חירם הראשון מצור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־01:23, 19 בינואר 2021 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 29476315, הרחבה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חירם הראשון היה מלך צור בשנים 980 לפנה"ס עד 947 לפנה"ס, לאחר שירש את כיסאו של אביו, אביבעל.

מסופר במקרא שחירם היה ידידם של מלכי ישראל. כאשר בנה דוד את עירו, עיר דוד, שלח לו חירם אדריכלים ופועלים (בראשם חירם ממטה נפתלי) ועמם עצי ארז לסייעו. גם בימי מלכותו של שלמה המלך נמשכו קשרי הידידות בין המלכים וכשבנה שלמה את בית המקדש שלח לבקש מחירם שישלח לו עצי ארז ופועלים לצורך בניית הבית. חירם שלח לו את העצים והוסיף עליהם גם עצי ברוש וזהב. תמורת עזרתו שלח לו שלמה מדי שנה 20,000 כור חיטים ועשרים כור שמן. כמו כן העניק לו שלמה "עשרים עיר בארץ הגליל" – אולם הכתוב מספר כי "לא ישרו" הערים בעיני חירם בגלל אדמתן שהפיקה תנובה דלה[1].

על פי האגדה[2] היה חירם אביו החורג של נבוכדנצר מלך בבל שחי כ-300 שנה מאוחר יותר. במסכת בבא בתרא מסופר כי בשלב מסוים גבה לבבו של חירם והוא ייחס לעצמו תכונות אלוקיות.

נמנה בין הבודדים שנכנסו בחייהם לגן עדן: "תשעה נכנסו בחייהם בגן עדן, ואלו הן: חנוך בן ירד, ואליהו ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, וחירם מלך צור, ועבד מלך הכושי, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ובתיה בת פרעה, וסרח בת אשר, ויש אומרים אף רבי יהושע בן לוי"[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0