חלחול (עיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־09:46, 8 בדצמבר 2020 מאת בוט מקוה (שיחה | תרומות) (←‏top: הסבת תבנית עיר שנת >> תאריך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלחול
حلحول
מסגד בחלחול, מכביש חלחול-תלם
מסגד בחלחול, מכביש חלחול-תלם
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה חברון
שטח 37.30 קמ"ר
גובה 1,020 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,128[1] (2007)
קואורדינטות 31°34′44″N 35°05′56″E / 31.5788861111111°N 35.0988027777778°E / 31.5788861111111; 35.0988027777778
אזור זמן UTC +2
חורבות בית צור בתמונה משנות העשרים של המאה העשרים

חלחולערבית: حلحول) היא עיירה פלסטינית בהרי יהודה, כק"מ אחד צפונית לחברון. העיירה שייכת לנפת חברון של הרשות הפלסטינית. ייתכן שמקור שמה נעוץ בכך שהמשקעים מחלחלים בקלות לתוך הסלעים עליהם בנויה העיירה[2].

המקום מהווה את פסגת הר חברון והפסגה הגבוהה בהרי יהודה, בגובה של 1020 מטרים מעל פני הים. משום כך, העיר חלחול הוא היישוב העירוני הגבוה ביותר בארץ-ישראל. כיום, ידועה חלחול גם בזכות מחצבות סלעים רבות הסמוכות לה.

תולדות המקום

העיר נזכרת פעם אחת בתנ"ך, ברשימת ערי שבט יהודה: ”חַלְחוּל בֵּית-צוּר וּגְדוֹר”[3], ואכן, מצפון לחלחול המודרנית מצויה "ח'רבת בית צור" (היא בית צור), ומצפון לה נמצאת "ח'רבת ג'דור" (היא גדור).

העיר נזכרת גם כיישוב יהודי שהתקיים בתקופת בית שני, ויוסף בן מתתיהו מציינה כיישוב בו חנו אדומים בזמן המרד הגדול[4].

יצחק בן-צבי תיאר משפחה מתושבי היישוב הנושאת את השם 'שטרית' (המצוי בין יהודי מרוקו), וסובר שהם צאצאים של יהודים שעלו לארץ מהמגרב, כנראה בראשית התקופה העות'מאנית[5].

במקום שרידי יישוב רבים מתקופות היסטוריות שונות החל מתקופת הברונזה הקדומה.

בסביבה נערך קרב בית צור בימי החשמונאים. היה זה כאשר ליסיאס המצביא היווני הגיב על מפלה קודמת שנחל בקרב אמאוס והביא איתו מדרום ארץ ישראל חיל גדול יותר מאשר היה ברשותו בקרב קודם. ליסיאס רצה להפתיע ולפלוש ליהודה דרך מדבר אדום מכיוון דרום מאזורים לא מיושבים ביהודים, אך יהודה גילה את תכסיסו וחסם בפניו את הדרך לירושלים. הקרב בין שני הצבאות נערך בדרך לירושלים סמוך לבית צור וצפונית לחלחול.

גד החוזה, נתן הנביא ויונה

החל מהמאה ה-13 מופיעות עדויות כי בחלחול מצויים קברי גד החוזה ונתן הנביא. אתר קבר זה מוזכר כאתר עלייה לרגל בכתבי נוסעים יהודיים כבר מימי הביניים.

לעומת זאת, ישנן מספר מסורות מוסלמיות בדבר מקום קבורתו של יונה הנביא. מסורת אחת מזהה את קברו במסגד בעיירה חלחול השוכנת מצפון לעיר חברון:

  • מורה דרך בארץ ישראל וסוריה כותב כי הערבים יקראו לו נֶבִּי יונַאס אך המושלמנים יושבי הכפר הם קנאים ואדוקים ולא יניחו לאיש זר אשר איננו מקורב עמהם לבוא את תוך המסגד". מסורת זו מופיעה גם ברשימת קברים משנת ה'תק"א (1810) בספר אוצר טוב להחכם וכו', ד"ר ברלינר תרל"ט (1873). הם מזכירים כי על הקבר יש בית מסגד.
  • הנוסע המוסלמי אבן בטוטה בן המאה ה-14 מספר כי לאחר שהיה במערת המכפלה בחברון, ירד מזרחה לים המלח שהוא מכנה אותו "אגם לוט" ובדרכו לירושלים הוא עוצר בחלחול, היכן שהוקם מסגד גדול מעל לקברו של יונה הנביא. הוא מכנה אותו אתר קדוש יחד עם האתרים בחברון ובבית לחם[6].
  • נוסע קראי משנת ה'ת"א (1641), המזכיר מסורה זו "יוסיף כי הישמעאלים לא הניחו לבוא אל הקבר בעד כל הון. ומסורת הערבים כי פה קבור הנביא יונה אין לה כל יסוד. כי המסורה אשר לאחינו תראה את קבר הנביא הזה בכפר כנה אצל צפת. וגם הערבים בעצמם יראו את קברו בעוד מקומות שונים"

לקריאה נוספת

  • מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור - תל אביב, 1996 - עמ' 21

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלחול בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_PCBS/Downloads/book1487.pdf
  2. ^ ע"פ "לקסיקון ארץ ישראל" מאת עמנואל הראובני
  3. ^ ספר יהושע, טו, נ"ח.
  4. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ד, 522.
  5. ^ "שאר ישוב" מאת יצחק בן צבי, תשכ"ו
  6. ^ מקור: בצרפתית
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0