חוק יסוד: הממשלה
חוק יסוד: הממשלה נחקק לראשונה בידי הכנסת השישית ב-13 באוגוסט 1968 (י"ט באב התשכ"ח). החוק הוחלף על ידי הכנסת ה-12 ב-18 במרץ 1992 (י"ג באדר ב' התשנ"ב) לצורך שינוי שיטת הבחירה של ראש הממשלה לשיטת בחירה ישירה. החוק הוחלף פעם נוספת, על מנת לבטל את שיטת הבחירה הישירה בידי הכנסת ה-15 ב-7 במרץ 2001 (י"ב באדר התשס"א) ב-2014 החוק תוקן להקשחת הצעת אי אמון לאי אמון קונסטרוקטיבי. החוק משוריין ודרושה תמיכה של לפחות 61 חכי"ם כדי לשנותו.
חוק היסוד מגדיר את אופן הרכבת הממשלה, תפקידיה וסמכויותיה.
עיקרי החוק
סעיפים 1-4: הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, מקום מושבה של הממשלה הוא ירושלים, הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת ואחראית בפניה אחריות משותפת, שר אחראי בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם ממונה השר.
סעיפים 5-6: הממשלה תהיה מורכבת מראש ממשלה אשר יהיה גם חבר כנסת ומשרים אשר אינם חייבים להיות חברי כנסת. על כל שר להיות אזרח ותושב ישראל. לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון.
סעיף 7: משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה.
סעיף 8: לחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה לפי סעיף 7 נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים.
סעיף 13ד: משהורכבה הממשלה, תתייצב לפני הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ותבקש הבעת אמון; הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם.
סעיף 16: בזמן שראש ממשלה נעדר מהארץ או שנבצר ממנו למלא את תפקידו, ממלא מקומו ינהל את ישיבות הממשלה. במידה שאין לו ממלא מקום הממשלה תקבע לממלא מקומו שר שהוא גם חבר כנסת.
|סעיפים 17–18: רק היועמ"ש יכול להחליט על פתיחת חקירה ועל הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה. משפט של ראש ממשלה יתנהל במחוזי בהרכב של שלשה שופטים. במידה שבית המשפט הרשיע ראש ממשלה בעבירה שיש עמה קלון, ובמידה שהכנסת לא הדיחה את ראש הממשלה בהצבעה ברוב קולות לאחר שנתנה לו הזדמנות לשטוח טענותיו, תופסק כהונתו וממשלתו תפוזר בעת שפסק הדין נעשה סופי.
סעיף 19: ראש הממשלה רשאי, לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כן, להתפטר על ידי הגשת כתב התפטרות לנשיא המדינה; התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה.
סעיף 20: נפטר ראש הממשלה, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום פטירתו. נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו.
סעיף 28: הכנסת רשאית להביע הצעת אי אמון, הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, להביע אמון בממשלה אחרת שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים כאמור בסעיף 13(ד); הממשלה החדשה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם. פרטים לעניין הגשת הצעה להביע אי-אמון בממשלה והדיון בה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת; הוגשה ההצעה בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבוע מיום הגשתה.
סעיף 29: ראש הממשלה רשאי בהסכמת נשיא המדינה להוציא צו לפיזור הכנסת. במקרה זה רואים את הממשלה כאילו התפטרה.
סעיף 32: הממשלה מוסמכת בשם המדינה לבצע כל פעולה שאינה מוטלת על רשות אחרת.
סעיף 38: ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום. תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.
סעיף 39: במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת. חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ-60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.
סעיף 41: על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.
פסיקה
חוק יסוד הממשלה בנוסחו המקורי לא התייחס לשאלת סמכותו של ראש הממשלה לכהן במקביל כשר הממונה על משרד. בחוק היסוד שחוקק בשנת 1992 הוסף סעיף מפורש המסמיך את ראש הממשלה לכהן גם כשר ממונה על משרד. עם החזרה לנוסח הקודם בשנת 2001 הוסר סעיף זה מהחוק, בגלל השיבה למתכונת המקורית של החוק משנת 1968. בשנת 2016 פסק בית המשפט העליון ברוב של ארבה שופטים נגד דעת המיעוט של השופט חנן מלצר שראש הממשלה רשאי לכהן במקביל כשר הממונה על משרד[1].
ראו גם
לקריאה נוספת
- אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 263–270.
קישורים חיצוניים
חוק יסוד: הממשלה, באתר ויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חוק ריקה.- חוק יסוד: הממשלה באתר הכנסת
- חוק יסוד: הממשלה (1992)
- אליקים רובינשטיין, חוק־יסוד: הממשלה במתכונתו המקורית ־ הלכה למעשה, משפט וממשל ג' תשנ"ו
הערות שוליים
 חוקי־יסוד
| ||
|---|---|---|
| חוקי־יסוד משוריינים | הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם | 
|
| חוקי־יסוד משוריינים־חלקית | הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל | |
| חוקי־יסוד לא־משוריינים | נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו | |