדרות הציונית
- ציונים סוציאליסטיים
- חברי הנהלת הסוכנות היהודית
- רטוריקנים ונואמים ישראלים
- משפחת כצנלסון
- זוכי מדליית תאודור הרצל
- זוכי פרס אוסישקין
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שהונצחו בשטרות כסף ישראליים
- חברי אחדות העבודה
- זוכי פרס בן צבי
- ישראלים שנפטרו ב-1974
- אזרחי כבוד של תל אביב-יפו
- אזרחי כבוד של ירושלים