יהודה קיל
יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.
קורות חייו
קיל נולד בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית. בילדותו עברו הוריו, בעקבות המהפכה הבולשביקית לפוניבז' שבליטא, בה עבד אביו מרדכי כרואה חשבון ומנהל חנות כלבו. לאחר מכן, היגרה המשפחה לאנטופול שבלטביה, בה ייסד אביו את הגימנסיה הממשלתית היהודית. קיל החל ללמוד בעיר לימודי יהדות וגמרא מפי רב העיר חיים לובוצקי. הוא הצטיין בלימודיו ושוחרר מבחינות הבגרות. בסיום לימודיו, בשנת 1935, נשלח קיל להכשרה של תנועת "המזרחי", לאחריה קיבל סרטיפיקט לארץ ישראל.
קיל נקלט תחילה בחיפה, ולאחר מכן עבר לפתח תקווה והחל לעבוד כסבל. שנתיים לאחר עלייתו הצטרפה אליו אחותו, בעוד הוריו ושני אחיו נותרו באירופה ונספו בשואה. בעקבות המיתון בארץ ישראל פוטר קיל מעבודתו ועבר לירושלים, בה החל לימודי ידיעת הארץ, היסטוריה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. לפרנסתו הוא עבד באגודת הסטודנטים והיה למזכיר ההנהלה הארצית של בני עקיבא. את לימודיו סיים בשנת 1940[1], לאחריהם נשלח להורות בכפר הרוא"ה. יחד עמו נקלטה בהוראה תמר, אותה נשא בשנת 1941.
הרב יעקב ברמן, המפקח הראשי על בתי הספר של "המזרחי", נוכח בדרך הוראתו וקלט את קיל לשורות מחלקתו. במשך 12 שנים הוא ניהל את התיכון הדתי בעפולה. בשנת 1952 מונה קיל למפקח על החינוך הדתי בצפון הארץ וכעבור שנתיים למפקח ארצי על בתי הספר היסודיים והמוסדות להכשרת מורים. לצורך מילוי תפקידו עברה המשפחה בשנת 1954 לירושלים. תמר עבדה בהוראה וניהלה את בית הספר המקצועי "לפידות". קיל, לצד עבודתו במשרד החינוך והתרבות, הרצה במכללה ירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן ובשבתות לימד תנ"ך לחוג הנשים "אוהל רבקה".
ב-1967 נבחר יהודה קיל לעמוד בראש החינוך הדתי בישראל, בתקופתו עוצב החינוך הממלכתי-דתי, כפי שהוא נראה היום, לבתי ספר יסודיים, לישיבות תיכוניות ואולפנות. יהודה קיל, קידם את נושא לימוד תעודת ההוראה במסגרת ישיבות ההסדר, מסלול שנקרא "תוכנית קיל"[2].
קיל פרש מתפקידו ב-1977 ועם פרישתו הוא השקיע במפעלו הגדול עליו הוא קיבל את פרס-ישראל, פירוש דעת-מקרא על התנך. תחילתו של דעת מקרא היה עם מינויו ליו"ר הוועדה למפעל הפרשנות, במשרד החינוך. כרכי "דעת מקרא" פורסמו במפעל זה והיו לספרי פרשנות המקרא הרשמיים של מערכת החינוך והמשכו כאמור עם פרישתו ממשרד החינוך והתמקדותו בפירוש עד סיומו לאחר 30 שנה.
היו שראו בעבודה זו המשך לפירושי רש"י וקאסוטו. קיל, העורך הראשי, קיבל על עבודתו את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. מלבד עבודת העריכה, כתב קיל בעצמו את פירושו לספרי בראשית, יהושע, שמואל, מלכים, משלי, דניאל ודברי הימים.
קיל זכה בתואר יקיר ירושלים בשנת ה'תשס"ב (2002).
נפטר ב-16 ביוני 2011 בגיל 95 לאחר מחלה קשה.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של יהודה קיל באתר רמב"י
- הספרים של יהודה קיל, באתר "סימניה"
- האיש שגאל את דברי הימים מעלבונם, באתר הסתדרות המורים
- שלמה פיוטרקובסקי, חתן פרס ישראל יהודה קיל הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2011
ממאמריו:
- דוד מלך ישראל, באתר "דעת"
- על מגילת רות, באתר "דעת"
- ירושלים במקרא, באתר "דעת"
- "בימים ההם אין מלך בישראל", באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940
- ^ מכון להכשרת מורים, באתר ישיבת כרם ביבנה
