חלקי הדיבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:41, 2 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "דיבר" מפנה לכאן. לערך העוסק באחד מעשרת הדיברות, ראו עשרת הדיברות.

בבלשנות. החלוקה לחלקי דיבר, או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.

חלוקת המילים לפי חלקי דיבר יוצרת קבוצות פתוחות, כלומר שניתן בקלות להוסיף להן מילים, וקבוצות סגורות, שהרכבן לא משתנה. לדוגמה, בעברית קבוצות שמות העצם והפעלים הן פתוחות ואילו קבוצת מילות הקישור היא סגורה. קבוצת תוארי הפועל הייתה סגורה בעברית מקראית והפכה להיות פתוחה בעברית מודרנית, כנראה בהשפעת שפות אירופה.

חלוקת המילים לחלקי דיבר

חלקי הדיבר הנפוצים ביותר הם שם העצם והפועל, ולצדם קיימים שמות תואר, תוארי פועל, כינויים, מילות יחס, מילות קישור ועוד.

בעבר היה נהוג לחלק את חלקי הדיבר לפי קריטריונים סמנטיים: שם עצם הוגדר כ"מילה המציינת חפץ או מושג", ופועל הוגדר כ"מילה המציינת פעולה". ואולם אפיונים אלו כלל אינם מדויקים, והם גם קשים מאד להגדרה. הבלשנות המודרנית מעדיפה הגדרות המבוססות על מאפיינים מורפולוגיים ותחביריים:

  • שם עצם - צורה הנוטה לפי מספר (יחיד, רבים, זוגי) ולפעמים גם לפי מין (זכר, נקבה, סתמי), ויכולה לשמש כנושא או מושא במשפט. דוגמאות: "בית" (שם עצם כללי), "ירושלים" (שם עצם פרטי).
  • שם פעולה - שם המגדיר את הפעולה. ניתן ליידע שם פעולה. דוגמות: "אכילה" "ריקוד" וכו'.. (הוא עשה את פעולת ה..)
  • פועל - צורה הנוטה (בדרך כלל) לפי פעולה, גוף וזמן (פג"ז) דוגמה: כתבנו- כתיבה, אנחנו, עבר.
  • משמשת כנשוא במשפט ובחלק מהמקרים מקבלת מושא. דוגמאות: "הלכתי", "עומד".
  • שם פועל - שייך למערכת הפועל, אך אין לו זמן. אי אפשר ליידע שם פועל, ותמיד יכלול את מילית היחס ל. דוגמאות: "ללמוד", "לאכול", "לרקוד".
  • שם תואר - צורה המשמשת כלוואי לשם עצם או כנשוא במשפט שמני. נוטה בדרך כלל לפי מין ומספר. דוגמאות: "גדולה", "חופשיים".
  • תואר הפועל - תואר שמתאר את הפועל לדוגמה: "הוא רץ מהר" מהר הוא תואר הפועל (מתאר את הריצה).

החלוקה לחלקי דיבר איננה זהה בכל השפות, אם כי מקובל לומר שבכל השפות יש פעלים ושמות עצם. הגבולות בין הקטגוריות השונות אינם תמיד חדים. בעברית למשל, צורות המקור והבינוני הן צורות פועליות על גבול שם העצם, ושמות הפעולה הם צורות שמניות שיש להם מאפיינים של פועל (למשל, מקבלים מושא). לאורך התקופות ייתכן גם מעבר של צורה מחלק דיבר אחד לאחר (תזוזה קטגוריאלית); למשל, המילה "זָקֵן" היא במקור שם תואר, אך הפכה להיות שם עצם.

ראו גם

מילת קריאה

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0