חנה
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרי חובה [ נוכחי ] חסרים
לשימושים אחרים, ראו 
חַנָּה, אישיות מהתנ"ך, הייתה אשתו של אלקנה מרמתיים צופים ואמו של שמואל הנביא. חנה היא גם אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך.
סיפורה של חנה
מסופר כי חנה הייתה עקרה, וכי פנינה, צרתה אשתו האחרת של אלקנה, הייתה נוהגת להתפס על נקודה כואבת זו, אולם אלקנה אהב אותה והיה נוהג לנחם אותה על עקרותה. מדי שנה היו אלקנה ומשפחתו נוהגים לעלות למשכן שילה ולזבוח לה'. באחת מתפילותיה במקום הזיזה חנה את שפתיה מבלי להשמיע קול, עלי הכהן שהשגיח על המתפללים, הבחין בה וחשב כי היא שיכורה, אך חנה ענתה לו שהיא קשת רוח. עלי בירך אותה ואמר שהאל יענה לתפילותיה, ואכן לאחר ששבה לביתה הרתה וילדה בן וקראה שמו שמואל, ”כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו” (שמואל א', א', כ').[1]
לאחר ששמואל גדל הביאה אותו למשכן, בהתאם לנדר בו התחייבה להקדיש את בנה לה', שם גדל תחת חסותו של עלי הכהן. עם זאת, הקשר בין שמואל לאמו לא נפסק: "ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה, בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים" (שמואל א', ב', י"ט). עם העלאתו של שמואל התפללה חנה תפילה בה ביטאה את הודאתה לה' על כך שזכתה לבן, ויצאה ממעמד ה"עקרה": "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה". תפילה זו כלולה בתפילת שחרית של חלק מהעדות ("תפילת חנה").
תפילת חנה
שתי תפילות חשובות מופיעות בסיפורה של חנה: האחת, תפילתה המרה של חנה העקרה המבקשת להרות, והשנייה, תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של שמואל.
תחינה
וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת הֵיכַל ה'. וְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-ה', וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים--וּנְתַתִּיו לַה' כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'; וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ. וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ--רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.
במסכת ברכות (דף לא) חז"ל לומדים הלכות רבות מתפילת חנה:
- "וחנה היא מתפללת על ליבה" - שצריך המתפלל לכוון ליבו.
- "רק שפתיה נעות" - שצריך להניע את השפתים על פי המילים בתפילה.
- "וקולה לא ישמע" - שצריך להתפלל בלחש, ושאסור לגביה את הקול בתפילה.
- "ויחשבה עלי לשיכורה" - שאסור להתפלל שתויי יין.
הודיה
ערכים מורחבים – תפילת חנה
תפילת חנה נחשבת לאחת התפילות המיוחדות ביהדות.
לקריאה נוספת
- סימון, אוריאל, קריאה ספרותית במקרא: סיפורי הנביאים. ירושלים: מוסד ביאליק, 2001. עמ' 1-56.
- בר-אפרת, שמעון, מקרא לישראל- שמואל א'. תל אביב: עם עובד, 1996.
- יעל לוין, "'ותתפלל חנה: על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה", מסכת ד (תשס"ו), עמ' 81–111.
- גלפז-פלר, פנינה, ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי . ירושלים: כרמל, 2006.עמ' 251-245.
- ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת. תל אביב: ידיעות ספרים, 2009. עמ' 167-162.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנה |
- תפילת חנה הרב אליעזר מלמד בספר פניני הלכה
- סיפור חייה, באתר "דעת"
- חנה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ( נדר-שמואל א א, א - ב, יא) | מחבר: שמעון בר-אפרת אתר מקראנט.
- אין אהבות שמחות מאמר מאת פנינה גלפז פלר . אתר מקרא נט.
הערות שוליים
- ^ לדעת רבי חיים ויטאל (ראו רמזי הדרושים לרבי חיים ויטאל, שנכתב על ידי תלמידו, פרשת וישב. כת"י מוסקובה) חנה הייתה אז בת 130 שנה.
