חלב נוכרי

חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה. חלב זה חשוד בכך שמעורב בו חלב מבעל-חיים שאינו כשר (כמו חזיר או נאקה), ולכן עלול אף הוא להיות לא כשר.

מקור האיסור וטעמו

חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה. האיסור מופיע לראשונה במשנה:

ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורים ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו נוכרי (גוי) ואין ישראל רואהו

— מסכת עבודה זרה ב,ו

בתלמוד (מסכת עבודה זרה לה, ב) מוסבר שהאיסור אינו בא למנוע הצגת חלב אסור ככשר, מפני שחלב בהמה טמאה שונה בצבעו, אלא נובע מהחשש שהנוכרי יערב מעט חלב אסור בתוך חלב כשר. טעם נוסף מובא בתלמוד ירושלמי (עבודה זרה, פ"ב, ה"ח), והוא שהנוכרים אינם מקפידים על דין "גילוי", כלומר לכסות תמיד את הכלי, דין שעליו מקפידים ביהדות מחשש שמא נחש הטיל לתוכו ארס. באחרונים מובא עוד טעם שהוא "משום בנותיהם" כלומר שחוששים שמתוך הקרבה לנוכרי שנוצרת בקניית החלב יבוא להתחתן עם בנותיו.

גדר האיסור

בהלכה נקבע שאם יהודי עומד ורואה שהנוכרי אינו מערבב חלב אחר בתוך החלב שנחלב, החלב אינו אסור משום חלב נוכרי. יתרה מזאת, די בכך שיהודי יעמוד בפתח המחלבה, או שיצא וייכנס, מתוך הנחה שהנוכרי פוחד לערב חלב אחר מחשש שיפסיד. היו שפסקו שגם קיום מצלמות שמתעדות את תהליך החליבה, מספיק כדי שהחלב לא ייחשב חלב נוכרי כך נוהגים בתנובה על פי ועדת מהדרין ובהסכמתם של גדולי הפוסקים הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר.

הפוסקים האחרונים נחלקו בשאלה אם חלב נוכרי אסור אפילו כאשר אין לנוכרי אף בהמה טמאה בעדרו והיא נוגעת לשאלה מה היה היקף ותוקף הגזרה שגזרו חז"ל. דעת החתם סופר כי איסור חלב נוכרי הוא גזירה כללית, ואי לכך אין היתר לשתות, אף כשיש פיקוח כל עוד לא נעשה הפיקוח על ידי יהודי שעומד על גביו. לשיטתו מצטרפים הבית מאיר והשדי חמד, אם מצד שסוברים שלא שייך שלא יהיה בנמצא דבר טמא, או מטעם שנהגו כבר להחמיר כדעת הסוברים שחלב זה אסור משום גזירה. גם הריי"צ מליובאוויטש סבר שגדר האיסור הוא שהחלב נחלב בלי שיראהו יהודי יורה דעה פה. הוא גם טען ששתית חלב זה גורמת לספיקות באמונה בה'.

מוצרי חלב

גבינת נוכרי

גזרו חז"ל שלא לאכול גבינת נוכרי. בתלמוד (מסכת עבודה זרה, ל"ד - ל"ה) הובאו כמה טעמים לאיסור.

• חששו שמא יישאר בגבינה לאחר הגיבון מעט חלב טמא (צחצוחי חלב).
• חששו שמא העמידו את הגבינה בקיבת נבלה.
• חששו שמא עירב הנוכרי בגבינה חומץ שיוצר מחומר שאיננו כשר.
• חששו שהנוכרי מעמיד אותה בשרף ערלה, כלומר שכדי להחמיצה השתמש הנוכרי בחומצת פרי שהוא ערלה.

נושא כשרות הגבינה חמור יותר מדין חלב, כיוון שחלב לדעת רבים מהפוסקים לא נאסר בגזירה, ומבחינה הלכתית דבר שנאסר בגזירה עומד באיסורו אף אם טעמי הגזירה אינם בתוקף עוד. אי לכך, גם המקלים בחלב נוכרי כיום, אוסרים על אכילת גבינת נוכרי. יוצאת דופן היא דעת רבנו תם (מבעלי התוספות), שסובר שבמקום שאין קיימים החששות הנזכרים לעיל, מותרת הגבינה לאכילה.

גזירה זו נפרדת מאיסור חלב נוכרי, ולכן אפילו היה פיקוח על החלב, אם לא היה פיקוח על הכנת הגבינה, היא אסורה למאכל.

חמאת נוכרי

המחלוקת בעניין חמאת נוכרים התגלעה כבר בזמן הגאונים. דעת המתירים שכיוון שחלב טמא לא נקפה (מתקשה) ^{[דרוש מקור]}, ודאי שאין החמאה עשויה מחלב טמא, וגזירת חז"ל הייתה רק בגבינה או בחלב מהטעמים המוזכרים לעיל. והטעם שאסרו גבינה שמא יעמיד אותה הנוכרי בקיבת בהמה טמאה, לא שייך בחמאה - שלא עומדת להעמדה. ויש האוסרים מכיוון שסוברים שחמאה נכללה בגזירת גבינה, מכיוון שגם בה יש את החשש של צחצוחי חלב שנשארו בה.

בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קטו) נפסק שאין למחות ביד מי שנוהג לאכול חמאת גויים, וחמאה לא הייתה בכלל גזירת גבינה, כיוון שאי אפשר להעמיד חמאה מבהמה טמאה. ואמנם ישנו חשש שעירבו קודם את החלב ואף שאחר ההעמדה ודאי שאין בחמאה חלב אחר, שמא נשאר על החמאה מעט חלב טמא (צחצוחי חלב). אבל אם בישל את החמאה כך שודאי לא נשארו עליה צחצוחי חלב, מותר גם לדעת השו"ע. ודעת הרמ"א שמותר לבשל את החמאה כדי להסיר ממנה את צחצוחי החלב, אף לכתחילה.

בימינו התעוררה בעיה נוספת בחמאת גוי. זאת מחמת שיש המקשים את החמאה על ידי שומן אסור מן-החי, מחמת האיסור על אכילת בשר וחלב יחד. בעיה נוספת התעוררה גם למקילים בחלב נוכרי, זאת עקב האפשרות להכין חמאה גם ממי גבינה שאסורים משום הגזירה.

אבקת חלב נוכרי

במאה השנים האחרונות התפשט השימוש באבקת חלב ליצור מוצרים שונים. הפוסקים דנו האם גזירת חכמים על חלב נוכרי כוללת גם אבקה שהופקה מחלב זה.

רבי צבי פסח פרנק התיר אבקת חלב נוכרי בנימוק שגזירת חז"ל לא הייתה אלא על החלב הניגר, ולא על מוצרים המופק מחלב כגון אבקת חלב. לשיטתו, ראיה לכך היא שגבינה וחמאה, המופקות מחלב, לא נכללו בגזירת חלב נוכרי כי לפי דברי חז"ל חלב המופק מבהמה טמאה אינו מתגבן. בדומה לכך, התיר גם חלב נוכרי שהפך לאבקה, אם אין בו חשש של עירוב חלב טמא.

מאידך, החזון איש אסר אבקת חלב נוכרי כחלב עצמו. לשיטתו, אבקת חלב אינה כגבינה וכחמאה, לפי שהם לא יכלו להיווצר מחלב טמא, אלא אבקת חלב היא חלב שנתייבש, ואף יש אפשרות להחזירו למתכונתו. לפי דעה זו, אסורים מוצרים המכילים חלבונים מחלב נוכרי.

הרבנות הראשית לישראל מכשירה אבקת חלב נוכרי בכשרות רגילה, אך מחייבת פירוט על גבי האריזה - "כשר לאוכלי אבקת חלב נוכרי".

חלב נוכרי בימינו

כיתוב על יוגורט שמיוצר בארצות הברית המעיד כי הוא נעשה מחלב ישראל

כהמשך למחלוקת הקדומה אם חלב נוכרי הוא גזירה או איסור רגיל, נחלקו הפוסקים בימינו האם להתיר חלב נוכרי במקום בו יש פיקוח ממשלתי שלא יערבו חלב אחר. בין המתירים המרכזיים ניתן למנות את הפרי חדש, החזון איש והרב משה פיינשטיין. הרב משה פיינשטיין הוסיף כי אף לדעת הסוברים שהאיסור משום גזירה, יש מקום להקל, מאחר שהתירו כאשר ישראל עומד בחוץ ומשגיח שלא יכניס הגוי בהמה אחרת, "יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה."
להלן דברי הרב משה פיינשטיין: "ובדבר החלב של הקאמפאניעס (=החברות) במדינתנו אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי (=מפחדים) מלערב, יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפרי חדש משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש וכו'

על פי פסק זה של הרב משה פיינשטיין ובעקבות לשונו, יש רבנים בחו"ל שנמנעים מלכנות בשם "חלב נוכרי" את המוצר, ובמקום זה מכנים אותו "חלב החברות" או "חלב סתם", היות שהוא מותר לכתחילה, ולא חלה עליו גזירה כלל לפי פסיקה זו. עם זאת, גם הרב פיינשטיין הסתייג שמכל מקום "לבעלי נפש ראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא", ובתשובה מאוחרת יותר אף כתב שההיתר "הוא רק בשעת הדחק [...] ולא בשביל יוקר מעט." הרב זאב וייטמן הוסיף טעם נוסף להקל, שחלב בהמה טמאה יקר עשרות מונים מחלב פרה, והסבירות שגוי יערב חלב טמא כמעט אפסית.

למעשה כיום ארגוני הכשרות האורתודוקסיים בארצות הברית (כגון ה-OU שהוא הגדול מביניהם) סומכים על היתרו של הרב פיינשטיין, אך עבור המחמירים, מסמנים בסימן Cholov Yisroel = חלב ישראל, מוצרי חלב הכשרים גם לדעתם. בישראל הבדצי"ם אינם נותנים הכשר למוצרים המיוצרים בחלב נוכרי, כיוון שחלב ישראל מצוי ואפילו יותר מחלב נוכרי. גם באירופה אין הבדצי"ם נותנים הכשר למוצרים המכילים חלב נוכרי. כמו כן הרבנות הראשית לישראל אינה מאשרת כשרות של מוצרי יבוא המכילים חלב נוכרי נוזלי, אך מאשרת, תוך סימון, מוצרים המכילים אבקת חלב נוכרי.

ראו גם

• פת עכו"ם
• בישולי גויים

לקריאה נוספת

• הרב חנוך בלייר, חלב ישראל כהלכתו, ירושלים תשע"ח.
• בנתיב החלב, הוצאת תנובה, תשרי תשס"ג.
• אנציקלופדיה תלמודית, כרך טו, עמודים קעא - קצב.
• הרב משה פיינשטיין, חלב גוי, יואב שורק, הוצאת כתבים, 2007

קישורים חיצוניים

• דברי הרב וייטמן - רב תנובה
• הרב רצון ערוסי - פורום מורשת
• דברי הרב משה היינמן מועד הכשרות סטאר קיי (Star-K)
• כשרות החלב ואבקת החלב, הרב מרדכי וולנוב, באתר כושרות

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.