יהודה עמיחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק במשורר ישראלי. אם התכוונתם לרב, ראו יהודה עמיחי (רב).


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, אתר, הוצאות ספרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יהודה עמיחי
יהודה עמיחי
יהודה עמיחי
לידה 3 במאי 1924
פטירה 22 בספטמבר 2000 (בגיל 76)
שם לידה לודוויג פּפוֹיְפֶר
שפות היצירה עברית
סוגה שירה
יצירות בולטות עכשיו ובימים האחרים

יהודה עמיחי (3 במאי 1924 – 22 בספטמבר 2000) היה משורר ישראלי, זוכה פרס ישראל לשירה (1982). נחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה, ונמנה עם הבולטים בשירה הבינלאומית במאה ה-20.

תולדות חייו

המקום שבו אנו צודקים

מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב...
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת, כמו חריש.

 מתוך שירו של יהודה עמיחי

יהודה עמיחי נולד בשם לודוויג פּפוֹיְפֶר (Ludwig Pfeuffer) בווירצבורג שבדרום גרמניה למשפחה יהודית אורתודוקסית. בילדותו למד בגן-ילדים ובבית-ספר יהודי בשפות עברית וגרמנית. המשפחה עלתה לארץ-ישראל בהיותו בן 11. תחילה התגוררו כשנה בפתח תקווה, ואחר כך עברו לירושלים. עמיחי סיים לימודיו בבית הספר התיכון "מעלה" בירושלים.

במלחמת העולם השנייה, עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון, התנדב לצבא הבריטי, ושירת במצרים. בין השאר עסק בהברחת נשק ובהעפלה. לאחר שחרורו למד הוראה בסמינר בית הכרם בירושלים בכיתה מיוחדת לחיילים יוצאי הצבא הבריטי. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 התגייס ושירת כלוחם ב"חטיבת הנגב" של הפלמ"ח עד תום המלחמה. בין השאר השתתף בקרב חוליקאת הקשה, בו נהרג חברו ומפקדו חיים (דיקי) לקסברגר – אירוע ששב והופיע בשירתו ובסיפוריו, בהם בשירו המפורסם "גשם בשדה קרב".

לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה בגימנסיה העברית בירושלים, בסמינר למורי חו"ל ובבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. כמו כן היה משורר אורח והרצה על כתיבה יוצרת באוניברסיטאות שונות בעולם, בהן אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת ייל.

בשנת 1955 התפרסם ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים", וחולל מהפכה בשירה העברית. בשנת 1957 זכה בפרס שלונסקי על ספר זה. הוא היה הראשון ממשוררי דור המדינה שזכה בפרס ישראל, שהוענק לו ב-1982. בנימוקים לפרס כתבו השופטים שעמיחי "בשירתו יצר מהלך חדש בשירה העברית" ו"הביא לשנוי מהפכני בלשון הפיוטית, צירוף בין חומרים פיוטיים לחומרים השאובים מן היום יום".[דרוש מקור] ספריו של עמיחי הופיעו ברשימות רבי-המכר שפורסמו בעיתונים "הארץ" וב"ידיעות אחרונות".

שירו של יהודה עמיחי "הדברים שהיו מעולם" במצפור צ'רה, נחל עמוד בגליל העליון

ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם עמוס עוז, א. ב. יהושע ועמוס איילון, מכתב בניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים.[1]

עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר והידוע ביותר בעולם ונחשב לאחד המשוררים הבולטים והחשובים במחצית השנייה של המאה העשרים. הוא זכה להכרה בינלאומית רחבה וספריו תורגמו ל-40 שפות. כנסים בינלאומיים בעניין שירתו נערכו, בין השאר, באוניברסיטאות אוקספורד ב-1994 ובייל ב-2007. עמיחי היה מועמד מספר פעמים, ברשימה הסופית, לפרס נובל. שיריו של עמיחי נכללים בתוכניות הלימודים של בתי-הספר התיכוניים הכלליים בארצות הברית וביפן, וכמו כן נלמדים בקולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי בעולם. יצחק רבין, ראש הממשלה שזכה בשנת 1994 בפרס נובל לשלום, הזמין את עמיחי לקרוא משיריו בטקס הענקת הפרס באוסלו. בין השאר קרא עמיחי את שירו "אלקים מרחם על ילדי הגן". רבים משירתו המתורגמת הושמעו בתחנות רדיו שונות ברחבי תבל ושיריו פורסמו בשפות שונות במגזינים רבים בעולם, בהם: New Yorker,‏ New Republic, New York Times.

עמיחי נפטר ב-22 בספטמבר 2000 והובא למנוחות בהלוויה ממלכתית בבית הקברות סנהדריה בירושלים. במלאת שנה למותו, בספטמבר 2001, הוציא דואר ישראל בול לזכרו. פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, נוסד במשותף על ידי משרד החינוך ועל ידי עיריית ירושלים, ומוענק מדי שנה.

ארכיונו הספרותי של עמיחי נמכר לאוניברסיטת ייל והופקד בספרייה לספרים עתיקים וכתבי יד של המחלקה לשירה עולמית.[2]

עמיחי הותיר אחריו שני ילדים מנישואיו השניים עם חנה סוקולוב ועוד בן מנישואיו הראשונים עם תמר.

יצירתו הספרותית

יהודה עמיחי חולל תמורה מהפכנית בשירה העברית בשנות החמישים. הוא הדגיש את שירת "האני" בדור שהדגיש את שירת "האנחנו", את האידאולוגיה הקולקטיבית ואת המיתוס. הוא השתמש בדימויים מודרניים מקוריים לתיאור רגשות ומצבים של היחיד. שני קובצי שיריו הראשונים של עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים' (1955) ו"במרחק שתי תקוות" (1958) מסמלים שינוי זה.

עמיחי הפך במהרה למשורר פופולרי וידוע בציבור. שירתו שיקפה איפוא הלכי רוח של שינוי בקרב קוראי השירה שחיפשו ביטוי חדש למציאות עולמם. חוקר הספרות גרשון שקד אמר עליו "למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם."[3]

כתביו

שירו של עמיחי על שלט רחוב בירושלים
קברו של יהודה עמיחי בבית הקברות סנהדריה בירושלים

ספרי שירה (עברית)

  • עכשיו ובימים האחרים, תל אביב: לקראת, ליליאנה 1955.
  • במרחק שתי תקוות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958.
  • בגנה הצבורית, ירושלים: "עכשיו", 1959.
  • שירים 1948–1962,ירושלים: הוצאת שוקן, 1962.
  • עכשיו ברעש, ירושלים: שוקן, 1969.
  • ולא על מנת לזכור, ירושלים: שוקן, 1971.
  • מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, ירושלים: שוקן, 1973.
  • הזמן, ירושלים: שוקן, 1977.
  • שלוה גדולה: שאלות ותשובות, ירושלים: שוקן, 1979.
  • שעת החסד, ירושלים: שוקן, 1982.
  • ‫מאדם אתה ואל אדם תשוב, שוקן, ירושלים, 1985.
  • גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות, ירושלים: שוקן, 1989.
  • מי יזכור את הזוכרים, Nitabah, Asnières-sur-Seine,‏ 1997 (ספר אמן עם הדפסים של משה גרשוני, עברית/צרפתית, מהדורה של 30 עותקים).
  • פתוח סגור פתוח ירושלים: שוקן, 1998.

אסופות שירים ואלבומים

  • שירי אהבה, עברית-אנגלית, 129 עמודים, ירושלים: שוקן, 1982.
  • שירי ירושלים, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1986.
  • נוף גלוי עיניים, ירושלים: שוקן, 1988.
  • עוד שירי אהבה, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1994.
  • מבחר שירים, ירושלים: שוקן, 1994.
  • אכזיב קיסריה ואהבה אחת, ירושלים: שוקן, 1996.
  • שירי יהודה עמיחי: 5 כרכים, ירושלים: שוקן, 2003.

סיפורת

  • ברוח הנוראה הזאת: סיפורים, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1961.
  • לא מעכשיו לא מכאן: רומן, ירושלים: שוקן, 1963.
  • מי יתנני מלון: רומן, תל אביב: ביתן, 1971.

מחזות ותסכיתים

  • פעמונים ורכבות, מחזות ותסכיתים, ירושלים: שוקן, 1968; מהדורה מורחבת: שוקן, 1992.
  • שטח של הפקר: מחזה, הוצג בתיאטרון "זווית".
  • מסע לנינוה: מחזה, הוצג בתיאטרון "הבימה" 1964.
  • פעמונים ורכבות: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל", זכה בפרס ראשון בתחרות תסכיתי רדיו של רדיו איטליה, תורגם לאיטלקית והושמע ברדיו איטליה; תורגם והושמע בשפות המקומיות בצרפת, בגרמניה, פולין, הולנד וארצות הברית. הוצג גם על במה.
  • היום שבו נקבר מרטין בובר: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל" עובד והוצג על במה לראשונה על ידי ניסן נתיב. עובד לאופרת-פרינג'.
  • לאהוב בירושלים: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
  • לכה דודי: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
  • להרוג אותו: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
  • כנס הכיתה: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
  • ירושלים: תיאטרון שירה, הוצג בתיאטרון La Mama, ניו-יורק 1984, וכן בירושלים.

התסכיתים: "פעמונים ורכבות", "היום בו נקבר מרטין בובר" ו"להרוג אותו" הוצגו בניו-יורק ובטורונטו 2000–2001.

ספרי ילדים

יהודה עמיחי קורא משיריו בבית הקפה תמול שלשום, יוני 1994
  • מה שקרה לרוני בניו-יורק (בליווי ציורי המחבר), הוצאת עם עובד, 1968.
  • הזנב השמן של הנומה, שוקן, 1978.
  • ספר הלילה הגדול, שוקן, 1988.

מתרגומיו

שיריו שזכו ללחן

עמיחי הוא מהמשוררים המולחנים ביותר בארץ, והמשורר הישראלי המולחן ביותר בעולם. יותר מ-160 משיריו הולחנו, ויצירות מוזיקליות נכתבו ובוצעו על-פי שיריו בארץ ובעולם. ביניהם:

  • שירים מולחנים: "אלקים מרחם על ילדי הגן", "סונטה בשנים" ("ובלילות חדרנו נאטם"), "שנינו ביחד וכל אחד לחוד", "באהבתנו", "שיר ליל שבת", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר", "לאורך השדרה שאין בה איש", "גשם בשדה קרב", "בטרם" ו"יותר מדי" ועוד.
  • "הגוף הוא הסיבה לאהבה" - נתן סלור ויסמין אבן.
  • אלון עדר - לחן ושירה 'ציפור בשמיים'.
  • מאיר אריאל - חתונה מאוחרת.
  • שי צברי - לווי אותי. (לחן: ברי סחרוף)
  • רון לוי - "והיא תהילתך" - קנטטה לקריין ולמקהלה (1965)- היצירה ייצגה את ישראל בכינוס השנתי של ISCM (החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו) שהתקיים בסטוקהולם שוודיה.
  • אליזבט סווידוס - "ירושלים" מופע בתיאטרון "לה ממה" בניו-יורק, 1984 מבוסס על שירי עמיחי (כ-10 שירים).
  • אבנר חנני - מחזור השירים "איש ירושלים אני" לבריטון ופסנתר על פי פואמות של יהודה עמיחי (זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים על יצירה זו).
  • משה רסיוק - "ובשמי העיר העתיקה – עפיפון" יצירה להרכב קולי ולתופי טימפני.
  • מרק קופיטמן - מאחורי כל זה מסתתר אשר גדול, למקהלה ותזמורת.
  • מרק קופיטמן - שמש אוקטובר, לקול ותזמורת קאמרית.
  • דב כרמל - קל מלא רחמים, שירי ירושלים - 2 יצירות למקהלה.
  • גדי אברהמי - Resurrection, התזמורת הקאמרית של נידרלנד, בוצע והוקלט בנובמבר 2002 באמסטרדם.
  • צבי אבני - מערת צדקיהו - פואמה קאמרית לאנסמבל כלי ולסרט מגנטי - 1987.
  • זוהר שרון - היום בו נקבר מרטין בובר - אופרת פרינג', תזמורת המהפכה.
  • דן אסיא - סימפוניה מס' 5 המבוססת על שירי עמיחי (אוניברסיטת אריזונה)
  • ג'ון ברגר (ראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת ייל) - יצירה למחשב ולאבוב ע" פי שירי יהודה עמיחי, בוצעה בניו-יורק 2.3.1990.
  • קרן פלס - "יותר מדי", נכלל באלבומה הראשון של פלס ב-2006 לאחר שהלחינה אותו בעצמה.
  • Maya Beiser - אלהים הנשמה שבי נתת - בוצעה בבוסטון 2010.
  • Mateas Pintscher (גרמניה) הלחין יצירה מוזיקלית לשירי ירושלים baritone and chamber orchestra.
  • now when the waters", "in a man's life", "the house of lovers" - David Froom". בכורה אוקטובר 2006 בוושינגטון ב- Smithsonian American Art Museum.
  • Iranyi, Gabriel - If I forget thee, Jerusalem :for bariton, mixed choir and orchestra : score /Gabriel Iranyi ; text, Yehuda Amichai ; translation, Assia Gutmann and Stephen Mitchell
  • בגינה הצבורית - הוצאת A ORIENTE איטליה, קורא דורון מיטלר מוזיקה: Adriano Sangineto, Stefano Ligorati, Aghim Muka.
  • V’hi t’hilatecha, poem by Yehuda Amichai, for speaker, three part chorus and three solo violas, S.A.T:.Lewy, Ron
  • An Eternal Window, Benjamin Wallfisch ,יצירה לטנור מקהלה ותזמורת. בצוע בכורה עולמי ב-National Gallery לונדון, אוקטובר 2011.
  • Mohammed Fairouz - "Memorial Day for the War Dead". Third Symphony "Poems and Prayers. הסימפוניה הוזמנה על ידי Northeastern University והבכורה התקיימה ב-16.2.2012 בניו-יורק.
  • גם האגרוף – Elizabeth Alexander [זכה בתחרות בפרס Craig and Janet Swan composer prize 2002 ] כמו כן זכה ב top honors 2002 waging peace torogh singing project in Bach Oregon Music Festival-
  • המלחין הצ'כי an Dušek הלחין רצף של 6 שירים למקהלה ותזמורת:

,Performance Called Future ,Remembrance of Love: Vision ,Water Surface ,Rain on a Battle Field ,Accompany Me Jerusalem,

  • MARTIN BRESNICK:  Prayers Remain Forever - Lisa Moore, piano / Artist Unknown, vocals/ Sarita Kwok, violin/ Michael Compitello, vibraphone/ Ian Rosenbaum, marimba/ Double Entendre Music Ens.
  • יוסי בנאי "אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת" (לחן ועיבוד - יונתן בר גיורא) שיר שהוקלט כסקיצה ב-2002, הושלם רק אחרי 14 שנים ויצא ב-2016 בחברת "הליקון" כסינגל וכטראק בונוס באלבום לאט.

פרסים שהוענקו לו

שכונה עתידית על שם יהודה עמיחי במושבה הגרמנית בירושלים
  • פרס שלונסקי - 1957 על ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים"
  • פרס ראשון מאת "קול ישראל" לתסכית רדיו מקורי "פעמונים ורכבות" יוני 1962
  • פרס רדיו איטליה - מקום ראשון בתחרות בינלאומית לרדיו – דרמה על "פעמונים ורכבות" ספטמבר 1962
  • פרס ברנר - 1969 על ספרו "עכשיו ברעש"
  • פרס אקו"ם - 1970
  • פרס ביאליק - 1976
  • פרס ירושלים 1982
  • Würzburg Prize for Culture - גרמניה 1981
  • פרס ישראל - 1982
  • פרס עגנון - 1986
  • פרס ראש הממשלה
  • Malraux prize צרפת : פרס יריד הספרים הבינלאומי- 1994
  • Literay Lion Award - ניו-יורק 1994
  • Macedonia's Golden Wreath, פרס פסטיבל בינלאומי לשירה- מקדוניה 1995
  • פרס נורווגיה "אביר-השירה" על שם ביורנסון 1996 (Bjornson )
  • אות הוקרה מאוניברסיטת אסיוט במצרים
  • עמיחי הוזמן לעיתים קרובות לארצות הברית כמרצה ומשורר-אורח. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות: Yale, NYU, Berkely ו-Cuny. קרא שירים בספריית הקונגרס (Library of Congress) ב-1970 ובמרכז קנדי (Kennedy Center), שניהם בוושינגטון, וכן הוקלט במסגרת ה-Archive of World Literature on Tape ב-1981.
  • ה-LANNAN LITERARY SERIES VIDEOS הוציא קלטת וידאו בה קורא עמיחי משיריו באנגלית.
  • שיריו הוצגו מספר פעמים ברכבת התחתית ובאוטובוסים בניו–יורק, בסן–פרנסיסקו ובערים רבות אחרות בארצות הברית במסגרת תוכנית השירה POETRY IN MOTION של ה-M.T.A THE TRANSIT AUTHORITY בשנים 1986, 1988, 2000, 2001.
  • ב-1989 נבחר כאחד מחמישה משוררים אשר נבחרו לפתוח את הסדרה "שירה עולמית מודרנית" בהוצאת פינגוין.
  • עמיחי הוזמן להקריא משיריו באירופה, ארצות הברית, סין, יפן, תאילנד, הודו ועוד. השתתף בפסטיבלים בינלאומיים לשירה החל מפסטיבל ספוליטו ב-1966, בחברת גדולי המשוררים כגון: פבלו נרודה, עזרא פאונד, ג'ון ברימן, אלן גינזבורג, אונגרטי, אוקטביו פז ואחרים. בפסטיבל לונדון 1967 עם אמפסון, אלן גינזברג, סטיבן ספנדר, אודן, אונגרטי, נרודה, רוברט גרייבס ועוד. בפסטיבל לונדון 1971, בפסטיבלים בינלאומיים לשירה ברוטרדם, כאשר ב-1988 הוקדש הפסטיבל לתרגום שירת עמיחי ל-15 שפות. אנטוורפן, וולש [1995], אדינבורו [1995], טורונטו, ארצות הברית, מקסיקו [1987], ובפסטיבלים רבים נוספים בעולם.
  • ספרו "The selected poetry of Yehuda Amichai" בהוצאת Universith of Clifornia Press היה מועמד ברשימה של "15 ספרי השירה הטובים בכל הזמנים" "Best Poetry books of all time 15 " בעתון The Telegraph לונדון, 20 אפריל 2014.
  • שיריו נכללו באנתולוגיות רבות של המאה והמילניום, בהן: - Great poems ot the 20th. Century, edited by Mark Strand, Norton NY, London 2005 - Poems of the Millennium, edited by Jerom Rothenberg, University of California, 1995 - Anthology of World Masterpieces, Textbook for U.S, Canada, Norton NY, London 2001 -

התיאטרון הקאמרי ערך, הפיק וביצע מחווה לעמיחי בשנת 2007.[4]

לקריאה נוספת

  • Robert Alter, Israel's Master Poet Yehuda Amichai, The New York Times Magazine, June 8, 1986
  • Lawrence Joseph, yehuda-amichai The Art of Poetry No. 44 Interviewed, The Paris Review
  • Sephen Kessler: Theology for Atheists Yehuda Amichai's Poetry of Paradox, Express Books, September 2000
  • Charles M. Sennot :Poet Walks Jerusalem's Little Corners of Hope, The Boston Globe 9.5.2000
  • Irreverent Israeli Poet With A Comic Eye For Detail, The Irish Times, October 7,2000
  • Robyn Sara:Look to Amichai for Poetry that Endures, The Gazette, Montreal, October 28,2000
  • Edward Hirsch: A Language Torn From Sleep,The New-York Times Book Review,August, 3, 1986
  • 2000 The God of Small Things, Jonathan Wilson, The New York Times, December 10,
  • Anthony Hecht: Sentenced To Reality, the New York Review of Books,2 November ,2000
  • John Felstiner "'Writing Zion" Paul Celan and Yehuda Amichai: An Exchange between Two Great Poets', The New Republic, June 5 2006
  • The New Republic, December 31, 2008", "Only a man" 'Robert Alter
  • Nili Scharf Gold, Yehuda Amichai: The Making of Israel’s National Poet

Waltham, Brandeis University Press, 2008

  • Boaz Arpaly, "The' making of Israel National poet'" SHOFAR Winter 2010, Vol 28 NO 2 PP 213
  • Renate Eichmeier and Edith Raim/ עורכות/ Zwischen Krieg und Liebeq, der Dichter Jehuda Amichai. הוצאת - Metropol, Berlin 2010
  • Christian Leo - " Wischen Erinnern und Vergessen" – Jehuda Amichais Roman 'Nicht von jetzt' nicht von hier" im phiosophichen und literarischen Kontexext" Konigshausen&Neumann Wurzburg 2004
  • Vered Shemtov,Between Perspectives of Space:

A Reading in Yehuda Amichai's "Jewish Travel" and "Israeli Travel" ,Jewish Social Studies 11.3 (2005) 141-161

  • Na'ama Rokem, German–Hebrew Encounters in the Poetry and Correspondence of Yehuda Amichai and Paul Celan, Prooftext
  • Chana Kronfeld, The Wisdom of Camouflage" Prooftexts 10, 1990 pp. 469–491
  • Chana Kronfeld, “Reading Amichai Reading,” Judaism 45, no. 3 (1996): 311–2
  • Chana Kronfeld, The Full Severity of Compassion, Stanford University Press 2016
  • Robert Alter;editor: The Poetry of Yehuda Amichai, Farrar, Straus and Giroux New York 2016
  • Elizabeth Lund, "The best poetry books for December", The Washington Post, December 8, 2015
  • Rosie Scharp, "The Poetry of Yehuda Amichai", The New York Times, January 24 2016
  • MITCH GINSBURG, "Doors toYehuda Amichai Unforgettable Poetry", The Times Of Israel ,January 21,2016
  • Shoshana Olidort, "Review: 'The Poetry of Yehuda Amichai", Chicago Tribune, December 10, 2015
  • James Wood,"Like a Prayer: The Poetry of Yehuda Amichai", The New Yorker,January 4, 2016 issue
  • Stephen Greenblatt, "The Jewish Poet of Love", The New York Review of Books, JANUARY 14, 2016 ISSUE
  • Adam Kirsch, "AMICHAI: THE TOLERANT IRONY OF ISRAEL’S NATIONAL POET", TABLET December 21, 2015

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה עמיחי
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קטגוריה:שירי יהודה עמיחי

תבנית:שכתוב

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ תומאס פרידמן, מביירות לירושלים, עמ' 397.
  2. ^ דליה קרפל, סיכום העשור: מאחורי הניסיון למכירת הגנזך של יהודה עמיחי לאוניברסיטת ייל, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
    משה מוסק, הארכיון של יהודה עמיחי: אובדן, תסכול והחמצה גדולה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2012
    חנה עמיחי, הצעת הרכישה הראשונה של ארכיון עמיחי הייתה לבית הספרים הלאומי, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
  3. ^ גרשון שקד, "מוסף הארץ" 22.10.99
  4. ^ מחווה ליוצרים שהופקו על ידי התיאטרון הקאמרי, תחקיר, עריכה וקטעי קישור רחל ואריה אהרוני, "מחווה ליהודה עמיחי 2007"
  5. ^ אתר למנויים בלבד יותם ראובני, "בין מלחמה לאהבה": עמיחי שב אלינו מגרמניה, באתר הארץ, 7 באפריל 2017


הקודם:
חיים גורי 		פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ישורון קשת
1976 		הבא:
אורי צבי גרינברג
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יהודה_עמיחי&oldid=1551357"