טבלת גידוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:43, 10 במאי 2019 מאת משתמש ישן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טבלות גידוד בראש הנקרה
טבלת גידוד באזור ראש הנקרה לא הרחק מחוף אכזיב

טבלת גידוד היא משטח סלעי שגלי הים כירסמו בו עד לגובה פני הים הממוצע. טבלאות שטוחות אלה נוצרו בתהליך גידוד, ובו נשחק הסלע על ידי תהליכים פיזיקליים שונים, ביניהם שחיקה על יד שברי ופירורי סלעים קשים המוסעים על ידי גלי ים או תהליכי המסה כימיים דווקא בזמן השפל.

במקומות אחדים הגידוד נעצר בגובה פני הים בזכות הגנתם של חלזונות קבועי מקום הגרים בצברים. קונכייתם הדבוקה לסלע קשה ממנו ולכן עוצרת את הכרסום, כך שמהסלע נותרה טבלה שטוחה.

קו חוף שגידוד באמצעות גלי הים וזרמיו נטל חלק עיקרי בעיצובו קרוי "חוף מגודד".

בעולם הרחב "חוף מגודד" הוא תופעה נדירה יחסית. בארץ, לאורך חופי הים התיכון של הכרמל והגליל ישנן טבלאות גידוד רבות.

טבלאות הגידוד מהוות סביבה עשירה במערכות צומח ימיות, אצות, רכיכות, סרטנים ודגים. בין מיני הדגים זוהה דקר הסלעים, מין טורף אופייני לחוף הסלעי. על פני טבלאות הגידוד ישנה פעילות רבה של עופות ים.

טבלאות גידוד בישראל

בעבר הניחו שטבלאות הגידוד בחופי ישראל הן תוצאה של תהליך בלייה בו גלים שהתנפצו אל בסיס המצוק העשוי סלע כורכר הביאו לשחיקתו ובסופו תהליך להתמוטטותו ול"נסיגה" של קו המצוק. העובדה שטבלאות סלע מצויות בצד מזרח בו עוצמת מפץ הגלים נמוכה, והחוזק המכני הגבוה יחסית של סלעי הכורכר, מעידים שעיצוב החוף הסלעי מושפע ברובו מתהליכי בלייה מכניים פיזיקליים בהשפעת גידול גבישי מלח. חתכים טופוגרפיים בטבלאות הסלע מראים שקיימים לרוחבן הבדלי גובה, מעין מדרגות שגובהן מגיע ל-10 ס"מ. במקומות אחרים נראים סימני חציבה ברורים. המסקנה היא, שהטבלאות עשויות להיות תוצר של חציבות סלעי הכורכר ששימשו לצורך בניה של אתרים לאורך מישור החוף. שאנשים חצבו את הסלעים עד למפלס פני הים, העמיסו אותם קרוב לוודאי על סירות או רפסודות, והובילו אותם לאתרי בניה.

לאחר שהסתיימה החציבה, ונותרה טבלת סלע, מתפתחת במקום אוכלוסייה מגוונת של אצות ובעלי חיים. זמן קצר לאחר שנוצרת הטבלה מתפתחת מושבה של צינורן בונה (Dendropoma petraeum) ממשפחת הוורמטידים. הצינורנים יוצרים כרכוב בחזית הפונה לים. כתוצאה מכך, נוצרת על פני משטח הטבלה מעין בריכה המכוסה במים. כיסוי זה קיים גם בים שקט וגם בשעת שפל. ניתן לשער ששמירת הטבלה במצב של הצפה מדכאת אפשרות בלייה כתוצאה מהתייבשות וגידול גבישי מלח.

הכוונה בישראל היא להכריז על טבלאות הגידוד אל מול חופי הים התיכון כשמורות טבע ימיות.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0