חדשות (עיתון)
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיתון
פרמטרים [ נוסד, שם במקור, נסגר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| תדירות | עיתון יומי |
|---|---|
| בעלים | קבוצת הארץ |
| עורך ראשי | יוסי קליין |
| שפה | עברית |
| מדינה | ישראל |
חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.
היסטוריה
ב-4 במרץ 1984 יצא לאור הגיליון הראשון של "חדשות", העיתון היומי החדש של עמוס שוקן, מנכ"ל קבוצת "הארץ".
עורך העיתון היה יוסי קליין ומנהלו רוני ארן. עיתון זה ניסה להיכנס לפלח שוק שהיה אז רבגוני. פרט ל"חדשות" התפרסמו בישראל עיתונים יומיים נוספים - "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" (אף הוא בבעלות משפחת שוקן ונחשב ל"אחיו הבוגר" והרציני יותר של "חדשות"), "על המשמר", "דבר", "הצופה", "ג'רוסלם פוסט", ועוד. עם פתיחת העיתון הכריז שוקן כי בכוונתו להפוך את העיתון תוך מספר שנים לעיתון הנפוץ במדינה. העיתון כלל כותרת צבעונית גדולה, עמודי צבע, ושימוש בשפה חדשנית יותר ורשמית פחות. קהל היעד העיקרי של העיתון היה קוראי "ידיעות אחרונות", והמאבק בין שני העיתונים השפיע מהותית על שניהם.
עד מהרה נקלע העיתון לשערוריה, כאשר פרסם, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית, ידיעה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת אירועי פרשת קו 300[1]. צלם העיתון אלכס ליבק הוא שצילם את התמונה המפורסמת המראה את חוטפי האוטובוס בעודם בחיים (כאשר נטען כי נהרגו במהלך ההשתלטות על האוטובוס). העיתון נסגר לשלושה ימים ב-29 באפריל 1984.[2] הייתה זו חציית קו אדום מבחינה עתונאית, אך הפרשה והפרסום שהעיתון קיבל בעקבותיה יצרו לעיתון תדמית אנטי-ממסדית[דרושה הבהרה].
במהלך השנים כתבו בעיתון עיתונאים שנותרו בולטים בנוף התקשורת הישראלית, ובהם: חנוך מרמרי, אמנון דנקנר, רונית ורדי, רון מיברג, גבי ניצן, נתן זהבי, דורון רוזנבלום, דודו גבע, אהוד אשרי, עירית לינור, דן בן אמוץ, אמנון לוי, יוסי ורטר, מנחם שיזף, גדעון קוץ (שחתם "דן גלעדי") ורבים אחרים. העיתון בלט בקו גרפי חדשני מאחוריו עמד המעצב שמעון זנדהאוז ובהמשך ערן וולקובסקי.
העיתון היה בעל תדמית צעירה, שמאלנית ואנטי ממסדית. השפה בה כתב העיתון הייתה עברית חדשה, משוחררת, צעירה, על גבול הסלנג, שבלטה על רקע האפרוריות, הרצינות והשמרנות של העיתונים האחרים. העיתון הוביל עיתונים אחרים בעקבותיו, ולדוגמה בטור הרכילות "ציפורה" אשר המציא פורמט ושפה ששימשו לאחר מכן דורות של רכילאים. עם זאת, לא שמר על קו אחיד - לעיתים ניסה להיות צהוב, לעיתים הציג עצמו כעומד על עקרונות הדמוקרטיה ובשנותיו האחרונות ניסה להפוך לשמרני יותר.
בתחילת דרכו, נהג העיתון גישה טבלואידית מבחינה גרפית. לעיתים מזומנות תפסה הכותרת הראשית את כל שיטחו של העמוד הראשי. כך גם הכותרות בעמודי המשנה, אשר בלטו מאד בגודלן. עם השנים התמתנה גם גישה זו, ועיצובו של העיתון הפך עדין יותר. הופיעו מדורים קבועים בעלי מיקום ועיצוב קבוע. כך למשל, בלט מדורו של דן בן אמוץ, אשר הפנה את כתיבתו באופן קבוע ל"ששת הקוראים שלי", ונתן לקוראים הרגשה אישית.
על אף הצלחתו העיתונאית והתרבותית נאבק העיתון מרגע היווסדו בתפוצה נמוכה, ואי הצלחה כלכלית. מחיר העיתון ירד, והוא קיבל תדמית של "עיתון בשקל" ו"עיתון תחנות דלק", שכן הוא היה מחולק בחינם ללקוחות המתדלקים. לבסוף נסגר העיתון, באופן מפתיע, במסיבת עיתונאים שכינס עמוס שוקן ב-29 בנובמבר 1993. אף על פי שהתאריך המופיע על העיתון המודפס, בכותרתו בלבד, הוא 29 בדצמבר 1993.
הולדתו של עיתון "חדשות", שינתה בהרבה מובנים את פני העיתונות הישראלית והיווה נקודת מפנה בתקני כתיבה, באופן הכתיבה, בתבניות ובגישה. "חדשות" היה העיתון הראשון בישראל שהודפס בדפוס מודרני והראשון שהעסיק את כותביו בחוזים אישיים, שהמירו את ההסכמים הקיבוציים והקביעות שהיו נהוגים עד אז[3].
במלאת עשור לסגירת העיתון יצאה במסגרת "העיר", מהדורה אחרונה, מיוחדת, בה סיכמו רבים מן הכותבים בעיתון את שנות עבודתם בעיתון, ואת השפעתו של העיתון על כתיבתם ועל הכתיבה העיתונאית בישראל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חדשות, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- עלייתו ונפילתו של עיתון "חדשות" באתר של זאב גלילי
- אריאנה מלמד, העיתון שרצה להיות גדול, באתר ynet, 30 בנובמבר 2003
- גדי שמשון, למה שוקן סגר את חדשות, ולמה בצורה הזו, בבלוג "ערס פואטי"
- אלי פפושדו יו"ר מועצת המנהלים מלונות סונסטה נגד חדשות, תיק מספר 49–1988, בארכיון מועצת העיתונות (נגיש באתר הספרייה הדיגיטלית של הספרייה הלאומית, ירושלים)
- עידו קינן, אחד שהבין// האם האינטרנט הייתה מציל את עיתון "חדשות"?, חדר 404, 29 בנובמבר 2012
- רון מיברג, נעלמו עקבותיו: 20 שנה לסגירת עיתון "חדשות", מעריב השבוע, 3 בספטמבר 2013
הערות שוליים
- ^ משה הלוי, פרשת אוטובוס קו 300, השב"כ, הצנזורה ועיתון חדשות
- ^ אבינועם בר-יוסף וברוך מאירי, שופט דחה ב-24 שעות סגירת העתון "חדשות", מעריב, 29 באפריל 1984
- ^ טל בשן, "שוקן לקח בעלי־שרירים לשבור עבודה מאורגנת", מעריב, 5 במרץ 1984
 | ||
|---|---|---|
| עיתונים כלליים בתשלום | הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע | |
| עיתונים כלליים בחינם | ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר | |
| כלכלה ועסקים | גלובס • כלכליסט • TheMarker | |
| המגזר החרדי | המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן | |
| יומונים ושבועונים ברוסית | נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי | |
| עיתונים בשפות נוספות | אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית) | |
| יומונים שהפכו לתקופונים | מקור ראשון | |
| עיתונים שנסגרו | 24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית) | |
