חיים הרצוג
| חיים הרצוג ב-1989 | |||||
| חיים הרצוג ב-1989 | |||||
| לידה | י"א בתשרי ה'תרע"ט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י' בניסן ה'תשנ"ז (בגיל 78) | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1935 | ||||
| מקום קבורה |
חלקת גדולי האומה, ירושלים | ||||
| השכלה | אוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת קיימברידג' | ||||
| סיעה | המערך השני | ||||
| בת זוג | אורה הרצוג | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| חיים הרצוג בעת כהונתו כנספח צה"ל בוושינגטון | |
| השתייכות |
 ההגנה הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
|---|---|
| דרגה |
 מייג'ור  אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
| הנצחה | |
| בסיס ההדרכה של חיל המודיעין - בה"ד 15 | |
חיים הֶרְצוֹג (17 בספטמבר 1918 י"א בתשרי ה'תרע"ט – 17 באפריל 1997 י' בניסן ה'תשנ"ז) היה איש צבא, פוליטיקאי, עורך דין וסופר ישראלי שכיהן כנשיאהּ השישי של מדינת ישראל בשנים 1983–1993. בין תפקידיו היה שגריר ישראל באו"ם, אלוף בצה"ל וחבר הכנסת.
ביוגרפיה
חיים הרצוג נולד ב-17 בספטמבר 1918 (י"א בתשרי ה'תרע"ט) בעיר בלפסט, אז בממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, ובימינו בירת אומת הבית צפון אירלנד, לשרה לבית הילמן ולרבה של בלפסט, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (לימים, הרב הראשי לישראל). חודשים אחדים לאחר לידתו הקשה מונה אביו לרב הראשי של אירלנד והמשפחה עקרה לדבלין, בה גדל הרצוג. בנעוריו היה הרצוג ספורטאי מצטיין ואף זכה בתואר אלוף אירלנד באגרוף במשקל תרנגול[1].
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, למד בישיבת מרכז הרב ובישיבת חברון. ב-1936 התגייס ל"הגנה", ובמהלך המרד הערבי הגדול שירת בירושלים, בעיקר בעיר העתיקה.
בשנת 1938 יצא ללימודי משפטים באנגליה באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג'. ב-1941 קיבל תואר בוגר במשפטים, וב-1942 הוסמך כעורך דין. בדצמבר 1942 התגייס לצבא הבריטי ולמד באקדמיה הצבאית המלכותית סאנדהרסט. אחר כך שירת כקצין מודיעין בשריון והשתתף בפלישה לנורמנדי ובכיבוש גרמניה[2]. השתתף בשחרור מחנה הריכוז ברגן-בלזן ונפצע בקרבות ליד העיר ברמן. כקצין מודיעין, הוא נטל חלק בחקירתו של היינריך הימלר, מפקד האס אס. בעת שירותו בצבא הבריטי קיבל את הכינוי ויויאן (גרסה אנגלית של חיים), שליווה אותו בשארית חייו. בשנת 1947 שב לארץ ישראל, והיה לראש אגף הביטחון במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
שירות בצה"ל
בתחילת מלחמת העצמאות שירת כקצין המבצעים והמודיעין של חטיבה 7, והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים ובקרבות לטרון. ביולי 1948 השתתף בהקמת חיל המודיעין, ומדצמבר 1948 עד אפריל 1950 עמד בראש מחלקת המודיעין במטה הכללי[2].
במאי 1950 קיבל רישיון לעסוק בעריכת דין[3]. החל מאפריל 1950 עד שנת 1954 שימש כנספח צבאי בארצות הברית. ב-15 בנובמבר 1954, לאחר שחזר לישראל באוקטובר באותה השנה[4], מונה למפקד מחוז ירושלים[5], תפקיד בו כיהן בשנים 1954–1957. ביולי 1957 מונה לראש מטה פיקוד הדרום, ועם מינויו של חיים לסקוב לרמטכ"ל מונה בינואר 1958 לממלא מקום אלוף פיקוד הדרום[6] תפקיד בו כיהן עד יולי 1958. ב-1959 מונה שנית לראש אגף המודיעין. ב-1962 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף. הרצוג היה אמור להיות אחד השופטים במשפטו של יששכר שדמי על חלקו בטבח כפר קאסם, אך ביקש להשתחרר מהתפקיד מאחר שהוזמן להעיד מטעם ההגנה[7].
לאחר השחרור מצה"ל
לאחר שפרש הרצוג מצה"ל במאי 1962, נתמנה לנציגו של סר אייזק וולפסון בישראל, כיהן כמנכ"ל בחברת ג.א.ס בשליטתו ויושב הראש הראשון של "החברה לאלקטרוניקה ישראל" (לימים, "ECI Telecom")[8][9].
בשנת 1965 נמנה עם מקימי רפ"י, והיה מזכיר סניף תל אביב של המפלגה. בנובמבר 1967 היה מתומכי הקמת המערך[10] והתמודד מטעמו בבחירות לכנסת השביעית. כיהן כנשיא וראייטי, ונשיא אורט ישראל.
ב-28 במאי 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, נתן הרצוג שיחות פרשנות יומיות ב"קול ישראל", שחיזקו את רוחו של הציבור בישראל. בין השאר אמר, ב-1 ביוני: "אילו הוטל עלי לבחור הלילה בין האפשרות להיות טייס מצרי התוקף את תל אביב, ובין האפשרות להיות אזרח בתל אביב - הייתי בוחר, מטעמים של ביטחוני האישי, באפשרות השנייה"[11]. קטעי הקריינות שלו בזמן מלחמת ששת הימים הונצחו על תקליט, שהיה לרב-מכר. עם תום המלחמה מונה כמושל צבאי ראשון של הגדה המערבית, שכללה אז גם את מזרח ירושלים. הוא כיהן בתפקיד פרק זמן קצר[12]. במלחמת יום הכיפורים חזר לעודד את הציבור בשיחות פרשנות יומיות ברדיו.
עריכת דין
בשנת 1972 נמנה עם מקימי משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שלימים הפך למשרד הגדול בישראל. בין השאר יצג את חברת סנוקרסט בבג"ץ שהגישה נגד עיריית בני ברק שסירבה לתת לה רישיון עסק[13], ואת ליידי איבון קוקריין, בת למשפחת סורסוק הלבנונית, בתביעה נגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים שיחזיר לה נכסים שהופקעו ביפו, חיפה ועמק יזרעאל[14].
שגריר ישראל באו"ם
בשנים 1975 – 1978 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. ב-10 בנובמבר 1975, במהלך כהונתו, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. בנאום התגובה שלו קם הרצוג והגדיר את ההחלטה כגזענית, והבהיר לשגרירים השונים כי הם ישאו באחריות לשואה הבאה שתפרוץ בעקבות ההחלטה. בסוף הנאום הוא אמר "עבורנו, העם היהודי, זאת לא יותר מפיסת נייר - וכך גם נתייחס אליה", וקרע את נייר ההחלטה לשניים[15].
לימים כלל צוות היסטוריונים בריטים בראשות סיימון סבאג מונטיפיורי נאום זה בין 50 הנאומים הגדולים בהיסטוריה, לצד נאומים של מרטין לותר קינג, נלסון מנדלה, וינסטון צ'רצ'יל וג'ון קנדי[16].
נשיא המדינה
בשנת 1981 נבחר כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה. בנובמבר 1982 לקה בהתקף לב מסיבי, אך התאושש ממנו[17]. בשנת 1983 התמודד על תפקיד נשיא המדינה מול מועמד הימין והקואליציה, שופט בית המשפט העליון מנחם אלון. בהצבעה, שהתקיימה ב-22 במרץ, ניצח הרצוג ברוב של 61 קולות מול 57 קולות שקיבל אלון. הרצוג התפטר מהכנסת עם היבחרו לתפקיד נשיא המדינה, ונשבע אמונים כנשיא השישי ב-5 במאי 1983. הוא כיהן בתפקיד זה עד מאי 1993 (לאחר שנבחר ללא מתנגדים לקדנציה שנייה ב-1988).
בשנת 1984, לאור תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה, הפעיל את מלוא השפעתו כנשיא על ראשי הסיעות בכנסת למען הקמת ממשלת אחדות לאומית, עד שזו הוקמה לבסוף, בראשותו של שמעון פרס, שהוחלף בהסכמה על ידי יצחק שמיר כעבור שנתיים, בהסדר שכונה "הרוטציה".
_-_D62-090.jpg)
בשנת 1986 העניק חנינה למעורבים בפרשת קו 300, עוד קודם להגשתו של כתב אישום – אחד המקרים הבודדים בתולדות המדינה שבו נשיא המדינה נתן חנינה לאדם אשר טרם נשפט והורשע. בעקבות צעד זה התעורר דיון ער בסוגיית סמכות החנינה של הנשיא.
באפריל 1987 היה לנשיא ישראל הראשון שביקר בגרמניה, ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא ישראל הראשון שערך ביקור רשמי בארצות הברית[18] (נשיאים קודמים ערכו ביקורים לא רשמיים בארצות הברית).
במרץ 1990, בעקבות נפילת ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי-אמון בכנסת, הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס, ובכך עורר את זעם הליכוד. פרס נכשל במשימה זו, ושמיר שב והרכיב ממשלה. הפרשה כולה זכתה לכינוי "התרגיל המסריח".
ב-1993 החליף אותו בכס הנשיאות עזר ויצמן.
חיים הרצוג נפטר ב-17 באפריל 1997, י' בניסן ה'תשנ"ז, בגיל 79. הלוויתו נערכה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, שבירושלים.
הותיר אחריו את אשתו אורה (אחותה של סוזי אבן, אשתו של אבא אבן) ואת ארבעת ילדיו: יואל (הנשוי לבתו של המיליארדר נסים גאון מז'נבה), תא"ל מיכאל (מייק) (לשעבר מזכיר צבאי לשר הביטחון מופז וראש המטה של אהוד ברק), יצחק (יושב ראש הסוכנות היהודית, ולשעבר חבר הכנסת, יו"ר האופוזיציה ושר בממשלות ישראל) ורונית (פסיכולוגית קלינית).
עץ משפחת הרצוג
| ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | נסים גאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הוקרה
- 1977 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן[19]
- 1983 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ג'ורג'טאון
- 1984 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית
- 1984 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[20]
כתביו
בין הספרים שחיבר הרצוג:
- יהדות, משפט ומוסר (עורך, באנגלית, 1974)
- מלחמת יום הדין (1975)
- מלחמת התנ"ך (עם מרדכי גיחון, 1978)
- לפני אומות העולם (1979)
- עם כלביא יקום (1983)
- מאריות גברו (1991)
- בין חול לקודש (1992)
- דרך חיים (אוטוביוגרפיה, 1997)
לקריאה נוספת
- ארנון למפרום (עורך), חיים הרצוג: הנשיא השישי, מבחר תעודות מפרקי חייו (1918–1997), הסדרה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, הוצאת גנזך המדינה, ירושלים תשס"ט. מסת"ב 978-965-279-037-8. מידע על הספר באתר ארכיון המדינה. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: חיים הרצוג |
רשימת הפרסומים של חיים הרצוג, בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיים הרצוג, באתר הכנסת
- חיים הרצוג - הנשיא השישי של מדינת ישראל, מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
חיים הרצוג, באתר הכנסת - חיים הרצוג, באתר כנסת פתוחה
- כנס על חיים הרצוג לרגל הופעת הספר "חיים הרצוג הנשיא השישי"
- אתר הזיכרון מטעם העמותה לזכר חיים הרצוג
- 95 שנים להולדת חיים הרצוג, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
- השוואת הציונות לגזענות - ניסיונות למנוע את החלטת האו"ם, באתר "ישראל - הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה
- ירון דרוקמן, הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג, באתר ynet, 16 במרץ 2015
- משי אייד, בין ה-BDS לגינויים נגד ישראל: אירלנד חולקת כבוד לחיים הרצוג, באתר ynet, 4 בנובמבר 2018
הערות שוליים
- ^ Former Israeli President Herzog dies, CNN, 17.4.1997
- ^ 2.0 2.1 תולדות חייהם של מפקדי צה"ל - אלוף משנה חיים הרצוג, דבר, 27 בינואר 1958
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 1 ביוני 1950
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 20 באוקטובר 1954
- ^ אלוף משנה ח. הרצוג מפקד מחוז ירושלים, דבר, 17 בנובמבר 1954
- ^ אלוף ח. לסקוב נתמנה רמטכ"ל, דבר, 27 בינואר 1958
- ^ אלוף משנה הרצוג יעיד במשפט שדמי, דבר, 11 בפברואר 1959
- ^ אלוף ח. הרצוג - נציג אייזק וולפסון בארץ, דבר, 11 במאי 1962
- ^ דוד ליפקין, הוקם מטה תעשייתי משותף לכלל ולגאס, דבר, 25 בפברואר 1970
- ^ שאול בן-שמחון, בעד עצמאות רפ"י, דבר, 30 בנובמבר 1967
- ^ חיים הרצוג, דרך חיים, הוצאת משכל, 1997, עמ' 216
- ^ החל מ-23 ביוני מתייחסים עיתוני התקופה אל אלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס בתור מושל הגדה
- ^ בג"ץ 517/72 - סנוקרסט (ישראל) בע"מ נ' ראש העיר בני-ברק,
- ^ דן ארקין, ליידי קוקריין זכתה, אחרי 30 שנה, במאבק על "אדמותיה האבודות" ביפו ובחיפה, מעריב, 29 באוגוסט 1980
- ^ נאום הרצוג בעצרת הכללית של האו"ם - ארכיון המדינה בערוץ ארכיון המדינה באתר יוטיוב
- ^ נאום הרצוג באו"ם - מהחשובים בהיסטוריה, באתר ynet, 26 ביוני 2007
- ^ אמירה לם, לילות בוז'י, 7 ימים, ידיעות אחרונות, 28 ביולי 2017
- ^ חיים הרצוג – הנשיא השישי של מדינת ישראל
- ^ מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ Gerry Moriarty, Plaque honouring former Israeli president removed in Belfast, The Irish Times (באנגלית), plaque-honouring-former-israeli-president-removed-in-belfast אייריש טיימס, 12 באוגוסט 2014.
| נשיאי מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
|
שגרירי ישראל באו"ם 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת ירושלים 
| |
|---|---|
|
| ראשי אגף המודיעין (אמ"ן) | ||
|---|---|---|
| מחלקת המודיעין | איסר בארי • חיים הרצוג | 
|
| אגף המודיעין | בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה | |
מפקדי פיקוד הדרום (פד"ם) 
| |
|---|---|
|
| התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| כללי | התנדבות היישוב לצבא הבריטי •היישוב במלחמת העולם השנייה • הבריגדה היהודית • לוי בנימין - מפקד הבריגדה • הפלמ"ח • צנחני היישוב • מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי • שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה • הרבנים הצבאיים • אות ההתנדבות | 
|
| היחידות | פלוגת ההובלה 462 • פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה") • מתנדבי היישוב בחיל החפרים • מתנדבי היישוב בבאפס • הרגימנט הארץ-ישראלי • חיל העזר לנשים • פלוגת מובילי המים 148 • יחידת הקומנדו 51 • קבוצת החקירה המיוחדת | |
| אתרים | פיוג'י • טרוויזיו • בריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה | |
| אישים | משה שרת • יוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרן • מרדכי מקלף • עזר ויצמן • חיים הרצוג • אהרן רמז • חיים לסקוב • מאיר זורע • שלמה שמיר | |
| ראו גם פורטל היישוב | ||
| אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה | ||
|---|---|---|
|
קברו של חיים הרצוג | |
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- רשימת חברי הכנסת
- נשיאי מדינת ישראל
- שגרירי ישראל באו"ם
- רטוריקנים ונואמים ישראלים
- עורכי דין ישראלים
- יהודים אירים
- אנשי העלייה החמישית
- אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה
- חברי כנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- משפחת הרצוג
- מתנדבי היישוב לצבא הבריטי
- סופרים ישראלים
- לוחמי ההגנה
- מפקדי פיקוד הדרום
- אלופי צה"ל
- ראשי אמ"ן
- נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית
- מושלים צבאיים ישראלים
- קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה
- חברי הכנסת העשירית
- מפקדי חטיבת ירושלים
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- ראשי מטה פיקוד הדרום
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- דבלין: אישים
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- יוצאים בשאלה
- קציני צה"ל בכירים בפוליטיקה הישראלית
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה
- נשיאי אורט ישראל
- ישראלים ילידי בריטניה
- ישראלים שנולדו ב-1918
- ישראלים שנפטרו ב-1997