יאיר שמיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:53, 3 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית תפקיד מנהיג (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאיר שמיר
לידה 18 באוגוסט 1945 (גיל: 78)
י"א באלול ה'תש"ה
רמת גן, מחוז תל אביב, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים, מהנדס אלקטרוניקה
מפלגה ישראל ביתנו
סיעה הליכוד ביתנו
דת יהדות
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־31
בממשלה ה־33
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים ו־8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – 31 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
כנסות הכנסת התשע עשרה

יאיר שמיר (נולד ב-18 באוגוסט 1945) הוא איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, שכיהן בכנסת ה-19 כשר החקלאות ופיתוח הכפר. בנוסף, כיהן עד יולי 2011 כיו"ר התעשייה האווירית לישראל, ובינואר 2012 נבחר לכהן כיו"ר החברה הלאומית לדרכים.

ביוגרפיה

יאיר שמיר נולד לשולמית ויצחק שמיר, מראשי לח"י ולימים ראש ממשלת ישראל, נקרא על שם מנהיג הלח"י אברהם שטרן שכינויו המחתרתי היה "יאיר". נולד ברמת גן וגדל בתל אביב. כשהיה בן שנה נתפס אביו בידי הבריטים והוגלה לאריתריאה. כשהיה בן שנתיים נאסרה אמו, אף היא פעילת לח"י. רק עם קום המדינה במאי 1948 התאחד יאיר עם הוריו. בנעוריו שימש, בין היתר, כמדריך בשבט צופי דיזנגוף.

שירת בצה"ל בשנים 1963 עד 1988 כטייס תובלה, מהנדס ומפקד בחיל האוויר הישראלי. בין היתר שימש כראש יחידת ניסוי טילים וכראש מחלקת מערכות בלהק ציוד של חיל האוויר. הוא זכה על תרומתו בפרס ביטחון ישראל.[1] במהלך שירותו סיים לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. השתחרר מצה"ל בשנת 1988 בדרגת אלוף משנה ופנה לעולם העסקים.

שמיר כיהן כמנכ"ל וסגן נשיא חברת סאיטקס (1994-1988), תקופה בה צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס, כמנכ"ל חברת עלית (1995-1994), כמשנה לנשיא קרן אתגר, קרן הון סיכון ישראלית (1995-1997), כנשיא ומנכ"ל חברת ההייטק ויקון טלקומוניקציה (1997-2002), כיו"ר ושותף בקטליסט - קרן הון סיכון (משנת 1999), כיו"ר שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ, יו"ר קומפי, וכחבר במועצות מנהלים של חברות היי-טק כמו מרקורי, אורכית, קבוצת DSP והפועלים שוקי הון. ב-2008 הואשם שמיר על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) (ה-SEC) בשורה של עבירות בניירות ערך; על פי כתב התביעה, בעת שכיהן שמיר כדירקטור וכחבר ועדת התגמולים במרקורי, אישרו שמיר וחברי ועדת התגמולים תיארוך מחדש (בקדייטינג) של אופציות למנהלים, שכתוצאה ממנו זכו עובדי החברה בהכנסות של מיליוני דולרים. שמיר שילם קנס של מאה אלף דולר כפשרה עם ה-SEC[2][3].

בין השנים 2004-2005 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת אל על, ובשנים 2005 עד 2011 כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל כיו"ר פעיל ללא שכר. במהלך חודשי עבודתו הראשונים בתפקיד החליף 13 מ-19 המנהלים של המפעלים והחטיבות. בתקופתו כיו"ר התעשייה האווירית לישראל פרשו מהחברה למעלה מ-2,000 עובדים, בהסכמת ועד העובדים בחברה. עם כניסתו לתפקיד עמד הרווח הנקי על שני מיליון דולר וב-2010 היה הרווח הנקי 94 מיליון דולר. במהלך כהונתו של שמיר הונפקו אגרות החוב של החברה ב-1.4 מיליארד ש"ח. במהלך התקופה חדרה החברה לשוק הרוסי, ביססה מעמד מוביל בתחום המל"טים ושיגרה לחלל ארבעה לוויינים. בראיון עיתונאי[4] אמר שמיר כי הוא תומך במיזוג של כל התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לחברה אחת: "היה נכון למזג את החברות הביטחוניות הממשלתיות (התעשייה האווירית לישראל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה הצבאית), אבל אין מי שיעשה את זה. צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות, ממשלתית ופרטית. אחר כך אפשר להפריט בפעם אחת את החברה הממשלתית הגדולה".

במקביל לכהונתו כיו"ר התעשייה האווירית לישראל המשיך שמיר בפעילותו בעסקיו הפרטיים, ובין היתר שימש כמנהל-שותף של קרן ההון סיכון קטליסט, אשר נוסדה בשיתוף פעולה עם קבוצת דאסו[5], קבוצת חברות הפועלת, בין היתר, בתחומי התעופה והרכב.

בינואר 2012 נבחר ליו"ר החברה הלאומית לדרכים וכיהן בתפקיד כשנה, ב-40% משרה, עד לכניסתו לפוליטיקה. גם במקביל למילוי תפקיד זה המשיך שמיר בניהול עסקיו הפרטיים. בתקופתו כיו"ר החברה הלאומית לדרכים הכריזה החברה על זכייתה של חברה ממשלתית סינית כזוכה במכרז לייצור קרונות הרכבת הקלה בתל אביב. במקביל, חברה ממשלתית סינית אחרת יזמה והוציאה לפועל שיתוף פעולה בשווי מאות מיליוני דולרים עם חברת קטליסט. על רקע חשדות אלו לניגוד עניינים, פסלה הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות בראשות השופטת בלהה גילאור, את מינויו המיועד של שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית לישראל[6].

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" כסגנו של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. במסגרת האיחוד עם הליכוד, הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. ב-מרץ 2013 מונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. עזב את ישראל ביתנו בסוף כהונת הכנסת התשע עשרה.

שמיר פעיל גם בתפקידים ציבוריים וחבר בין היתר בהנהלות הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון. עומד גם בראש חבר הנאמנים של מרכז שלם.

באוגוסט 2015 נבחר ליו"ר נת"ע. בשנת 2017 מונה לדירקטור חיצוני בחברת "רמי לוי שיווק השקמה".

על פי הערכה של פורבס ישראל, בשנת 2013 עמד שווי הונו ונכסיו של שמיר על כ-65 מיליון ש"ח[7].

מתגורר בסביון. נשוי לאלה ואב לשלושה.

עמדותיו

ב-4 בינואר 2013 אמר שמיר כי אם יורשע אביגדור ליברמן בפרשת השגריר בבלארוס, יהיה עליו לפרוש מהחיים הפוליטיים גם אם לא יוטל עליו קלון. עוד אמר שמיר, בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי "נתניהו מזגזג כי הוא רוצה למצוא חן בעיני הבוחרים שלו". מאוחר יותר באותו היום פרסם שמיר הבהרה בה אמר כי הוא "מצטער שדבריי לא הובנו כהלכה. אני מכבד את ראש הממשלה וכפי שאמרתי מדובר באדם מוכשר ומבריק"[8]. כאשר נשאל שמיר בראיון האם האיום האיראני הוא איום קיומי לדעתו, השיב: "זה עלול להיות גם קיומי. למרות שאני חושב שמנסים לצייר אותם כבלתי שפויים, אבל אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של איראן, היא של עם די שפוי". בהתייחסו להחלטה על ביטול פרויקט הלביא אמר שמיר: "אני כבר התבטאתי בעבר, שסגירת פרויקט הלביא היא בכייה לדורות. כי פתאום יש נושא אחד שבו אנחנו לא עצמאיים, וזה מטוסי הקרב. עם הלביא יכולנו להיות"[9].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר שמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0