חסידות גור

חסידות גור

בית המדרש של חסידות גור בגורה קלוואריה
מידע
מקום ייסוד	גורה קלוואריה, פולין
תאריך ייסוד	1859
מייסד	הרב יצחק מאיר אלתר
מספר חסידים	12,500 בתי אב
אדמו"ר	הרב יעקב אריה אלתר

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה

קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה

האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור.

(במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990

חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. מרכז החסידות היה בפולין עד השואה והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. חסידות גור נפגעה קשות בשואה ומרכזה עבר לישראל, שבה הצליחה להשתקם.

חסידות גור מתאפיינת בהשפעה פוליטית, תקשורתית וחינוכית רבה (הבאה לידי ביטוי בעיקר במפלגת אגודת ישראל, בכלי תקשורת חרדים ובחינוך העצמאי), ובסדרת תקנות ונוהגים בנושאי אירועי שמחה, דיור וצניעות. מאפיינים נוספים של החסידות הם נאמנות ומשמעת לציווי האדמו"ר, פעילות ציבורית רחבה, מוסדות קהילתיים רבים, רווחה כלכלית יחסית ובהמשך החסידות על ידי אדמו"ר אחד, ללא פיצולי משנה המאפיינים חסידויות אחרות. בעבר הכילה החסידות גם אנשי פא"י וחסידים בלבוש מודרני, אך עם השנים התמעטו חסידים אלו וכיום החסידים משויכים ברובם המוחלט לאגודת ישראל ולבושים בלבוש האופייני לחסידות גור. הערך המוביל את החסידות הוא ערך ה'קדושה', שמשמעו פרישות.

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב אריה אלתר. האלפון של החסידות בשנת תשע"ח כלל כעשרת אלפים וחמש מאות משפחות, ובהן כ-50 אלף נפש. מספר חסידיה בישראל ובעולם מוערך (נכון ל־ה'תשע"ה) בין 12 אלף ל-14 אלף בתי אב. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-23,000 בעלי זכות בחירה.

היסטוריה

חסידות גור בפולין

בעל ה"לב שמחה" עם בנו, האדמו"ר הנוכחי

יסודה של חסידות גור בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ('היהודי הקדוש'), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים, בראשות רבי יצחק מאיר אלתר, את רבי מנחם מנדל מקוצק לרבם. הוא הקצין בדרך החסידות, ותבע מחסידיו התנתקות מוחלטת מה"עולם הזה", התרחקות מגינוני כבוד וסלידה משקר.

לאחר פטירתו של הרבי מקוצק בכ"ב בשבט תרי"ט, הכתירו רוב החסידים את רבי יצחק מאיר אלתר לאדמו"רם. הוא הקים את חצרו בעיירה גורא-קלוואריה, הסמוכה למרכז היהודי הגדול באזור וורשה. עם היכנסו לתפקיד אמר: "רבי שמחה בונים הנהיג אתכם באהבה, רבי מנחם מנדל ביראה ואני אנהיג בתורה". לצד זאת חסידות גור המשיכה להיחשב כמי שמדגישה מחשבה עמקנית וניקיון הלב. תחילת כהונתו של רבי יצחק מאיר נחשבת לייסוד חסידות גור.

בניו של רבי יצחק מאיר נפטרו בחייו. ולאחר פטירתו, בשנת תרכ"ו, הוכתר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, מזקני חסידי פשיסחא, כממשיכו. לאחר פטירתו, כעבור ארבע שנים הוכתר נכדו של רבי יצחק מאיר, רבי יהודה אריה לייב אלתר, בגיל 23. כסבו, בלט גם הוא כלמדן. ספרו שפת אמת הוא אחד מספרי החסידות הידועים.

לאחר פטירתו בשנת תרס"ה הוכתר בנו, רבי אברהם מרדכי. הוא מיתן את דרכה של החסידות וביטל מספר הנהגות מתקופת קוצק, כמו תפילת שחרית בשעה מאוחרת.

החל מתקופתו התרחבה חסידות גור לממדים גדולים, והייתה לחסידות הראשונה או השנייה (לצד חסידות אלכסנדר) במספר חסידיה בפולין. אדמו"רי גור עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו קהילות במקומות יישוב רבים, התאגדו במפלגות לבחירות למוסדות הקהילה, העמידו נציגים למשרות רבנים ושוחטים) ונאבקו כנגד זרמים אחרים, כדוגמת הציונות והמזרחי. ההכוונה לפעולות החסידים הגיעה פעמים רבות מהאדמו"ר או מחצרו. בכמה מקרים שיתפה החסידות פעולה בשדה הפוליטי עם מפלגת המתבוללים. גודלה של החסידות סייע לה להגיע להישגים ציבוריים, אולם במקביל היא נקלעה לסכסוכים מקומיים בקהילות, כדוגמת סכסוך ארוך עם חסידות אלכסנדר. חלק מן החסידים היו בעלי הון שכספם חיזק את כוחה של החסידות, כמו גם העובדה שמרכזה היה סמוך לוורשה, שבה הייתה אוכלוסייה יהודית ניכרת. אדמו"רי החסידות עמדו גם בהנהלת כולל ורשה, שסייע ליוצאי פולין ביישוב הישן. כאחד ממקורות הכנסותיה, הפעילה החסידות הגרלת לוטו

בשלהי מלחמת העולם הראשונה ייסדה החסידות את העיתון דאס יודישע ווארט וה'אמרי אמת' קרא לחסידים לתמוך בעיתון. בתקופה זו ייסדה החסידות בתי ספר שבהם נלמדו לימודי חול. המוסד התורני העיקרי של החסידות היה 'המתיבתא' בוורשא, ששימשה כישיבה גבוהה, ובה למדו כמה מאות בחורים מכמה ארצות באירופה. המתיבתא הוקמה לאחר מלחמת העולם הראשונה ופעלה עד מלחמת העולם השנייה. חלק משמעותי מהלימוד במתיבתא היה הלכתי. בוגריה קיבלו סמיכה לרבנות. המתיבתא לא כללה פנימייה, ותלמידיה היו צריכים לדאוג לעצמם למקום לינה ולחלק מהארוחות. בנוסף ללימודים התורניים, כללה המתיבתא גם שיעור מצומצם של לימודי חול, בעקבות דרישת השלטון הפולני. בנשיאות המתיבתא עמד הרב שלמה יוסקוביץ', חתנו של האמרי אמת, ובראשה עמדו הרב מנחם זמבא והרב מאיר דן פלוצקי.

רבי אברהם מרדכי נמנה עם מקימי אגודת ישראל וכיהן כנשיאה. חתנו, יצחק מאיר לוין, היה מנהיגה הפוליטי. הוא התנגד לציונות אך עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל ולרכוש בה נכסים. חפץ בעצמו להשתקע בה, וביקר בה חמש פעמים. בביקורים אלה חיזק את חסידיו והורה להם שלא לעזוב את הארץ למרות קשיי פרנסה, כל עוד נותר חלק מכספם. עד ה'תרפ"ח התיישבו בתל אביב כמה מאות מקרב חסידי גור, ועד ה'תרצ"ח היו בעיר שבעה בתי כנסת של החסידות ובהם כאלף מתפללים, שהנהיג הרב שאול משה זילברמן. בביקורו האחרון החליט הרב אברהם מרדכי להישאר בארץ, אך לבסוף בלחץ חסידיו חזר לפולין. בזמן השואה מילטוהו חסידיו והוא הגיע לארץ ישראל. בשנותיו האחרונות היה חלוש וחולה. נפטר בחג השבועות תש"ח, חודש לאחר קום המדינה.

בצוואתו המקורית שנכתבה בפולין מינה את אחיו הרב משה בצלאל אלתר לממשיך דרכו, אך מכיון שאחיו זה נספה בשואה, בצוואה החדשה שכתב מינה את בנו הרבי הבית ישראל לממשיך השולשלת.

לצד הגרעין המרכזי של חסידי גור שהיה בקשרים הדוקים עם האדמו"ר, היו חברים בחסידות במעגליה החיצוניים גם חסידים בעלי מחויבות פחותה לחסידות וראשיה. כך לדוגמה למרות התנגדות החסידות לציונות, היו מבין חסידי גור שהיו שותפים לציונות ולתנועת המזרחי, ולא כל חסידי גור הלכו בלבוש חסידי.

במהלך שואת יהודי פולין הוכתה החסידות מכה אנושה, ומרבית החסידים שחיו בפולין נספו בה.

חידוש החסידות בארץ ישראל

גרעין חסידי גור שעלה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי התיישב בערים ירושלים, תל אביב, פתח תקווה, נתניה וחיפה. שתי ישיבות הוקמו, בירושלים ובתל אביב. חסידי גור היו פעילים בהקמת בתי ספר בית יעקב לבנות ותלמודי תורה לבנים בירושלים, תל אביב וחיפה, והקימו ארגון בשם 'איחוד חסידי גור' שמרכזו היה בתל אביב.

בהכוונת האדמו"ר, לא השתתפו החסידים בבחירות לאספת הנבחרים ב־ה'תש"ד ואף ניהלו תעמולה נגד הבחירות. עוד קודם לכן התנגד האדמו"ר לחברות בכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. עם זאת, בין חסידי גור בארץ ישראל היו חברים במזרחי, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל.

את מקומו של רבי אברהם מרדכי שנפטר סמוך להקמת המדינה מילא בנו, רבי ישראל, על פי צוואתו המתוקנת. הוא שיקם את החסידות לאחר השואה, קירב את חסידי גור שהתרחקו מהחסידות לאחר המלחמה ובמיוחד את הנוער. עם זאת, הנהגתו הייתה תקיפה, בסגנון חסידות קוצק. היה האדמו"ר הבולט במועצת גדולי התורה. תיקן לחסידיו תקנות מחמירות ודיבר הרבה על התרחקות מגשמיות, תאוות האכילה ועוד.

ה'בית ישראל' נפטר בשנת תשל"ז בלא צאצאים. את מקומו ירש אחיו, רבי שמחה בונים. הוא נהג בדרך רכה יותר והתמקד בארגון מוסדות החסידות ובתקנות כלכליות לרווחת החסידים, כגון הגבלת ההוצאות עבור חתונות ודיור. היה נשיא מועצת גדולי התורה. לאחר 8 שנים חלה והפסיק לתפקד ציבורית, ואת החסידות הנהיגו בפועל בנו רבי יעקב אריה ואחיו רבי פנחס מנחם.

לאחר פטירתו בשנת תשנ"ב הוכתר אחיו, רבי פנחס מנחם, שכיהן במשך כארבע שנים. לפני מינויו לאדמו"ר היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה ויושב ראש אגודת ישראל בישראל. כאדמו"ר פעל למען אחדות בין אגודת ישראל החסידית לדגל התורה הליטאית, לאחר שהתפצלו בשנת תשמ"ט.

לאחר פטירתו בשנת תשנ"ו הוכתר בנו של רבי שמחה בונים, רבי יעקב אריה, האדמו"ר הנוכחי. בתקופת כהונתו הונהגה רפורמה מקיפה בנושא לימוד התורה בישיבות החסידות, כדוגמת מעבר הישיבות של גור מלימוד בעיון (לימוד גמרא בקצב איטי תוך עיסוק נרחב בראשונים ואחרונים) ללימוד בקיאות (המסתפק בלימוד הגמרא ומפרשיה בלבד, תוך דגש על הספק כמותי), ופתיחת מגמות שונות, בהם: גר"ש, גפ"ת, דפים קלים בש"ס בלבד, כל אחד על פי רמתו האישית. שימת דגש מיוחד על 'ידיעת התורה', שכל אחד ידע את כל מה שלמד בידיעה ברורה ברמת 'מזומנים', לימוד משנה ברורה יומי בן שעה בישיבות ורפורמות רבות במתכונת הישיבות.

פרישת הרב שאול אלתר

ערכים מורחבים – הרב שאול אלתר, מוסדות פני מנחם

אחרי פטירת רבי פנחס מנחם אלתר (ה"פני מנחם") הוכתר בהוראתו בן אחיו רבי יעקב אריה אלתר לאדמו"ר. ובנו השני של ה"פני מנחם", הרב שאול אלתר המשיך בתפקידו כראש ישיבת שפת אמת. בין השניים התגלעו חילוקי דעות, נושא הדגל הינו דרך הלימוד כאשר בהוראת האדמו"ר הופסק הלימוד ב"עיון" בישיבות גור.

בשנת ה'תשע"ו נסגרה ישיבת שפת אמת (כחלק ממהלך לפתיחת ישיבות ייעודיות לבחורים המבוגרים, ופתיחת הישיבות הגבוהות לשיעורים ה'-ו'). גם אחרי סגירת הישיבה המשיך רבי שאול אלתר להיות מכונה בתואר "ראש ישיבת שפת אמת".

במהלך השנים התגבשה סביב רבי שאול אלתר קבוצת חסידים שלא קיבלו את מרותו של האדמו"ר והיוו מעין אופוזיציה לממסד השולט בחצר, וחלקם נמנעו מלשלוח את ילדיהם לישיבות של גור.

לאחר סוכות תש"פ (אוקטובר 2019) הודיעו אנשי הרב אלתר על פיצול והקמת קהילה ומוסדות נפרדים.

הזרם המרכזי בחסידות גור רואה בפרישה זו "מרידה" ואף "מעשה קורח", הפורשים מכונים "ממורמרים", נטען כי הם "מחרחרי הריב", והם אף הואשמו בכך שמטרתם היא לא רק להקים קהילה לעצמם אלא "לקעקע את יסודות הדת".

קהילות ומוסדות גור

מרכז החסידות

ערך מורחב – בית מדרש גור

מרכז החסידות הוא בירושלים ובה כ-2,100 משפחות של חסידי גור. בתקופת המנדט הבריטי ולאחריה היה בית המדרש של החסידות בישיבת שפת אמת, סמוך למחנה יהודה. בהמשך עבר בית הכנסת לרחוב רלב"ח בשכונת גאולה ובשנות ה-תש"ס נחנך בית מדרש גור הגדול בסמוך למתחם שנלר. החל מעליית ה'אמרי אמת' התגוררו אדמו"רי גור בירושלים, למעט האדמו"ר הנוכחי שהתגורר בבני ברק ועבר לירושלים רק בשנת תשע"ב. לחסידות "שטיבלאך" ברוב שכונות העיר החרדיות. כעוד חצרות, החסידות התרחבה בירושלים גם בעקבות עליית זוגות צעירים מאירופה ומארצות הברית.

קהילות נוספות

בתחילת עליית חסידי גור לארץ ישראל, בשנות ה-תר"פ וה-תר"ץ, התיישבו חסידים רבים בתל אביב. בעיר הוקם סניף לישיבת שפת אמת, ובהמשך תלמוד תורה ("סיני") ובית ספר ("שרנסקי"). הקהילה התרכזה במרכז תל אביב, וב־ה'תש"ט הפעילה 7 בתי כנסת בעיר. בסוף שנות ה-תש"ל נפתחה קריית הרי"ם לוין בצפון תל אביב, סביב הישיבה שנחנכה עוד ב-ה'תשכ"ט. בין ה"שטיבלאך" הבולטים בעיר היו "שטיבל אחד העם" ו"שטיבל הקישון 33". רב הקהילה היה הרב שאול משה זילברמן. עם השנים ועזיבת מרבית החסידים לבני ברק התמעטה הקהילה, והיא מונה מאות בודדות המחולקים בין מרכז העיר (בית הכנסת ברחוב יבנה) וצפונה. רבני הקהילות הם הרב משה פנחס זנדר והרב נפתלי פייגנבוים.

בבני ברק ריכוז גדול של החסידות, ובה כ-2,200 משפחות, ל"אמרי אמת" ולבנו ה"לב שמחה" היו מניות בחברת בית ונחלה של יצחק גרשטנקורן וחסידי גור רבים היו ממייסדי העיר. הקהילה התרחבה לאחר שחסידי גור תושבי תל אביב נטשו אותה ועברו בעיקר לבני ברק. בעיר ישנם מעל 30 שטיבלאך של החסידות. בין ה"שטיבלאך" הבולטים של החסידות בעיר, "שטיבל דסלר" של הרב שלמה זילברשטיין ז"ל ("זעליגיסטן"), "שטיבל רש"י - מלצר" של האדמו"ר הנוכחי ("ברוינריסטן") ו"שטיבל משה יוסף" ("זעליגיסטן"). רבני החסידות בעיר היו הרב יחיאל מאיר וינגורט ואחריו הרב שלמה זילברשטיין. כיום משמש בתפקיד בנו של האחרון, הרב אריה זילברשטיין.

גם באשדוד ריכוז גדול של החסידות עם כ-2,400 משפחות. הקהילה נפתחה בשנת תשל"ז, בעקבות החלטת ה"לב שמחה" ומצוקת הדיור במרכזים הקודמים של החסידות. הקהילה נפתחה ברובע ג' ולאחר שנתיים עברה לעיר ישיבת בית ישראל. כעבור 10 שנים נפתחה קהילה גם ברבעים ז' וח'. רב החסידות בעיר הוא הרב שמואל דוד גרוס.

בנוסף, לחסידות קהילות קטנות יותר בבית שמש, חיפה, ערד, חצור הגלילית וקריית גת. קהילות קטנות קיימות בעמנואל, פתח תקווה רחובות וקריית אתא. מחוץ לישראל יש ריכוזים בבורו פארק, פלטבוש, מונסי, לייקווד, טורונטו, סטמפורד היל וגולדרס גרין בלונדון, מנצ'סטר, אנטוורפן, ציריך ומלבורן.

לחסידות מוסדות רבים בישראל ומחוצה לה, הכוללים ישיבות קטנות, ישיבות גבוהות, ישיבות גדולות, תלמודי תורה ובתי ספר לבנות. ישיבת הדגל של החסידות, ישיבת שפת אמת, נוסדה בשנת תרפ"ה אך כיום משמשת כישיבה קטנה. כמאה ועשרים מוסדות החינוך של חסידות גור מאוגדים במסגרת "איחוד מוסדות גור".

לחסידות ארגון חסד בשם "רפואה וישועה", המשאיל ציוד רפואי. הארגון מפעיל את פרויקט "הילד המיוחד" המסייע למשפחות שבהן ילדים חריגים במועדוניות בימים שישי ושבת, וכן מחנות בחול המועד ובחופש הגדול. לחסידות קופות צדקה קהילתיות בכל עיר, בנוסף קיימת גם קופה מרכזית בשם "קופת מתן בסתר" המנוהלת על ידי דב דריימן.

החסידות מפעילה את ארגון "רפואה" המסייעת בבעיות נפש ונושרים בניהולם של הרבנים יוסף קופרברג ומאיר קיהן, וקרן הלוואות לנישואין "עזר נישואין בית ישראל".

ישיבות גור

הקבלה לישיבות של גור נעשית על ידי ועדה מטעם "איחוד מוסדות גור", בהתייעצות עם צוות הישיבה הקטנה או תלמוד התורה של התלמיד ובהתחשבות בהעדפותיו. ההבדלים בין הישיבות ברמתן הלימודית והחינוכית אינם גדולים.

בתחילת שנות התש"ע נערכה רוויזיה במתכונת הישיבות. תלמידי התלמודי תורה המשיכו ללמוד במסגרת שנקראת "מתיבתא" מגיל 12 עד גיל 14. לישיבה קטנה נכנסו התלמידים בגיל 14 עד גיל 18 (4 כיתות) ולאחר מכן, בגיל ה"שידוכים", עברו לישיבה גדולה.

בשנת תשע"ז נקבע כי התלמידים בגילאים 18–20 ילמדו ב"ישיבה גבוהה", ואלה בגיל 20 ומעלה ירוכזו בשתי ישיבות גדולות: "פאר ישראל" ו"מאור ישראל". בשל גיל הנישואין הצעיר הנהוג בחסידות, מרבית הבחורים אינם מגיעים לישיבה גדולה או נמצאים בה תקופה קצרה.

הישיבות הגבוהות הן:

• מאור ישראל בבני ברק. הוקמה על ידי רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר הנוכחי. ראש הישיבה הוא הרב אביגדור רובינשטיין.
• אמרי אמת בבני ברק. מנהל הישיבה היה הרב אליהו חסיד עד שנתמנה לח"כ מטעם יהדות התורה בתמוז תש"פ. לאחר התפטרותו מהכנסת חזר לנהל את הישיבה.
• נזר ישראל בראשון לציון. שכנה לפני כן בתל אביב.
• "האחים חנצ'ינסקי" באשדוד. הוקמה על ידי האחים משה יעקב ויצחק אריה חנצ'ינסקי. ראש הישיבה הוא בנו של האדמו"ר הרב נחמיה אלתר.
• לב שמחה בערד. הישיבה נפתחה בשנת תשמ"א על ידי קבוצת בחורים מישיבת חידושי הרי"ם, לקראת תחילת התיישבות חסידי גור בעיר.
• תפארת משה בצלאל בשכונת רמות בירושלים. בראשיתה הייתה בעמנואל ובהמשך בבני ברק מנהל הישיבה הוא הרב מאיר הפטקה.
• שפתי צדיק בחצור הגלילית, בראשות הרב אברהם בנימין זילברברג. הישיבה קרויה על שמו של האדמו"ר מפילץ, רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, נכדו של החידושי הרי"מ.

הישיבות הגדולות הן: "פאר ישראל" בירושלים (מנהלה הרוחני היה הרב משה פשנדזה עד לפטירתו) ו"מאור ישראל" בבני ברק.

הישיבות הקטנות הן: בירושלים: 1.ישיבת שפת אמת 2.ישיבת עמק הלכה 3.ישיבת תפארת משה בצלאל. בבני ברק 1. אמרי אמת 2. בית נחמיה 3. מאור ישראל בבית שמש ישיבת פני מנחם, בתל אביב שני ישיבות במתחם חידושי הרי"מ, באשדוד ישיבת האחים חנצ'ינסקי ושני ישיבות במתחם בית ישראל, בחצור הגלילית ישיבת שפתי צדיק, בערד ישיבת לב שמחה בראשון לציון ישיבת נזר ישראל וישיבה נוספת בקריית גת.

מחוץ לישראל: ישיבת "לב שמחה" בלונדון וישיבות "בית ישראל" וישיבה נוספת (נייע ישיבה) בבורו פארק.

כמו כן בתוך קמפוס ישיבת נזר ישראל בראשון לציון ממוקמת ישיבה לתלמידים מחוננים, את הישיבה פתח האדמו"ר מגור בשנת תשס"ג, ישיבה זו הינה שונה מכל יתר הישיבות בתוכן ובהספק הלימודים בה, והכניסה אליה אינה חופשית, בעבר היו מקבצים בחורים כשרוניים מכל הארץ לבחינה ומי שעמד בה זכה להיכנס לישיבה, כיום הבחינה בוטלה והכניסה אליה היא על פי החלטת הרב הרב דב לנדאו והמלצת צוותות ה"מתיבתא", מנהלה הרוחני של הישיבה הוא הרב אהרן שארפר.

ישיבות שנסגרו:

• ישיבה גדולה שפת אמת בירושלים. זוהי הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל ואחת מהישיבות החסידיות הראשונות בארץ ישראל. הישיבה נוסדה בשנת תרפ"ה על ידי רבי מנחם מנדל כשר בשליחות ה"אמרי אמת", וחדלה להתקיים כישיבה גדולה ב־תשע"ו.
• ישיבה גדולה חידושי הרי"ם בשכונת רמת החייל בתל אביב. הישיבה השנייה של החסידות בארץ ישראל, נוסדה בתרצ"ו, וחדלה להתקיים כישיבה גדולה ב־תשע"ו.
• ישיבת "שגב" ביישוב עצמון-שגב. ראש הישיבה היה הרב שמואל אהרן פלדמן, אב"ד בתל אביב. הישיבה לא האריכה ימים ונסגרה בסוף שנות התש"ך.
• ישיבת "מאור יעקב". הוקמה באלול תשנ"ד. הוקמה בעמנואל, משם היא המשיכה לאשדוד, לירושלים ולבני ברק עד סגירתה בתשנ"ו.
• ישיבת "ארזים". הוקמה באלול תשנ"ה בבני ברק ונסגרה כעבור שנה. ראש הישיבה היה הרב משה פשנדזה.
• ישיבת אור שמחה בחיפה. הוקמה באלול תשמ"ב ונסגרה לאחר ביטול לימוד העיון, בשנת תשס"ב.
• ישיבת נר ישראל בירושלים ("ישיבה לצעירים"), נוסדה על ידי רבי שמחה בונם שפרנוביץ כישיבה קטנה בשנת הלימודים תשכ"ח. אחר-כך נוספה גם ישיבה גדולה. הישיבה נסגרה בשנת תש"ע.
• ישיבת "בית רא"ם" בקריית הרצוג בבני ברק. ראש הישיבה היה הרב נחום רוטשטיין. אחד מאנשי הצוות היה הרב אברהם שמואל רנד, חתנו של האדמו"ר הנוכחי. ישיבה זו נסגרה בשנת תשע"א.
• ישיבה גדולה בית ישראל באשדוד חדלה להתקיים כישיבה גדולה ב־תשע"ו.
• הישיבה הגבוהה "לב שמחה" בבורו פארק שבניו יורק. הוקמה בשלהי שנות ה-תש"ן. בראשותה עמד הרב יעקב חיים ברוך אברמוביץ.

סמינרים

לחסידות סמינרים לבנות. בירושלים, אשדוד, ערד, בית שמש, וקריית גת מיועדים הסמינרים בעיקר לבנות מהחסידות. כמחצית מתלמידות הסמינר בחצור ואחוז משמעותי מתלמידות הסמינר בבני ברק אינן ממשפחות חסידות גור אלא ממשפחות חרדיות מחוגים אחרים. למרות זאת, מתפקדים הסמינרים כמוסדות של גור לכל עניין בשמירת ההקפדות של החסידות.

מאפיינים

בחסידות גור התפילות מהירות ונעימת התפילה מונוטונית. עובדות אלו נובעות משיטת החסידות, שיסודה בחסידות קוצק, שהדגישה את מידת האמת והתרחקות ממעשים חיצוניים. בשל כך, במבט שטחי נחשבת לעתים חסידות זו כ"קרה".

החסידות מאופיינת בהערצה לאדמו"ר ובאמונה שעל החסידים לקיים את רצונו בדקדקנות וללא עכבות. הדבר בא לידי ביטוי בהפצת דברי האדמו"ר בקרב החסידים

החסידות מאופיינת גם בדאגה הדדית בתוך הקהילה ובארגון קהילתי מסודר.

החסידות וראשיה התנגדו לציונות ולמזרחי והיו מעורים בהקמת תנועת אגודת ישראל, אך מנגד תמכו ביישוב ארץ ישראל וברכישת מקרקעין בה. בעקבות תמיכה זו עלו לארץ ישראל קודם למלחמת העולם השנייה מאות משפחות של חסידי גור, שהקימו בה מוסדות קהילתיים של החסידות וסייעו להשתקמות החסידות לאחר השואה. מקצת מחסידי גור הצטרפו לציונות ולתנועת המזרחי והפועל המזרחי, ואף ייסדו להם שטיבלים נפרדים אולם בדור השני לא נשארו אלו כחלק מהחסידות

החל מתקופת האדמו"רות של ה"בית ישראל" מדגישה חסידות גור מאד את נושא ה"יידישקייט" דהיינו הקפדה מקסימלית על "שמירת הברית", שמירת עיניים והמסתעף.

רוב החסידים חברים בשטיבל המונה עשרות חסידים בני גילם. השטיבל משמש מלבד לתפילה, גם למקום לימוד משותף בשעות הערב לאחר העבודה. נהוג שפעמיים בשנה, בשמחת תורה ובשבת זכור, אוכלים חברי השטיבל יחד את סעודת יום השבת, שנמשכת שעות ארוכות. הבחורים והאברכים מאורגנים ב"חברה" המתקבצת פעם בשבוע לשיחת בענייני חסידות ובזמנים מיוחדים ל"טרינק", כעין אירוע שבו עוסקים בענייני חסידות. אצל הבחורים בדרך כלל מנהיג את האספה ה"קומנדאנט" (אחראי). נוהג זה החל כבר בפולין. חלק מה"חברה'ס" התפרסמו, כמו חבורתו של מתתיהו גלמן בפולין או החברה'ס הראשונות בישיבת שפת אמת בירושלים ("זעליגיסטן" ו"ברוינעריסטן").

בעבר החסידות הייתה מזוהה עם למדנות. חלק מהאדמו"רים וחסידים רבים התפרסמו בכך. תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי פסק הלימוד העיוני-למדני בישיבות של החסידות, ובמקומו מודגשים ההספק הכמותי וזיכרון הלימוד. אדמו"רי גור פועלים בדרך כלל בזריזות במעשיהם (כמו למשל בהליכה ובדיבור). לחסידות מיוחסת פתיחת הישיבה הראשונה בפולין, שלאחריה נפתחו ישיבות נוספות על ידי חסידויות אחרות

בכמה מובנים נחשבת החסידות לפתוחה יחסית. בהוראת ה"אמרי אמת" שפת הדיבור במוסדות היא עברית. רוב החסידים בישראל מדברים ביניהם בעברית וחלקם אינו מבין יידיש. עד לשנת תשמ"ט למדו בנות החסידות בבתי ספר וסמינרים כלליים. לבוש הנשים פתוח יחסית לחצרות חסידיות אחרות. מקובלת עבודה במקצועות כמו נדל"ן, מסחר בבורסה והיי טק. עם זאת, היתה תמיד הקפדה על שמירת גדרי הקדושה גם לאלו שעובדים במקצועות הנ"ל. כמו כן עם אתגרי התקופה המתחדשים תחת מנהיגותו של האדמו"ר הנוכחי, ישנה הקפדה ובקרה על שימוש במחשבים ובאינטרנט.

נכון לשנות ה-תש"פ, לצד האדמו"ר פועלת קבוצת פעילי ציבור העוסקים בניהול ענייניה של החסידות במגוון נושאים, כגון: חינוך, צדקה, רפואה, פוליטיקה ועוד. המודל הכלכלי של החסידות מבוסס על 'דמי כוללות', סכום כסף חודשי שמשלם כל חסיד לטובת אחזקת בית האדמו"ר, המועבר באופן קבוצתי באמצעות השטיבל שאליו הוא משתייך , מוסד הקיים לפחות מתקופת ה'אמרי אמת'. בשנים האחרונות מועברים כספי ה'כוללות' להחזקת בית המדרש הגדול של החסידות בירושלים.

תקנות

החמרה בנושאי "קדושה"

חסידות גור ידועה בהקפדתה על צניעות ושמירת עיניים, ההפרדה באוטובוסים החלה במידה רבה בהשפעת חסידי גור.

אירועי שמחות מצומצמים

האדמו"ר רבי שמחה בונים תיקן תקנה שלפיה אין לערוך אירועים משפחתיים בהיקף נרחב. לסעודת המצוה מוזמנים בני המשפחה הקרובים בלבד, וכל השאר מוזמנים שלא בזמן הסעודה. התקנה מחייבת את כל משפחות החסידות, גם בעלות יכולת כלכלית.

מגורים בפריפריה

בחיי האדמו"ר רבי ישראל אלתר הוקמה הקריה החסידית בחצור הגלילית בעידודו. האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר יזם הקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה בערד ובאשדוד. הוא הכריז על תקנה שלפיה זוגות צעירים בשנים הראשונות לנישואיהם מחויבים לגור בקהילות אלה. אחיו, האדמו"ר רבי פנחס מנחם, יזם הקמת קריות בקריית גת ובעמנואל. האדמו"ר הנוכחי הרחיב ופיתח את הקהילה בערד, ויזם הקמת קהילה בדימונה.

תקנות טכנולוגיה

האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר תיקן מספר תקנות בנושא הכלים הטכנולוגיים והאינטרנט, קהילת גור נחשבת לאחת הקהילות המחמירות ביותר בנושא.

חזות חיצונית

האדמו"ר האמרי אמת מגור (במרכז) לצדו בניו רבי מאיר (שנספה בשואה) ורבי ישראל (לימים האדמו"ר מגור) לובשים הויזען אין די זאקען

חסידי גור ניכרים בכובע הפרווה הגבוה שלהם - ספודיק - אשר נחבש בשבתות בחגים ובשמחות, כמנהג רוב החסידויות יוצאות מרכז פולין, ולא כחסידויות האחרות שאנשיהן חובשים שטריימל - כובע פרווה נמוך ורחב יותר. הם ניכרים גם ב"הויזען אין די זאקען" (בתרגום מיידיש לעברית: מכנסיים בגרביים), גרביים שחורים שהמכנסיים מוכנסים בתוכם בין הקרסול לברך, זאת בניגוד לחצרות אחרות, שחסידיהן הולכים עם מכנסיים רגילים או לובשים מכנסי שלושה-רבעים וגרביים גבוהים. וזאת כתוצאה מגזירת הלבוש בשנת ה'תר"ו.

כמנהג החסידים במרכז פולין, מכניסים חסידי גור את פאותיהם תחת הכיפה, למעט בעיר ירושלים, שבה מרבית חסידי גור מתהלכים כשפאותיהם גלויות. לחסידות גור גם כיפות ייחודיות, גבוהות מהמקובל במגזר. בימות החול (ובחורים גם בשבתות) חובשים החסידים כיפות כותנה (ולא כיפות קטיפה כמו רוב הציבור החרדי).

ניגוני גור

לחסידות אוצר של אלפי ניגונים. לחני הניגונים הושפעו גם מסגנון המוזיקה הקלאסית של פולין. שירים רבים של החסידות הם בקצב מרש וואלס. באופן כללי, ניגוני גור מאופקים לעומת ניגוני שאר החצרות, וזאת בהתאם לשיטתה הדוגלת באי התלהבות חיצונית.

הניגונים מולחנים לרוב לקראת חג השבועות וראש השנה. הם מיועדים למקומות מסוימים בתפילה (כמו לכה דודי, היה עם פיפיות, קדיש ואקדמות), אך מושרים ללא אמירת המילים.

המלחינים המפורסמים בחסידות הם יעקב תלמוד, ישראל סבינר, מנחם אירנשטיין, לייבל גולדקנופף ובנו צבי גולדקנופף.

בשנים האחרונות הורה האדמו"ר על הפסקת הלחנת ניגונים חדשים, ולמעט שני ניגונים בכל שנה מושרים ניגונים מחודשים משנים קודמות.

מכון ח.מ.י. (חקר מוזיקה יהודית) של החסידות הוציא אוסף בשם "היכל הנגינה" של 1200 הניגונים שהושרו בחגים בין השנים תשט"ו – תשע"א, בהפקת צבי גולדקנופף.

השתייכות פוליטית

מבחינה פוליטית חסידות גור היא חלק מאגודת ישראל, תחת השם "הסיעה המרכזית". לחסידות נציגות בכנסת ובממשלה מטעם יהדות התורה – השר יעקב ליצמן וחבר הכנסת אליהו חסיד. בעבר כיהנו נציגי חסידות גור כח"כים מטעם אגודת ישראל: יצחק מאיר לוין, זלמן בן-יעקב (ינקלביץ'), יהודה מאיר אברמוביץ, אברהם יוסף שפירא, משה זאב פלדמן, מאיר פרוש, אברהם לייזרזון יעקב כהן ואליהו חסיד.

לחסידות ייצוג מגזרי ברוב הרשויות המקומיות בישראל שבהן מתגוררים חסידי גור.

אדמו"רי גור

רבי יצחק מאיר אלתר האדמו"ר המייסד חידושי הרי"ם

רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר אדמו"ר באלכסנדר

אברהם מרדכי אלתר נפטר בחיי אביו

רבי יהודה אריה ליב אלתר האדמו"ר ה-2 שפת אמת

רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר ה-3 אמרי אמת

רבי ישראל אלתר האדמו"ר ה-4 בית ישראל

רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר ה-5 לב שמחה

רבי פנחס מנחם אלתר האדמו"ר ה-6 פני מנחם

הרב יעקב אריה אלתר האדמו"ר ה-7 הנוכחי

הרב שאול אלתר מנהיג קהילת פני מנחם

חסידים מפורסמים

• הרב מנחם זמבה - מגדולי רבני פולין לפני השואה
• הרב מאיר דן פלוצקי - מחבר הספר "כלי חמדה"
• הרב מנחם מנדל כשר - ראש ישיבת שפת אמת ומחבר תורני פורה
• יעקב לייב מינצברג - מראשי אגודת ישראל בפולין, חבר הסיים הפולני, וראש קהילת לודז'
• הרב יצחק מאיר לוין - מנהיג אגודת ישראל ושר מטעמה
• יהודה אריה לייב לוין - מייסד ועורך המודיע
• יהודה מאיר אברמוביץ - ח"כ וסגן ראש עיריית תל אביב
• בנימין מינץ - שר הדואר לשעבר מטעם פועלי אגודת ישראל
• הרב בנימין מנדלזון - הרב של קוממיות
• הרב נפתלי נוסבוים – ראש ישיבה ופוסק הלכה
• הרב גד אייזנר - משגיח ישיבת חידושי הרי"ם
• הרב אברהם יוסף אירנשטיין - מדריך ראשי ומשגיח
• יעקב ליצמן - שר השיכון
• אליהו חסיד - ח"כ בכנסת העשרים ושלוש
• ישראל סבינר - מלחין
• יעקב תלמוד - מלחין החצר
• דוד ורדיגר - חזן וזמר חסידי
• חיים משה קנופף - עורך המודיע
• יצחק מאיר הלפגוט - חזן עולמי
• חנוך זייברט - ראש עיריית בני ברק
• ישכר פרנקנטהל - ראש עיריית בני ברק וראש מועצת עמנואל לשעבר.
• משה אירנשטיין - ראש עיריית בני ברק
• הרב משה פשנדזה - מדריך קבוצה נבחרת מהאברכים בני העלייה, נודע במשמעת עצמית חזקה מאוד, וכן דרש מקבוצתו.

ראו גם

• בית מדרש גורה קלוואריה

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, תפארת שבתפארת: בית גור לדורותיו תל אביב 1993
• בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור וחצר הקודש בתפארתה, בני ברק תשע"ז. עורך: מרדכי פסח קנובלביץ.

קישורים חיצוניים

• רשימת מאמרים על חסידות גור באתר רמב"י
• איחוד מוסדות גור בא"י, באתר עולם התורה
• שמואל לוינגר, ‏חסידות גור: הצצה לעולמה של ממלכה, באתר כיכר השבת
• ק. נפתלי, עסקנות נוסח גור, מעריב, 26 בנובמבר 1965
• יוסי ביילין, הגוראים, דבר, 5 בספטמבר 1975
• מ. סעליס, בין חסידים - ראש השנה בגור, הצפירה, 14 באוקטובר 1927
• ש. ד., גור, הצופה, 9 בנובמבר 1939
• אהרון זאב אשכולי (איו"ב), מהיכי תיתי, דבר, 21 באוגוסט 1940
• ק. נפתלי, עסקנות נוסח גור, מעריב, 26 בנובמבר 1965
• תמונה של ישיבת 'מאור ישראל'

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26569548חסידות גור