חיים ולדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:57, 5 בינואר 2021 מאת שמשוני (שיחה | תרומות) (←‏עמדותיו וגישתו החינוכית: עמדתו על צנזורה בספרות החרדית, קידוד קישורים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ אתר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חיים ולדר
Chaim Walder.jpg
לידה 15 בנובמבר 1968 (גיל: 55)
חיפה, ישראל
עיסוק סופר, מחנך
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות ילדים מספרים על עצמם, אנשים מספרים על עצמם
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד

חיים אליעזר וַלדֶר (נולד ב-כ"ד בחשוון ה'תשכ"ט 15 בנובמבר 1968) הוא סופר ילדים, נוער ומבוגרים חרדי ישראלי, פובליציסט, מרצה ופעיל לרווחת הילד בחברה החרדית. חתן פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד[1].

ביוגרפיה

ולדר נולד וגדל בשכונת הדר הכרמל בחיפה, לשלמה ופנינה ולדר. בילדותו השתתף במקהלת "רננו חסידים" של חיים בנט. למד בישיבה קטנה משכן יעקב, וישיבות קול תורה וכנסת חזקיהו.

בשנת תשמ"ט נישא. שירת כמורה חייל. לאחר שחרורו המשיך לעבוד כמחנך בכיתה א' בתלמוד תורה משכנות יעקב בבני ברק, ותוך כדי כך פתח בקריירה ספרותית.

משנת 1990 משמש ולדר כפובליציסט בעיתון יתד נאמן, שם הוא מפרסם טור בשם "מול המראה" ובו מעלה סוגיות שונות מן העולם החרדי ועניינים פוליטיים, מ-2013 החל לכתוב בנוסף במוסף יתד השבוע מדור מלווה בקריקטורה בשם "אות חיים". ולדר שידר תוכנית רדיו אישית בשם "עצות מהחיים" ברדיו קול ברמה, ובתחילת 2014 עבר להגיש את התוכנית ברדיו קול חי כל יום ב' מהשעה 22:00 ועד חצות.

ולדר הקים רשת קייטנות לילדים בשם "ילדים מספרים על עצמם" שפעלה במשך מספר שנים בבני ברק ובירושלים.

בשנת 1997 ייסד ולדר את ה"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק והוא משמש בו כמנהל חינוכי. המרכז מאתר ילדים בסיכון ומטפל בהם.

על פעילותו למען ילדים ונוער זכה חיים ולדר בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 2003 של המועצה הלאומית לשלום הילד. מתוך נימוקי ועדת השופטים להעניק לו את פרס "מגן הילד":

על פעילותו של חיים ולדר בקידום מעמד הילד, על היוזמה, היצירתיות, הגישה האנושית, הדאגה הכנה, המסירות והאמונה ביכולת לשנות ולשפר את מצב הילד בקהילה; על היותו חלוץ חינוכי ומנהיג חברתי; ועל הפעילות המסורה הנעשית מתוך כבוד והכרה ברגשותיהם ובעולמם של ילדים והורים, תוך שמירה מלאה על הערכים והמסורת של הקהילה. על כל אלה החליטה ועדת השופטים להעניק למר חיים ולדר את פרס "מגן הילד" לשנת תשס"ג.

עמדותיו וגישתו החינוכית

ב-1996 העביר ולדר ביקורת חריפה כנגד בית המשפט העליון, ונשיאו אהרן ברק שנטל לדבריו את מושכות השלטון במדינה באמצעות שיטת "האקטיביזם השיפוטי". בראיונות שמסר לאחר מכן הסביר שכוונתו הייתה להבהיר שלציבור החרדי יש זכות לחיות את חייו מבלי שינסו להתערב בתכנים ובדרך החינוך הייחודית שלו. מאידך גיסא, ולדר תומך במציאת דרכים של הידברות וקירוב. כך למשל, כתב ולדר כנגד מי שאינם עומדים בצפירה בימי הזיכרון, כהתגרות בציבור החילוני. במאמר שכתב ביתד נאמן הסביר שעל אף שאינו רואה ערך עצמי בעמידה בצפירה, בכל זאת יש לעמוד "למען כבודם של החיים", והשווה זאת לנסיעה של חילונים בשבת בתוך רחוב חרדי.

אף על פי שספריו קוראים לפתיחות רגשית ואישית, ולדר מתבטא בשמרנות בכל הנוגע להשקפת הציבור החרדי. הוא קורא להישארות של אברכים בכוללים, להימנעות משימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ונוער ודחיית מנהגם של צעירים חרדיים להוציא רישיון נהיגה לפני הנישואין.

ולדר מצביע על תהליך התדרדרות הילדים והנוער בארץ ובעולם, כתוצאה מפריצת גבולות וסמכויות בקרב ההורים והמחנכים. מאידך גיסא הוא מצביע על סגירות רגשית, וחוסר יכולת הבעה, כסיבה עיקרית לנשירת ילדים. בסדרת ספריו "עצות מהחיים" הוא מציע להורים לעודד פתיחות רגשית אצל ילדיהם ולתת לגיטימציה להבעת רגשות ואף לדעות שונות ולחשיבה מקורית, ומאידך לשמור על מעמדם של ההורים והמורים כמובילי דרך וכבעלי סמכות.

במאי 2013 פרסם מאמר ביתד נאמן, המתריע על ההסתה המתנהלת כנגד הציבור החרדי. במאמר השווה דברים שכתב יאיר לפיד על הציבור החרדי לתוכן נאום של אדולף היטלר על היהודים[2]. בנובמבר 2016 השווה ולדר, במאמר שפורסם ב"יתד נאמן", את השמאל הפוליטי לסרטן[3]. דבריו עוררו סערה והוא התנצל על ההשוואה[4].

בתמוז תשע"ז פרסם ולדר מאמר על הגבלות התוכן בספרות החרדית, ובו טען כי צנזורה איננה תופעה ייחודית לחברה החרדית, וכי גם חברות ליברליות מצנזרות דעות ותכנים המנוגדים להשקפותיהן. עם זאת הוא סבור כי על אף ההגבלות יכול סופר חרדי להציף בחכמה וברגישות כל תופעה חברתית ואנושית שראויה לטיפול[5].

ספריו

ולדר כתב כחמישים ספרים, שחלקם תורגמו לשפות שונות. הספרים מתפרשים על פני קשת גילאים רחבה, מספרי פעוטות דרך ספרי ילדים, נוער וגם ספרות למבוגרים. לדברי ולדר, הוא עושה שימוש בסגנון כתיבתו של דיימון ראניון, ולדר אף הקדיש אחד מסיפוריו (האיש שבקיר, בספר "מאחורי המסכה") לסופר האמריקאי הנודע. כלל ספריו מכרו למעלה ממליון עותקים[6].

ולדר הגיע למקום השלישי ברשימת הסופרים המושאלים ביותר בספריות ציבוריות בישראל בשנת 2018[7].


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  • ילדים מספרים על עצמם: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בדילמות מציאותיות הלקוחות מעולם הילדים ובאופן שבו הצליחו להתמודד עמן. ספרו הראשון של ולדר, בסדרה זו, יצא לאור ב-1993 תחת שם העט ח. יערי. הספר זכה להצלחה והוא פרסם אותו מחדש תחת שמו המלא. עד כה הופיעו בסדרה שלשה עשר כרכים.
  • ילדים בעקבות העבר: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בחיבור בין ילדים בני זמננו לאנשים גדולים שחיו בעבר. כל סיפור מורכב משני חלקים כאשר בחלק הראשון מסופר על ילד שעושה מעשה גבורה הירואי, או מתמודד בהצלחה עם אתגר גדול, ולאחר מכן מתברר כי אחד מגדולי העבר התמודד כמותו ואף פעל באותה צורה. למשל, ילד שמסייע למתקן האופניים הזקן שילדי השכונה מתעללים בו מושווה לחפץ חיים שסייע לשואב המים שילדי העיירה נהגו להפריע לו ולמלא את דלייו במים כדי שיקפאו.
  • עצות מהחיים: ספר בן שני כרכים שהוא מעין "אנציקלופדיה חינוכית" שנכתבה על ידי ולדר במשך 15 שנה. הספר מכיל עצות מהחיים בנושא חינוכיים רבים שהורים עשויים להיתקל בהם, כגון סמכות הורית, חוצפה, ביקור סדיר, סגירות ולחץ אצל הילדים ועוד.
  • אנשים מספרים על עצמם: סדרה למבוגרים, מקבילה לסדרת "ילדים מספרים על עצמם". בסדרה אחד עשר כרכים.
  • מאחורי המסיכה
  • יש דברים נסתרים
  • שימו לב אל הנשמה
  • אל תוך עצמך
  • אנשים ללא מסכות
  • סיפורים מהחיים (שני כרכים)
  • צ'אלמר
  • 10 דקות לפני שהולכים לרופא
  • מה עושים עכשיו
  • סיפורים מתוך הלב של אורי (עם אהובה רענן) (2004) - ספר העוסק בעולם הרגשות של הילד, ומנסה להקנות לילד מושגים רגשיים. הספר תורגם ל-5 שפות.
  • סיפורים מתוך הלב של אמא (עם אהובה רענן) - ספר המציג לילדים את עולם הרגשות מן הפרספקטיבה של המבוגר
  • סיפורים מתוך הלב של תמי (עם אהובה רענן) - ספר העוסק בעולם הרגשות של ילדים קטנים
  • בארץ החיות (2 כרכים) (עם דובי וינרוט) - "חיות מספרות על עצמן".
  • בארץ החיים (מתוך יומניה של האשה חני וינרוט זל)
  • סדרת "ילדים כותבים על עצמם"
  • קוראים לי צביקי גרין
  • ניסים מספרים על עצמם
  • מוטל גנב
  • בן תחת בן
  • הכי חזק שיש
  • חבורת תריג בתעלומת הפנס
  • חבורת תריג בתעלומת הקמיע
  • חבורת תריג בתעלומת האי
  • חבורת תריג בתעלומת בבל
  • חבורת תריג וכינורו של קרונבך (קומיקס)
  • חבורת תריג וקוד ונציה (קומיקס)
  • חבורת תריג והעכבישים השחורים (קומיקס)
  • חבורת תריג והסוכן וודקה (קומיקס)

דיסקוגרפיה

  • חבורת תריג, סדרת דיסקים שהחלה לצאת בשנת 2016.
  • הסרט מוטל גנב (על פי סיפור שלו)
  • חיים ולדר מספר

ביקורת

פעילותו של ולדר נתקלה בהתנגדות של מספר רבנים חרדיים ובהם הרב משה מרדכי שולזינגר. לדבריהם, רעיונותיו מושפעים ממקורות הזרים לחברה החרדית ולכן אינו יכול לשמש מקור סמכות והשראה לבני נוער חרדיים. הביקורת כללה גם פרסומים שבהם הובאו דוגמאות לרעיונות העולים מספריו אשר לטענת המפרסמים נוגדים את ההשקפה החרדית[8]. ולדר נאלץ לגנוז מהדורה של אחד מספריו בעקבות פשקווילים שמחו על שהספר כלל תיאור של ילד שהוא חכם יותר מאביו[9]. עם זאת, ניסיונות להדירו מכתיבה ביומון "יתד נאמן" לא צלחו לאחר שקיבל את תמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב[10]. מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוא מקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות של הוועדה לביקורת ספרים הפועלת מטעם בית הדין של הרב נסים קרליץ.

חיים אישיים

ולדר נשוי, אב לשבעה ילדים ומתגורר בבני ברק. ב-2019 שכל את בנו הבכור, שהיה בן 28, בשל מחלת הסרטן. אחת מבנותיו לוקה בתסמונת דאון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים ולדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרס 'מגן הילד' יוענק היום במשכן הכנסת לסופר החרדי חיים ולדר, מבזק בערוץ 7, 7 בפברואר 2003
  2. ^ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
  3. ^ חיים ולדר, ‏הכימותרפיה של העולם, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2016
  4. ^ אבי כץ, ולדר: חוזר בי ומתנצל על האנלוגיה שעשיתי בין מחלת הסרטן והשמאל, באתר חרדים10, 12 בנובמבר 2016
  5. ^ חיים ולדר, ספרות לעולם אינה חופשית, באתר צריך עיון, ה' תמוז, תשע"ז
  6. ^ מגזין קול פליי, כסליו
  7. ^ אליעזר היון, הישג: שני חרדים בשלישיית הסופרים המושאלים ביותר בישראל, באתר חרדים10, 8 בפברואר 2018
  8. ^ אחת החוברות יצאה בשם: "ונער קטון נוהג בם"
  9. ^ תמר רותם, קולם של הילדים השותקים, באתר הארץ, 3 בינואר 2002
  10. ^ ספר השקדן, חלק שני
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0