יאיר רוזנבלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:11, 20 במאי 2020 מאת גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון נתיב תמונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאיר רוזנבלום
יאיר רוזנבלום בבול ישראלי משנת 2009
יאיר רוזנבלום בבול ישראלי משנת 2009
https://yairrosenblum.co.il/
לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב

יאיר רוזנבלום (6 בינואר 194427 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי. נמנה עם חשובי היוצרים בזמר העברי, ומזוהה בעיקר כמלחין הלהקות הצבאיות.

רוזנבלום החל את דרכו המוזיקלית בלהקת הנח"ל, ונשאר מזוהה עם הלהקות הצבאיות, שאיתן הוסיף לעבוד כמדריך ומנהל מוזיקלי. רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. רוזנבלום גם גילה זמרים כותבים ומוזיקאים רבים שהיו בתחילת דרכם ושלימים הפכו לכוכבים גדולים בזמר הישראלי.

תולדות חייו

יאיר רוזנבלום נולד בתל אביב ושירת כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל בתוכניתהּ "שמש במדבר". לאחר שחרורו הלחין לתוכניתה הבאה של הלהקה, "בפעם ה-18" (1964), את השיר "חופשה רבע שנתית". היה זה שירו הראשון שהתפרסם. לתוכנית ה-19 של הלהקה, "מהנח"ל באהבה" (1965), הלחין את השיר "ארבע אחרי הצהריים", למילותיו של יורם טהרלב. השיר היה המפגש הראשון של שני היוצרים, שמאז המשיכו להפיק יחד שירים רבים נוספים, בהם: "ישנן בנות", "היה לי חבר היה לי אח" ו"גבעת התחמושת". בהמשך דרכו עבד עם מרבית הפזמונאים בישראל, בהם יוסי בנאי, אהוד מנור, יעקב רוטבליט, ירון לונדון וחיים חפר. בנוסף, הלחין שירי משוררים רבים, בהם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי.

בין השנים 1977-1967 עבד רוזנבלום עם מיטב הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל, להקת חיל הים ולהקת פיקוד מרכז. הוא נחשב כמי שהכניס ללהקות אלו עיבודים חדשניים של רוק ופופ, אשר לא היו מקובלים עד אז במסגרת הצבאית. בין היתר עשה שימוש בגיטרות חשמליות ובאורגן חשמלי, בעיקר מסוג פרפיסה (שצליליו בולטים במיוחד בשירים כמו "מה אברך" ו"פרחים בקנה"), שהחליפו את צליל האקורדיון הישן.

רוזנבלום הלחין משירי נתן אלתרמן, וכך, כמה מהשירים המוכרים יותר של אלתרמן מפורסמים בלחניו. החשובים שבהם: "ליל חניה", "מסביב למדורה", "האם השלישית" ו"נאום תשובה לרב חובל איטלקי".

רוזנבלום גילה את הפזמונאית רחל שפירא והלחין את שירה הראשון, "מה אברך". את השיר מצא בחוברת זיכרון לזכר בן כיתתהּ של שפירא, שנהרג במלחמת ששת הימים. רוזנבלום כתב גם מילים למספר שירים שהלחין. אחד מהם הוא השיר "מיקה", בביצועו של אפרים שמיר שנכתב למיקה מרידור, שהייתה חברה בלהקת פיקוד המרכז. כן כתב את השירים "הללויה" ללהקת הנח"ל, "מקפלות המצנחים" ללהקת פיקוד המרכז ו"אם ייפול הכוכב שלי" לאילנית.

אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא "שיר לשלום" שחיבר יעקב רוטבליט, והתפרסם בביצועהּ של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני. השיר עשה היסטוריה מאז חובר. בתחילה היה שנוי במחלוקת ואף נאסר להשמעות בצה"ל, אך אט אט זכה בלגיטימציה, שהגיעה לשיאה כשהושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום, שבסיומהּ נרצח.

רוזנבלום חיבר שירים ללהקות ולזמרים רבים. שימש כמנהל מוזיקלי לאמנים ולהרכבים שונים, בהם רבקה מיכאלי, יוסי בנאי ולמספר תוכניות של "הגשש החיוור". מיטב שיריו היוו את פסקול סרט הפולחן "הלהקה", להם יצר עיבודים מוזיקליים חדשים. כמו כן הלחין לפסקול הסרט צ'ארלי וחצי את נעימת "בלילה על הדשא".

ב-1972 זכה רוזנבלום בפרס כינור דוד בקטגוריית "מלחין השנה"[1] וב-1996, זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

בשנים 1987–1990 הלחין ללהקת "דור שני קריית מלאכי" את שיריה.

בשנת 1990, בעת שהתגורר בקיבוץ בית השיטה, הלחין את תפילת יום הכיפורים "ונתנה תוקף". הלחנת הפיוט הוקדשה לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנהרגו במלחמת יום כיפור, והוא הפך להיות מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים. הביצוע המקורי היה של חנוך אלבלק.

ב-1993 הפיק בשותפות עם רחל הרמתי מופע אישי בשם "שיר לשלום", בו ביצע את מיטב שיריו יחד עם זמרים צעירים, ביניהם בתו קרן. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ וזכתה לשבחים, ואף עמדה לנסוע לסיבוב הופעות בארצות הברית, שנקטע עקב מחלתו ומותו. בסוף שנת 2003 הופק מחזמר ישראלי בבימוי גדי ענבר ובהשתתפות בוגרי בית הספר בית צבי בשם "מיקה שלי", על פי שיריו של יאיר רוזנבלום. ביולי 2018 עלה מחזמר המבוסס על שיריו של רוזנבלום בתיאטרון הלאומי הבימה בעיבודו ובבימויו של משה קפטן ובהשתתפותם של יובל דיין, מיקי קם ועוד רבים וטובים. תהיה זו גרסה חדשה למחזמר "מיקה שלי".[2]

חיים אישיים

יאיר רוזנבלום התחתן עם עדנה רמות בתחילת שנות השבעים, ובשנת 1974 נולדה בתם קרן רוזנבלום פולק. הם התגרשו בשנת 1989.

הוא למד לתואר ראשון ושני בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית יעקב רז, ולאחר מכן כתב עבודת דוקטורט בהיסטוריה, בנושא "צבא-חברה-תרבות: יחסי-גומלין".

נפטר ממחלת סרטן הוושט בשנת 1996, בגיל 52, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.[3]


לקריאה נוספת

  • קרן רוזנבלום-פולק (עורכת), תמיד עולה המנגינה - משירי יאיר רוזנבלום, ידיעות ספרים, 2013.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר רוזנבלום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "היו זמנים", בעיתון ישראל היום, 6 בינואר 2010
  2. ^ שגיא בן נון, "שיער הישראלי": הבימה תעלה מחזמר משירי המלחין יאיר רוזנבלום, באתר וואלה! NEWS, ‏10 באפריל 2018
  3. ^ יעקב בר-און, ‏ניגון חוזר: כוכבי הזמר העברי בהומאז' למלך הלהקות הצבאיות, באתר מעריב השבוע, 26 בספטמבר 2013.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0