טטרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:09, 10 בנובמבר 2020 מאת ספרא (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 29790736, הסרת תוכן, הסרת תמונה חילופית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טטרים
אוכלוסייה
5-9.5 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
בעיקר חבר המדינות ומזרח אירופה:
רוסיהרוסיה רוסיה 5,554,601
אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 324,080
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 261,000
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 97,000
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 69,000
טורקמניסטןטורקמניסטן טורקמניסטן 60,000
קירגיזסטןקירגיזסטן קירגיזסטן 52,000
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 30,000
טורקיהטורקיה טורקיה 26,000
רומניהרומניה רומניה 23,000
ישראלישראל ישראל 15,000
בלארוסבלארוסבלארוס 13,000
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 11,000
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין 7,500
פוליןפולין פולין 4,900
ליטאליטא ליטא 3,700
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 3,000
מולדובהמולדובה מולדובה 2,800
לטביהלטביה לטביה 2,689
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 2,500
פינלנדפינלנד פינלנד 800
שפות
רוסית
טטרית
דת
רוב: אסלאם סוני
מיעוט: נצרות אורתודוקסית, יהדות
קבוצות אתניות קשורות
עמים מונגולים-טורקים אחרים

טטרים[1]טטרית: татарлар; ברוסית: татары) הוא כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם[2], החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר. ריכוז גדול של הטטרים נמצא ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן. כן גרים טטרים גם בחלקים אחרים של רוסיה וגם בקזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, אלטאי ובארצות הקווקז. הטטרים הקווקזיים היגרו לקווקז בזמן גירושי סטלין ואף קודם לכן, כיום קיימת קהילה של כ-30 אלף טטרים באזרבייג'ן ומספר בלתי ידוע בארמניה.

היסטוריה של הטטרים

הטטרים הם צאצאי שבטים ממוצא מונגולי שפלשו במאה ה-13 לאירופה מאסיה המזרחית והמרכזית ומסיביר. באירופה הם התמזגו עם אוכלוסייה דוברת טורקית. השפה הטטרית היא כיום שונה לחלוטין מהשפה המונגולית ודומה מאוד לשפה הטורקית. במאה ה-13 הגיעו הטטרים לשיא התפשטותם הטריטוריאלית כאשר כבשו חלקים של הונגריה וגרמניה תחת הנהגתו של באטו חאן, נכדו של ג'ינג'יס חאן. הם לא הצליחו להחזיק זמן רב באזורים אלו ונסוגו לתוך אזורים בדרום רוסיה ובסיביר, שם הקימו את ממלכת "אורדת הזהב" שבירתה סאראי. משמעות המילה "אורדה" היא מחנה, והזהב מתייחס לאוהלים המפוארים של מנהיגי הטטרים. האצילים הרוסים היו הווסלים שלהם[3]. במאה ה-14 קיבלו הטטרים את דת האסלאם ורובם הפכו משבטים נוודים לחקלאים יושבי קבע. סכסוכים פנימיים וכן פלישות של נסיכות מוסקבה (תחת פיקודו של הצאר איוואן הרביעי (איוואן האיום)) והאימפריה העות'מאנית, גרמו להתפוררותה של אורדת הזהב במאה ה-15. על חורבותיה קמו אזורים טטריים עצמאיים שנקראו חאנטים. עד המאה ה-16 נכבשו רוב שטחי הטטרים על ידי העות'מאנים והצאר הרוסי.

ב-1920 הוקמה במרכז עמק הוולגה הרפובליקה הטטרית האוטונומית שבירתה קאזאן.

הטטרים הקווקזים

קבוצה זו מונה את הטטרים שהיגרו להרי הקווקז ולאזור הקווקז שהיום כולל את גאורגיה, ארמניה, ואזרבייג'ן. הטטרים המוסלמים השתלבו באזורי הקווקז וכיום הם נחשבים כקווקזים לכל דבר, אך עם זאת הם שומרים במובן מה על מנהגיהם השונים במקצת מהאוכלוסייה המוסלמית המקומית. מראה הטטרים נע בין פנים עם עיניים שחורות ומלוכסנות ועור כהה, לבין פנים לבנות שיער בהיר ועיניים בהירות. בבאקו (בירת אזרבייג'ן) מתגוררים כ-30 אלף טטרים. בזמן השלטון הסובייטי גם הקווקזים ועמי אסיה נקראו טטרים בגלל מוצאם הטורקי.

הטטרים של קרים

הטטרים הקרימיים או הטטרים של חצי האי קרים (שם עצמי qırımtatarlar או qırımlar) הם עם טורקי-מוסלמי סוני, דומה אך שונה, משאר העם הטטרי. השם המבלבל הוא תוצאה של המינוח הרוסי העתיק, לפיו כל עם הדובר שפה ממשפחת השפות הטורקיות מכונה "טטרים".

הטטרים הקרימיים הם תוצאה של המגוון האתני הרב, אשר אפיין בתקופות שונות את חצי האי קרים. מדובר בהתמזגותם של בני העם הקיפצ'אקי (עם טורקי הידוע בזמנו ברוסיה כ-половцы), אשר הגיע מגדות הנהר אירטיש עם צאצאיהם של בני העמים הסקיתי, הסרמאטי, היווני, הרומי, הגותי, הטורקי, הכוזרי ועוד, שאיכלסו את חצי האי לאורך התקופות.

החאנות הטטרית של חצי האי קרים התקיימה בין השנים 1441–1783, והייתה נתונה לחסותה של האימפריה העות'מאנית. היא ניהלה מלחמות בלתי פוסקות עם רוסיה ואפילו השיגה ניצחון בשנת 1571, במהלכו נשרפה מוסקבה כמעט במלואה.

בשנת 1783 השטח של הח'אנות סופח לרוסיה בעקבות ניצחונה על האימפריה העות'מאנית. מתיישבים רוסיים הועברו לקרים ובמהרה הפכו את הטטרים למיעוט שם.

גירוש הטטרים מקרים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גירוש הטטרים מקרים

לאחר מלחמת העולם השנייה הואשמו בני העם כולם בשיתוף פעולה עם הנאצים והוגלו ופוזרו על ידי סטלין למרכז אסיה, בעיקר לאוזבקיסטן. החל משנת 1989 החלה חזרתם של הטטרים הקרימיים למולדתם וכיום חיים בחצי האי קרים כ-270 אלף מתוכם. מספרם הכולל של בני העם לא ידוע והאומדנים נעים בין חצי מיליון לשני מיליון אנשים.

שפתם, טטרית של קרים, היא קרובתה של השפה הטורקית, ושונה מהותית מהשפה הטטרית. דתם היא אסלאם סוני.

העם מחולק לשלוש קבוצות תת-אתניות: בני הערבות (הנוגאים -noğaylar), בני ההרים (הטאטים -tatlar, אין לבלבלם עם הטאטים של מהקווקז) ובני החוף הדרומי (yalıboylular).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טטרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בטקסטים עבריים ישנים הם מכונים גם "קדרים"
  2. ^ Tatar, Joshua Project
  3. ^ Hoarda de Aur şi spaţiul nord dunarea la inceputul statalitatii romanesti אורדת הזהב והמרחב שמצפון לדנובה בתקופת היווצרות המדינות הרומניות. (ברומנית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0