חילי טרופר
מדינה | ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | העבודה, חוסן לישראל | ||||||
סיעה | כחול לבן | ||||||
| |||||||
| |||||||
|
יחיאל משה (חִילִי) טְרוֹפֶּר (נולד ב-22 באפריל 1978, ט"ו בניסן ה'תשל"ח) הוא שר התרבות והספורט מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, ובעבר חבר הכנסת מטעמן. שימש מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם. ממקימי העמותות "במעגלי צדק", "שכן טוב" ו"קרן פסיפס". כיהן כסמנכ"ל עמותת "אחריי!", ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה, ושימש כעוזר בכיר לשר החינוך שי פירון.
ביוגרפיה
טרופר נולד בירושלים. אביו, הרב ד"ר דניאל טרופר, הוא הנשיא והמייסד של עמותת "גשר" (מפעלים חינוכיים). טרופר הוא אח לתשעה אחים ואחיות. הוא בוגר מחזור א' של המכינה הקדם צבאית "נחשון". שירת כלוחם וכמפקד ביחידת דובדבן. במסגרת שירות מילואים הוא מפקד על הגיבושים ל"דובדבן".
לאחר שחרורו מצה"ל עבד טרופר במשך שנתיים כמדריך חבורות רחוב בירושלים. הוא נמנה עם מקימיה וראשיה של עמותת "שכן טוב", העוסקת בחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות, הקמת מרכזי למידה לילדים ממשפחות אלו וכן רשת של בתי קפה לנוער בסיכון ולאוכלוסיות חלשות. ממקימי וראשי עמותת "במעגלי צדק", המבקשת לקדם צדק חברתי מתוך זיקה למסורת היהודית. ממקימי קרן "פסיפס" - המסייעת לאנשים להיחלץ מקשיים כלכליים באמצעות מימון אבחונים, סיוע ברכישת מקצוע, מלגות לימודים ועוד. פעולתו בעמותות אלו נעשתה ונעשית בהתנדבות.
במשך חמש שנים עבד בתנועת "אחריי!" הפועלת עם נוער בפריפריה, עד לתפקיד סמנכ"ל חינוך של העמותה. לאחר סיום עבודתו בעמותה, הפך לחבר הוועד המנהל שלה.
עבד בעיריית בת ים בחטיבת קהילה, המרכזת את אגף החינוך ואגף הרווחה בעירייה.
טרופר ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה, המיועד לבני נוער שנשרו מהמערכת ומקבלים הזדמנות נוספת, והתפרסם בסרט התיעודי של בן שני ואילנה דיין - "תיכון ההזדמנות האחרונה".[1]
לטרופר תואר ראשון במדעי הרוח ומדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה, שם למד במקביל לתפקידו בבית הספר ברנקו וייס רמלה, ותואר שני בהיסטוריה ובחינוך יהודי ממכון לנדר.
בפברואר 2020 תרם כליה לאדם שלא הכיר.[2]
פעילות פוליטית
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הודיע טרופר על מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה. טרופר הוצב במקום ה-23 ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא נבחר. לאחר הבחירות מונה ליועץ לשר החינוך, הרב שי פירון. בשנת 2015, לאחר התפטרותו של פירון מן הממשלה, החל טרופר לשמש כמנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם.
בפברואר 2019 נודע כי יתמודד בבחירות לכנסת ה-21 במפלגת "חוסן לישראל" בראשותו של בני גנץ, שהוא אחד ממקימיה.[3] לאחר האיחודים עם תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית בראשות משה יעלון ויש עתיד בראשות יאיר לפיד לרשימת כחול לבן הוא מוקם במקום השנים עשר ברשימה ונבחר לכנסת העשרים ואחת. נבחר גם לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש.
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התרבות והספורט. עם אישור "החוק הנורווגי" התפטר מהכנסת, וכהונתו בה נפסקה ב-19 ביוני 2020.
חיים אישיים
טרופר נשוי ואב לארבעה. הוא גר בקהילה משותפת של דתיים וחילוניים במושב נס הרים, שהיה ממקימיה.
כתביו
- מקום בעולם: מחשבות על חינוך, הוצאת "ידיעות ספרים", 2013 (- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- שביל בעולם: עוד מחשבות על חינוך, הוצאת "ידיעות ספרים", 2016
- מרד של תקווה (עם יהודה שוחט), הוצאת "ידיעות ספרים", 2018
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: חילי טרופר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חילי טרופר |
- חילי טרופר, באתר הכנסת
- חילי טרופר, באתר כנסת פתוחה
- חילי טרופר, באתר ערוץ כנסת
- נריה חיים, "חיים חברתיים" - ראיון עם חילי טרופר, שבועון "מעייני הישועה"
- היידי עפרון, הציונים החדשים: חילי טרופר, באתר בית אבי חי, 31 באוגוסט 2008
- אפרת זמר, "המנהל הצעיר ששינה המציאות בבי"ס ברמלה", מעריב, 27 ביוני 2009
- אילנה דיין, "כל הילדים צריכים מישהו שייגע בהם", אילנה דיין על בי"ס ברנקו וייס, 14 בספטמבר 2010
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם חילי טרופר, באתר iCast, 29 במרץ 2011
- "קמצא ובר קמצא", חילי טרופר בערב תשעה באב במאהל המחאה בשדרות רוטשילד
- בן שני, עולה כיתה, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2012
- רענן שקד, ללמוד מהם, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוקטובר 2016
- חן שליטא, "אנחנו לא לוזרים. אנחנו באים כדי שגנץ יהיה כבר עכשיו ראש ממשלה", באתר גלובס, 14 בפברואר 2019
- אריאל שנבל, "אם כדי לנצח צריך להסית, אני לא רוצה לנצח", בעיתון מקור ראשון, 2 במאי 2019
מכתביו
- מקום בעולם: חילי טרופר כותב על חינוך, באתר כיפה, 6 בפברואר 2013
הערות שוליים
- ^ "תיכון ההזדמנות האחרונה" - סרטו של בן שני
- ^ יובל קרני וענבר טויזר, ח"כ חילי טרופר תרם כליה לאדם זר: "מקווה לשוב לעניינים בהקדם", באתר ynet, 3 בפברואר 2020
- ^ טל שלו, גנץ ויעלון חשפו שבעה מתמודדים ברשימתם המשותפת, באתר וואלה!, 7 בפברואר 2019
שרי התרבות והספורט בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי החינוך והתרבות | (1949–1977): זלמן שזר • דוד רמז • דוד בן-גוריון • בן-ציון דינור • זלמן ארן • אבא אבן • זלמן ארן • יגאל אלון • אהרון ידלין (1984–1990): יצחק נבון • יצחק שמיר (1992–1993): שולמית אלוני • יצחק רבין | |
שרי החינוך, התרבות והספורט | (1977–1984, 1990–1992): זבולון המר (1993–1999): אמנון רובינשטיין • זבולון המר • יצחק לוי (2001–2006): לימור לבנת • אהוד אולמרט • מאיר שטרית | |
שרת המדע והאומנויות | (1993–1996): שולמית אלוני | |
שרי המדע, התרבות והספורט | (1999–2003): מתן וילנאי • אריאל שרון • לימור לבנת (2006–2009): אופיר פינס-פז • יולי תמיר • ראלב מג'אדלה • בנימין נתניהו | |
שרי התרבות והספורט | (2009 ואילך): לימור לבנת • מירי רגב • חילי טרופר • מיקי זוהר |
- רשימת חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל
- פעילים חברתיים ישראלים
- אנשי חינוך ישראלים
- פעילי מפלגת העבודה
- מנהלי בתי ספר ישראליים
- בוגרי ישיבת נוה שמואל
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- חברי כנסת מטעם חוסן לישראל
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי כנסת מטעם כחול לבן
- נס הרים: אישים
- לוחמי יחידת דובדבן
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש
- שרי התרבות בממשלות ישראל
- בוגרי האוניברסיטה הפתוחה
- תורמי כליה
- ישראלים שנולדו ב-1978