יהושע בן פרחיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות, תקופתו ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מאמרו של יהושע בן פרחיה בכתב יד קאופמן של משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו' | |
| רבותיו | יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים |
|---|---|
| תלמידיו | יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח |
| בני דורו | ניתאי הארבלי |
יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול שהוא כנראה יוחנן הורקנוס הראשון. בן זוגו של נתאי הארבלי, ששימש לצידו כאב בית דין. הם הזוג השני בתקופת הזוגות.
בריחתו לאלכסנדריה
בסוף ימיו הפך יוחנן כהן גדול לצדוקי והחל לרדוף את הפרושים, ועל כן נאלץ יהושע בן פרחיה לברוח לאלכסנדריה. כאשר חלפה הסכנה שב לירושלים בעקבות הזמנתו של שמעון בן שטח תלמידו: "מיני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריה של מצרים: אחותי, בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה" (מסכת סוטה, דף מ"ז עמוד א').
באותו מקור מסופר כי יהושע בן פרחיה היה רבו של אותו האיש הנוצרי, ותקרית שהתרחשה כשחזרו מאלכסנדריה לירושלים גרמה להתפקרותו (בתרגום לעברית):
- נזדמן יהושע בן פרחיה לפונדק והתייחסו אליו בכבוד רב, שיבח אותם, כמה נאה אכסניא זו, אמר לו אותו האיש, עיניה של בעלת הפונדק טרוטות, אמר לו: רשע, בכך אתה עוסק, הוציא ארבע מאות שופרות ונידה אותו. כל יום היה בא אותו האיש לפניו ולא קיבל אותו. יום אחד היה קורא ר' יהושע קריאת שמע, בא אותו האיש לפניו, היה בדעתו לקבלו, סימן לו בידו שימתין אך אותו האיש חשב שדוחה אותו לגמרי. הלך והעמיד לבנה ועבד אותה. אמר לו ר' יהושע: חזור בך, אמר לו: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה.
מבחינה היסטורית, העלו כמה מבעלי התוספות[1] את ההשערה כי אין מדובר כאן באותו האיש מייסד הנצרות אלא באדם אחר, שהרי יהושע בן פרחיה חי יותר ממאה שנים לפני אותו האיש מייסד הנצרות, וייתכן שגם במקומות אחרים בש"ס שנזכר שם זה אין הכוונה לאותו האיש. מצד שני, אחרים רואים בזה אחת הראיות שהספירה הנוצרית להולדתו - שגויה. וכנ"ל לגבי כל סיפור חייו לפי הברית החדשה.
מאמרו המפורסם המופיע במסכת אבות: "עשה לך רב וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות"[2] עומד בסתירה למעשה זה, וישנם הסוברים כי יהושע בן פרחיה הבין כי טעה ולכן אמר משנה זו:"הוי דן את כל האדם לכף זכות" ללמד אחרים שלא יחזרו על טעותו[דרוש מקור].
ייחוסו ככהן
מתוך תיאור עיסוקו של יהושע בן פרחיה בשריפת פרה אדומה
אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול. אמרו לו, אנו ראינו ששרפה בלבן
— ילקוט שמעוני, פרשת חקת, רמז תשס"א
יש שסוברים[3] שהיה ממוצא משפחת כהנים וגם שירת בתפקיד הכהונה גדולה, אך יש שחולקים ואומרים[4] שלא עסק בעצמו בשריפתה אלא נעשתה על פי הוראתו, אך לא היה בעצמו הכהן הגדול.
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 121-108.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "יהושע בן פרחיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמודים 648-647, באתר היברובוקס
- יהושע בן פרחיה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יעקב מדן, בין כהונה למלכות, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, פברואר 2011
הערות שוליים
- ^ ראה תוספות מסכת שבת, דף ק"ד עמוד ב' ד"ה בן סטדא
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
- ^ האנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, ערך "זוגות", דף תתק"מ
- ^ "כדמובא בפרה פ״ג מ״ר, שיוחנן כה״ג עשה פרה ובל״ס געשית ע״י יהושע ב״פ שהורה איך לעשות אותה", אהרן הימן, "רבי יהושע בן פרחיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יהושע בן פרחיה |
| הזוגות | ||
|---|---|---|
| בפתח התקופה | שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו | |
| הזוגות | יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה ואבטליון • (בני בתירה) • הלל הזקן ושמאי הזקן (מנחם) | |
