חברת הזנק
חברת הזנק או חברת סטארט אפ (באנגלית: startup company) היא חברה שהוקמה מאפס או נוסדה זה מכבר, במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים, לרוב בתחום ההייטק.
חברות הזנק ממומנות לרוב על ידי קרנות הון סיכון, חממות טכנולוגיות או משקיעים פרטיים (אנג'לים), כשההון הראשוני משמש להקמת החברה, גיוס עובדים, פיתוח מוצרים או שירותים, ומכירתם. חברה מפסיקה להיות חברת הזנק, כאשר היא נמכרת לחברה מבוססת או מתבססת בעצמה והופכת לחברה רווחית.
הקמה
לאחר גיבוש הרעיון והחזון הראשוני של חברת ההזנק המתוכננת על המייסדים להסדיר את מערכת היחסים הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין החברה שתקום. בין הנושאים שעל המייסדים להסדיר נכללים חלוקת ההון בחברה, חלוקת התפקידים, מימון ראשוני ככל שנדרש, מינוי דירקטוריון, אופן קבלת ההחלטות בחברה, המחאת הקניין הרוחני של המייסדים לחברה, סודיות, אי תחרות ונושאים רבים אחרים.
גיוס הון
גיוס הון לחברת הזנק, במידה ומתקיים, מתנהל לרוב בשלבים אחדים בהתאם להתפתחותה. לכל שלב שלבי משנה אחדים. בשלב הראשון, שמכונה לעיתים קדם ראשוני (באנגלית: Pre-seed) מעובדים הרעיונות של היזמים לכלל הצעה למוצר או מוצרים שאותם ניתן לשווק ללקוחות. שעות עבודתם של היזמים, מכשירים ומשאבים שהם נזקקים להם, ממומנים בשלב זה מחסכונות פרטיים, עזרת חברים וקרובי משפחה. בשלב השני, נוהגים לגייס הון ראשוני (באנגלית: Seed), לאחר שהציגו למשקיעים (מוסדיים, או פרטיים) תוכנית עסקית ובה הבנת השווקים שבהם יפעלו, הגיון כלכלי להקמת מוצר (או אב-טיפוס של מוצר) בלוח זמנים מוגדר ומבנה הארגון והעובדים אשר ייצרו אותו. השלב שבו ליזמים, ולחברה שבבעלותם, יש כיוון טכנולוגי מגובש, והמוצר/ים של החברה עברו לשלב שבו אפשר לשווק אותם ללקוחות נקרא מדרגה ראשונה (באנגלית: Early-stage). ומכאן ואילך, היזמים וחברה שואפים לגיבוש המוצר, החדרתו אל שוק הצרכנים, והשגת הכנסות עליהם, כציון דרך הנקרא שלב ההכנסות (באנגלית: Revenue-stage).
מכיון שההון ההתחלתי מגויס לפני שהחברה רווחית, ההשקעה בחברת הזנק נחשבת להשקעה בסיכון גבוה. רוב חברות ההזנק נסגרות ללא הגעה למימוש רווחים. מהנותרות, חלק מגיעות להצלחה עסקית סבירה או טובה, וחלקן מגיעות להצלחה פיננסית עצומה ומצליחות לענות על הציפיות הרבות אותם שואפים המייסדים והמשקיעים לקיים. מבחינת קרנות הסיכון נקרא מודל זה "מודל ההום ראן", שבו רק אחת מבין מספר החברות בפורטפוליו של הקרן תצליח לייצר רווח מספיק גדול, על מנת לכסות על ההפסדים בהשקעות שלא זכו למימוש רווחים (אקזיט).
היסטוריה
בשנות ה-90 של המאה ה-20 קמו מספר רב של חברות הזנק בתחום ההיי טק ברחבי העולם, שעסקו בעיקר במיזמים הקשורים באינטרנט. רבים מהיזמים, ובכללם ישראלים רבים, הצליחו לנצל את הגאות בבורסת הנאסדאק בארצות הברית ולהנפיק את החברות האלו במחירים גבוהים, בלא שהציגו מודל עסקי מוכח ובלא שרשמו רווחים ואפילו הכנסות משמעותיות. דוגמה טובה לחברה כזו היא חברת מיראביליס עם תוכנת המסרים המידיים ICQ שנמכרה לענקית התוכנה AOL ב-407 מיליון דולר.
עם זאת, תחילת המאה ה-21 שמה קץ לגאות, במה שכונה התפוצצות בועת הדוט-קום. עקב כך הוצף השוק בעולם ובישראל במובטלי הייטק רבים, שנפלטו מחברות הזנק שנסגרו או הצטמצמו. חברות מסוימות כגון חברות הסחר האלקטרוני: eBay ואמזון הצליחו לשרוד למרות הקשיים ושמרו על רווחיות גם בתקופה קשה זו לתעשיית האינטרנט. החל משנת 2003 החלה התעשייה להתאושש, אך מחירי החברות לא הגיעו עוד לשיאים שקדמו להתפוצצות הבועה.
מאז העשור השני של המאה ה-21
נכון לשנת 2009 היו בישראל למעלה מ-3,850 חברות הזנק, שבהן מועסקים כ-70 אלף עובדים[1], ומתוכן ב-2014 כ-164 חברות עם הכנסות של מעל 25 מיליון דולר ומעל 50 עובדים כל אחת[2]. התחומים העיקריים הינם תוכנה, אינטרנט, מדיה, אלקטרוניקה, טכנולוגיה צבאית, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי וקלינטק. רוב החברות שוכנות באזור שמכונה בהומור "סיליקון ואדי".
בישראל קיימים מנגנונים שונים לתמיכה בפעילות מחקר ופיתוח של חברות הזנק, רוב מנגנונים אלו מופעלים על ידי לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת וביניהם:
- תוכנית תנופה[1]
- תוכנית החממות הטכנולוגיות
- מסלול סיוע לקידום חברות מתחילות, הפועל תחת קרן המחקר (תוכנית מדען ראשי)
בנוסף, השקעה בחברות הזנק זוכה לתמריץ מס במסגרת "חוק האנג'לים".
ראו גם
לקריאה נוספת
- דן סינור ושאול זינגר, מדינת הסטארט-אפ: מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל, מאנגלית: יהודה בן-מוחא, זמורה ביתן ומטר, ת"א, תשע"א 2011.
קישורים חיצוניים
- סיני גז, טיפים לקידום ושיווק הסטארטאפ שלכם, באתר Geektime
- המדריך לעולם המענקים עבור הסטארטאפיסט המתחיל, באתר GrantInfo
- טיפים להסכם מייסדים מוצלח למיזם סטארט-אפ, באתר משרד עורכי הדין שבלת ושות'